אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
לדוגמה, במילה גָּדוֹל בעברית, האות ויו משמשת אם קריאה (אינה נהגית כעיצור אלא מלווה את תנועת החולם), וזאת בניגוד למשל למילה וֶרֶד, שבה היא משמשת כעיצור.
השימוש באימות קריאה התפתח עם הזמן. לאחר התהוותן נעשה שימוש מכוון בהן גם במסגרת כתיב מלא, כלומר על מנת לציין תנועות ולהקל על הוראת ההגייה הנכונה בכתיב לא מנוקד.
בעברית, קבוצת האותיות המשמשות גם כאימות קריאה הן האותיות אלף, הא, ויו ויוד, ובשל כך הן מכונות בראשי תיבות: אותיות אֶהֱוִ"י.
ההנחה המקובלת היא שאימות קריאה התפתחו במערכות כתב שבהן האותיות מייצגות עיצורים בלבד. אותן אותיות, שלימים שימשו גם כאימות קריאה, היו במקורן אותיות מן המניין שייצגו עיצורים לכל דבר ועניין, כשאר האותיות.
המאפיין המשותף לעיצורים המשמשים כאימות קריאה הוא שהם "חלשים" מבחינה פונטית, כלומר, שהם קשים להגיה או להבחנה במהלך דיבור שוטף. האותיות אלף והא מייצגות עיצורים סדקיים והאותיות ויו ויוד (ויו בהגייתה הקדומה, /w/) מייצגות "חצאי תנועות" שהם סוגים של עיצורים מקורבים. שתי קטגוריות אלו ידועות בחולשתן הפונטית, כלומר בנטייה של עיצורים כאלו להיאלם, להיבלע או להידמות לסביבתם הפונטית.
כיווצי הדו-תנועה ההיסטוריים בעברית הקדומה הם עדות לחולשת חצאי התנועות (העיצור לא נשמר אלא התמזג עם התנועה שלפניו), ואף משוערים להיות מוצאן של האותיות ויו ויוד כאימות קריאה, שכן אלו מקרים חוזרים שבהם היכן שעמד בעבר עיצור מסוים עמדה לאחר מכן תנועה אופיינית, שהיא תוצאת הכיווץ. למשל, הצורה *šawr (המחשתה בניקוד היא שַׁוְר), היא השחזור הקדום המשוער של המילה שׁוֹר, וצורות דומות הן השחזורים למילים יוֹם, עוֹף, וכך היכן שעמדה קודם ויו עיצורית נותרה רק תנועת החולם המזוהה עימה.
על כן, המודל בדבר היווצרותן של אימות קריאה הוא כדלקמן: האות המשמשת כאם קריאה הופיעה במקור במילה כתובה בתור עיצור. בעקבות תמורות ההתפתחות בשפה, הגיית העיצור במילה אבדה, אך האות נשארה בייצוג המילה בכתב (שכן מן הידועות היא שלרוב צורת הכתב "שמרנית" יותר מצורת ההגיה), וכך קרה במקרים דומים של מילים נוספות. בשלב זה האות חסרת התפקיד נותרה ללא משמעות, וכך התפרש תפקידה מחדש כמייצגת את התנועה שבהקשר שלה היא מופיעה לרוב. כך הפכה האות מזוהה עם תנועה מסוימת, ובשלבים הבאים נעשה בה שימוש גם על פי תפקידה החדש, כלומר כמייצגת תנועה גם במילים שבהן לא הייתה הגיה קדומה שבה האות בוטאה כעיצור. בשלב זה שבו יש לאותיות אלו תפקיד מובחן כאימות קריאה, התרחב עם הזמן השימוש בהן שנעשה ליותר ויותר רווח.
בעברית, אימות קריאה היו קיימות עוד בעברית המקראית של נוסח המסורה, והופעתן איננה תמיד עקבית. השימוש באימות הקריאה התרחב באופן ניכר בתקופת בית שני, וזאת ככל הנראה במקביל להיעלמות העברית כשפה מדוברת והחשש מאובדן הידע בדבר ההגייה הנכונה של המילים (שכן בכתב העיצורי אין סימון של התנועות), מה שלימים הוביל לפיתוחם של סימני הניקוד. בתעודות מימי בית שני, כמו המגילות הגנוזות או איגרות בר כוכבא, מוצאים לפעמים דרך כתיב הנקראת "כתיב מלא שבמלא". בדרך זו הוכנסו אימות קריאה אף במקומות שאיננו נוהגים להכניס בהם אימות קריאה בימינו, כגון "לוא" (לֹא), ו"כיא" (כִּי). בלשון חז"ל כבר החלו להתגבש כללים אחידים יותר לשימוש באימות קריאה, אם כי במילים הנפוצות בתנ"ך עדיין יש נטייה להשתמש בכתיב המקראי שלהן.
בעברית משמשות ארבע האותיות א', ה', ו', י' כאימות קריאה, לפי הפירוט הבא:
בעברית מקראית אין כללים ברורים שלפיהם מופיעות אימות הקריאה, ומילה אחת יכולה להופיע בכמה כתיבים שונים (קֹלֹת, קוֹלֹת, קֹלוֹת). בעברית המודרנית נהוג שימוש מסודר יותר באימות קריאה, בדרך כלל על פי כללי הכתיב שקבעה האקדמיה ללשון העברית.
דוגמאות:
במהלך השנים היו מספר הצעות להוסיף אותיות חדשות לסימון אמות קריאה עבריות אך הם לא התקבלו.
אימות קריאה משמשות גם בשפות שמיות אחרות, כגון ארמית וערבית. בערבית משמשות האותיות ا, و, ي, המקבילות לאותיות העבריות א, ו, י, לציון התנועות a ארוכה, u ארוכה ו-i ארוכה בהתאמה. השימוש באימות הקריאה בערבית עקבי, ומספר יוצאי הדופן קטן מאוד. ביידיש, משמשת האות ע כאם קריאה לציון התנועה e.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אם קריאה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.