ויבינו במקרא/מגילת שיר השירים

מנהג אשכנז עריכה

בשבת חול המועד פסח: מנהג אשכנז הותיק לקרוא את מגילת שיר השירים בציבור על פי טעמיו בשבת שחלה בתוך חג הפסח, מיד לפני קריאת התורה לפסח. בחו"ל ישנם שמונה ימים בחג הפסח, ועל כן אם היום הראשון חל בשבת, גם היום האחרון חל בשבת וישנן שתי שבתות בפסח. במקרה כזה, קוראים את מגילת שיר השירים ביום האחרון של פסח (בארץ ישראל יום זה כבר אינו חג, והמגילה נקראת ביום הראשון).לפי מנהגי הגר"א אף קוראים אותה ממגילה הכתובה על קלף, ומברכים לפני קריאתה "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו" (ואין מברכים לאחריה).

אצל החסידים (כנראה על פי השפעת הספרדים) נחלש מנהג קריאת שיר השירים בציבור בפסח (וכמו כן את רות בשבועות ואת קהלת בסוכות), ולכן הרבה קהילות שמתפללות על פי "נוסח ספרד" (של החסידים) אינם קוראים מגילות אלו בציבור.

בסדר ליל פסח: בנוסף לקריאה בשבת חול המועד, יש מנהג נפוץ על פי הקבלה לקרוא את המגילה (ביחידות) בסוף סדר ליל פסח. ולכן המגילה נדפסת בסופן של מהדורות רבות להגדה של פסח.

בערב שבת: מאז תקופת האר"י ז"ל קיים גם מנהג על פי קבלתו, בעיקר אצל חסידים (אבל לא רק), לקרוא את שיר השירים ביחידות בכל ערב שבת, ויש גם תפילה קבלית הנאמרת בסוף הקריאה (המופיעה בסידורים).

מנהג הספרדים ועדות המזרח עריכה

בערב שבת: הספרדים אימצו את מנהג האר"י ז"ל בשלימותו, דהיינו לקרוא את מגילת שיר השירים כולה בציבור בכל ערב שבת. יש נוהגים לקרוא את שיר השירים לפני תפילת מנחה, יש הקוראים לאחר תפילת מנחה לפני "קבלת שבת" ויש הקוראים לאחר קבלת שבת לפני ערבית. במסורת הספרדית הירושלמית קוראים את שיר השירים רק בשבתות בהן סופרים את העומר, כדי שהתפילה תסתיים לאחר צאת הכוכבים ויהיה ניתן לספור את העומר בברכה בציבור. בדרך כלל מחלקים את הקריאה בין כמה קוראים (ובדרך כלל על פי חלוקת הפרקים), כולל גם ילדים. יש גם תפילה קבלית הנאמרת בסוף הקריאה, המופיעה בסידורים, שאף היא נקראת בציבור.

בקהילות גאורגיה נוהגים לקרוא את שיר השירים בערב שבת בבית הכנסת, ברוב עם, לפני קבלת שבת. הש"ץ וכל הקהל מקפידים לאומרו דווקא בישיבה. אופן הקריאה הוא כמענה בין הש"ץ לקהל, דהיינו הש"ץ אומר פסוק, והקהל עונה את הפסוק שאחריו.

פרק א עריכה

"שיר השירים אשר לשלמה..." עד "רהיטנו (רחיטנו) ברותים".

פרק ב עריכה

"אני חבצלת השרון..." עד "על הרי בתר".

פרק ג עריכה

"על משכבי בלילות..." עד "וביום שמחת לבו".

פרק ד עריכה

"הנך יפה רעיתי..." עד "ויאכל פרי מגדיו".

פרק ה עריכה

"באתי לגני אחותי כלה..." עד "בנות ירושלים".

פרק ו עריכה

"אנה הלך דודך..." עד "מרכבות עמי נדיב".

פרק ז עריכה

"שובי שובי השולמית..." עד "דודי צפנתי לך".

פרק ח עריכה

"מי יתנך כאח לי..." עד "על הרי בשמים".

תפילה לאחר קריאת שיר השירים עריכה

לפי מנהג הספרדים אומרים לאחר קריאת שיר השירים תפילה זו:

חלוקת הקריאה ברשימה זו מבוססת על חלוקת מגילת שיר השירים במדריך לקריאת נביאים וכתובים (במקום חלוקת הפרקים).

בחלוקה זו, מגילת שיר השירים נחלקת ל-5 יחידות קריאה (א-ה). חלוקה זו יכולה לשמש:

• לחלוקתה של קריאת שיר השירים בציבור (במקום להשתמש בחלוקת הפרקים),
• לכלי-עזר ללימוד וחזרה על המגילה כולה עבור היחיד,
• כחלק של מחזור לימוד לספרי נ"ך.

לפי מחזור הלימוד המוצעת שם, 5 יחידות אלו נקראות או נלמדות בימים א-ה לחודש 10, יחד עם שאר המגילות (חוץ ממגילת קהלת) ובנוסף עם ספר דניאל. (מגילת קהלת נקראת בסוף חודש 9, לאחר ספר משלי, במחזור הלימוד שם).

הערה טכנית: כדי להמנע מטעויות בקיטלוג קובצי האודיו, כאשר מעלים לוויקישיתוף את הקבצים השמשתמים בחלוקה של ה"מדריך", כדאי להשתמש בתוך שם הקובץ בסימן פשוט המבחין בין חלוקת המדריך לבין חלוקת הפרקים. לדוגמה: במקום לכתוב בשם הקובץ Shir Hashirim-01, שמציין את הקריאה לפרק א, אפשר לציין Shir Hashirim-M01, כאשר משמעות ה-"M" היא "מדריך" (או אולי Month באנגלית).

יחידה א (א לחודש) עריכה

"שיר השירים אשר לשלמה..." עד "את האהבה עד שתחפץ" (א,א-ב,ז).

יחידה ב (ב לחודש) עריכה

"קול דודי הנה זה בא..." עד "וביום שמחת ליבו" (ב,ח-ג,יא).

יחידה ג (ג לחודש) עריכה

"הנך יפה רעייתי..." עד "שתו ושכרו דודים" (ד,א-ה,א).

יחידה ד (ד לחודש) עריכה

"אני ישנה וליבי ער..." עד "איומה כנדגלות" (ה,ב-ו,י).

יחידה ה (ה לחודש) עריכה

"אל גינת אגוז..." עד "על הרי בשמים" (ו,יא-ח,יד).