אהרן אורלנסקי

אהרן הכהן אורלנסקי נולד בביאליסטוק. למד בישיבה בביאליסטוק, שם נסמך לרבנות. בשנת תרמ"ד (1884) עלה לארץ ישראל, שנה לאחר קבוצת בני ביאליסטוק, (אליהם הצטרף עוד בתרמ"ג שרכשו נחלות בפתח תקווה, והתיישב באופן זמני בירושלים. בעת עלותו לארץ ישראל קיבל מכתב הסכמה מהרב מאיר שמחה הכהן בו כתב עליו שהוא הצטיין בשקידה עצומה בלימוד תורה והוא ראוי להורות הלכה, וזו לשונו: ”...כי הוא מלא וגדוש בש"ס ופוסקים, ואחד מאלף הנכנסים לבית הספר מצאתי יוצא כמוהו.”

עוד באותה שנה מינו בני פתח תקווה את הרב אורלנסקי לרב המושבה, והוא כיהן בתפקיד במשך 27 שנים, עד פטירתו בשנת ה'תרע"א (1910). במקביל לכהונתו ברבנות היה גם בעל כרם.

את עיקר משנתו ייחד למצוות התלויות בארץ, והיה לאחד הפוסקים החלוצים בתחום זה. בנושא השמיטה עמד במשא ומתן הלכתי מסועף עם גדולי הרבנים, בתוכם: הרב שמואל מסלנט, הרב קוק, הרב מרדכי גימפל יפה ואחרים.

ייסד בפתח תקווה קופת גמ"ח בשם "זיכרון מרדכי" (ע"ש הרב מרדכי גימפל יפה), שהתפתחה ונעשתה אחד ממוסדות החסד החשובים במקום.

נקבר בחלקת הראשונים בבית הקברות סגולה בפתח תקווה. על שמו רחוב בפתח תקווה.

לאחר מותו כינס בנו הרב אברהם יעקב אורלנסקי את כתבי אביו והוציאם בספר "תקות אהרן".

הרב אורלנסקי התנגד לשימוש בהיתר המכירה בשמיטת תרמ"ט לצורך עבודת הקרקע וטען שאין בה צורך, מכיוון שממילא יש לתת לאדמה לנוח ולאפשר לחקלאים זמן להשקיע במשק החי.

• תקות אהרן, ספר מכתבים של הרב אורלנסקי כולל מכתבים אל חכמי דורו. לספר הסכמה של הרב קוק והתייחסות של הרב קוק לדברים בספר.
• דוד תדהר (עורך), "הרב אהרן הכהן אורלנסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 185