אברהם בוצר (25 ביולי 1929 – 2 ביוני 2012), כונה צ'יטה, היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1968–1972.
אלוף אברהם בוצר, מפקד חיל הים, 1968–1972 | |
לידה | 25 ביולי 1929 פולין |
---|---|
פטירה | 2 ביוני 2012 (בגיל 82) תל אביב-יפו, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות הצבאי קריית שאול |
תאריך עלייה | 1936 |
מדינה | ישראל |
כינוי | צ'יטה |
השתייכות | פלמ"ח חיל הים הישראלי צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | 1946–1972 (כ־26 שנים) |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
תפקידים אזרחיים | |
מנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון, עורך דין בתחום המשפט הימי | |
בוצר (במקור בוצן) נולד בפולין בשנת 1929 ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. למד בבית הספר אחד העם ובתיכון חדש, ומגיל 14 היה פעיל בצופי ים. בשנת 1946 התגייס לפלי"ם, השתתף בקורס מפקדי סירות מס' 7 בנוה ים ובקורס חובלים מס' 5 של הפלי"ם ושימש מדריך בקורס מפקדי סירות מס' 8. בשנת 1947 השתתף בהורדת מעפילים בחוף ניצנים מהאוניה "שבתאי לוז'ינסקי", נתפס על ידי שלטונות המנדט הבריטי וגורש לקפריסין, אולם לאחר כשבועיים הוחזר לארץ עקב גילו הצעיר.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרף בוצר לחיל הים הישראלי שאך זה הוקם, שירת לזמן קצר בחוליה לחבלה ימית והועבר לשרת כקצין על סיפונן של "אח"י דרום אפריקה (ש-27)" ואח"י אילת (א-16).
לאחר המלחמה המשיך לשרת בחיל הים. בשנת 1952 הועלה לדרגת סרן וקיבל את הפיקוד על הקורבטה אח"י הגנה. באותה שנה נשלח לקורס מג"דים, והמשיך לשרת כסגן המפקד של שתי פריגטות.
באוגוסט 1953 היה בוצר סגן מפקד הקורבטה ווג'ווד שהצטרפה לכח השייטת הגדולה בסיוע לנפגעי הרעש באיי יוון. הוא ירד עם קבוצת ימאים במזרח האי קפלוניה חבשו 80 פצועים ופינו ארבעה פצועים קשה לקורבטה. בוצר נשאר בחוף כקבוצת ניהול ונאסף למחרת על ידי אח"י מזנק (ק-32).
משנת 1954 עד שנת 1955 היה בוצר ראש ענף מבצעים של חיל הים. במסגרת עסקת הרכש של שתי משחתות Z מעודפי הצי המלכותי הבריטי נשלח לבריטניה ומונה לסגן מפקד אח"י אילת. בתפקיד זה השתתף במלחמת סיני והיה מפקד כוח ההשתלטות שעלה על סיפון המשחתת המצרית איבראהים אל-אוול שנכנעה.
בשנת 1957 חזר להיות ראש ענף מבצעים ובשנת 1959 נתמנה למפקד אח"י יפו.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1961, מונה לסגן ראש מחלקת ים ובשנת 1963 יצא לשנת השתלמות בקורס פיקוד ומטה בגריניץ' (בריטניה)
בין השנים 1964 ל-1966 שימש כראש מחלקת כוח אדם במפקדת חיל הים. בתפקידו זה פעל להגדיל את מאגר קציני הים ולהכשיר כוח אדם מקצועי לקראת קליטתן של ספינות סער שנבנו בצרפת בעבור חיל הים. בין השאר החליט לפתוח את קורס חובלים גם לבוגרי בתי ספר תיכוניים (עד אז הגיעו לקורס רק בוגרי בית הספר לקציני ים עכו). בוצר ראה את התפתחות האלקטרוניקה והחליט להגדיל את כמות הנשלחים ללימודים בטכניון.
בשנת 1966 יצא ללמוד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה.
במלחמת ששת הימים מונה למפקד זירת ים סוף. בתפקידו זה היה מפקד הכוח שהשתלט על שארם א-שייח' ללא קרב, לאחר שהמקום ננטש על ידי המצרים.
בספטמבר 1967 מונה לראש מחלקת ים ונעשה למועמד המועדף לפיקוד על חיל הים. בתפקיד זה היה בקבוצת הקצינים הראשונה שהועלתה לדרגה החדשה שהונהגה אז, תת-אלוף.
בתקופת כהונתו טובעה המשחתת "אח"י אילת". על נסיבות טיבועה אמר בוצר: ”הייתה סדרת תקלות, כולל כשל מודיעיני. אבל בראש וראשונה, האונייה לא הייתה צריכה להימצא היכן שנמצאה. כולם - המטכ"ל שהורה לה לצאת לסיור, וכל הפיקוד הבכיר של חיל הים, כולל אני - יכולים היו להתנגד ולסכל את הפקודה.”
כשלושה חודשים לאחר מכן טבעה הצוללת דקר. בוצר קיבל את הודעתו של רס"ן מיכאל ברקאי מפקד אח"י לויתן הדורש להמשיך בהפעלה רגילה ואישר לה לצלול. הצלילה עברה בשלום ומפקד חיל הים שלמה אראל אישר את חידוש הצלילות לצוללות.
ב-1 בספטמבר 1968 מונה בוצר למפקד חיל הים והועלה לדרגת אלוף. בעת שקיבל את הפיקוד, היה חיל הים נתון בנחיתות מבצעית. תוכנית בניין הכוח טרם הניבה פירות. הצפיות מחיל הים שהתבדו בפעילות בזירה הימית במלחמת ששת הימים, וכן טיבוע המשחתת אילת וטביעת הצוללת דקר הנמיכו את ההערכה לחיל הים בציבור.
בתקופה שבה פיקד בוצר על חיל הים היה צה"ל עסוק בפעילות מבצעית רבה: בחזית המצרית התנהלה מלחמת ההתשה ובחזית הירדנית התנהלה פעילות ענפה נגד ארגוני המחבלים. חיל הים היה מעורב במרבית פעולות הפשיטה שבוצעו בחזיתות אלה בשל הצורך לחצות מכשולי מים (תעלת סואץ ונהר הירדן).
המבצעים החשובים שביצע חיל הים בתקופת פיקודו של בוצר היו:
לפעילות המבצעית של יחידות חיל הים במהלך מלחמת ההתשה, ובראשן הקומנדו הימי, הייתה השפעה ישירה על היכולת שהפגין חיל הים במלחמת יום הכיפורים. במלחמת ההתשה נרכשו והוטמעו בחיל הים עקרונות לחימה וערכים כמו: נכונות לפעילות מבצעית, גישה התקפית, דבקות במטרה ואומץ לב. יתר על כן, המבצעים הרבים הכניסו את חיל הים כולו לשגרה של נוהלי קרב על כל המשתמע מכך (ייזום דחיפה וקידום מבצעים, תכנונים מבצעיים, שיתוף פעולה עם אג"ם מבצעים, חיל האוויר והפיקודים, השגת אישורים לפעולות מהמטכ"ל ומהדרג המדיני, תדרוכים, תחקירים, הפקת לקחים וכו').
בימי כהונתו של בוצר נמשך בניין הכוח בתוכנית שהחלה על ידי קודמיו. ספינות סער החלו להגיע ואיתן נעשה שינוי גדול בסדר הכוחות של חיל הים.
נחתמה עסקה לבניית שלוש צוללות גל במספנת ויקרס שבאנגליה. הייתה זו הפעם הראשונה שחיל הים הזמין צוללות חדשות המותאמות לצרכיו, שכן עד אז נקנו צוללות ישנות מעודפי הצי הבריטי. העסקה הבטיחה את המשך קיומה של שייטת הצוללות בחיל הים לאחר אובדנה של אח"י דקר. במטכ"ל נעשו ניסיונות רבים להניא את חיל הים מחתימה על ההסכם ולוותר כליל על מרכיב הצוללות שלו, אך בוצר לא נכנע ללחצים.
בשל צרכים מבצעיים של צה"ל בזירת ים סוף נרכשו נחתות נוספות לחיל הים. ראשונה הייתה אח"י בת-שבע, שהייתה הנחתת הארוכה ביותר בחיל הים, ואחריה שלוש נחתות מדגם "שקמה", שנבנו בארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
תוך כדי שירות התברר כי יש צורך באבטחה דינמית בכל שעות היממה על הגבולות הימיים. ספינות הטילים לא עמדו בעומס, ונחתמה עסקה לבניית ספינות הדבור הראשונות בארצות הברית, ככלי השיט שישמש את חיל הים במשימות ביטחון שוטף. ספינות הדבור הראשונות הגיעו לישראל בנובמבר 1970.
הטבעת אח"י אילת באמצעות טילי "סטיקס" שנורו מספינה מצרית (אוקטובר 1967), חייב את חיל הים להפיק לקחים ולמצוא פתרון שיאפשר לספינות הטילים של חיל הים להתגבר על איום ה"סטיקס", שהטווח וכמות חומר הנפץ שלו גדולים לאין שיעור מאלה של ה"גבריאל". התשובה הייתה פיתוח מערכת לוחמה אלקטרונית (ל"א) שתנטרל את יתרונות ה"סטיקס".
עם קליטת ספינות הטילים, טילי ה"גבריאל" ומערכות הל"א, גובשה ותורגלה בתקופתו של בוצר תורת הלחימה של שייטת הסטי"לים. את הפירות קצר חיל הים במלחמת יום הכיפורים, ותחת פיקודו של האלוף בנימין תלם נחל חיל הים ניצחונות בכל קרבות הטילים והשיג שליטה בזירה הימית.
בוצר סיים את תפקידו ב-1 בספטמבר 1972. לאחר שחרורו התמנה למנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), שם עבד יותר מעשרים שנה. במקביל למד משפטים ועבד כעורך דין בתחום המשפט הימי.
במהלך במלחמת יום הכיפורים, ב-8 באוקטובר, הגיע בוצר לזירת ים סוף, עליה פיקד אל"ם זאב אלמוג, כנציג מפקד חיל הים. ב-12 באוקטובר הגיעה פקודה מאת מפקד חיל הים אל מפקד זירת ים סוף: ”אל"מ אלמוג זאב מתמנה כמפקד כוח אור ירוק. האלוף בוצר מתמנה כמז"ר ים סוף.”. עם ביטולו של "מבצע אור ירוק" חזר אלמוג לפקד על הזירה. ב-16 באוקטובר יצא בוצר עם אח"י חץ לסיור אלים במבואות פורט סעיד. בהמשך המלחמה שימש כעוזר למפקד חיל הים בנושא פעילות צי הסוחר. לימים כאשר נשאל בוצר בראיון על פעילותו במלחמת יום הכיפורים הצניע את תפקידו - ”רק נתתי עצות.”
לאחר פרישתו בילה ימים רבים בספינת המפרש שלו וערך הפלגות רבות בים התיכון. להפלגות אלה זומנו חברים מחיל הים ואחרים שחלקו עם בוצר חוויות ים.
בחודש אוקטובר 2011 נבחר בוצר ליקיר תנועת הצופים, כאיש צופי ים שעשה רבות למען העם והמדינה.
אברהם בוצר נפטר ב-3 ביוני 2012 ונקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.
This article uses material from the Wikipedia עברית article אברהם בוצר, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.