אפיפיור

1. לשון חז"ל פלטפורמה המותקנת על שני פירים המיועדת לנשיאה

   • ”מקל שעשה בראשו מסמר להיות נוטל בו את הפת מאפיפיורות הרי היא כדוקרן (דו-קרן) ומטלטלת בחצר.“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק יד, הלכה ג)
   • ”המדלה את הגפן על מקצת אפיפיירות“ (ירושלמי, מסכת כלאים – דף ו, עמוד ג)

2. לשון ימי הביניים ראש הכנסיה הקתולית היושב ברומא. מושל מדינת הותיקן, בעל הסמכות העליונה בנצרות הקתולית.

   • ”בעת ההיא מת האפיפיור, ולא נמצא קרדינאל חכם ומלומד כהקרדינאל החדש הזה למלא את מקום האפיפיור המת.“ (אוצר המדרשים (אייזנשטיין), מעשיות, עמוד 329)
   • ”שהרי בתורת ישו אין בה משפטים בין אדם לחבירו וכל הנוצרים מתנהגים במשפטיהם על פי מה שסדרו חכמיהם אם במצות הקיסר או במצות האפיפיור.“ (ספר העיקרים, מאמר שלישי, פרק כה)
   • ”היהודים נרדפים על צוארם ועמם תרד גם הארץ מטה, אוי לארץ שכמרים ושלוחי האפיפיור ימשלו בה“ (לפני ארבע מאות שנה, מאת בן אביגדור, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

• (:1) מן ארמית . "אַפִּיפְיוֹרָא" היא פלטפורמה המותקנת על שני פירים, או קונסטרוקציה משוכללת יותר, שנועדה לשאת שני אנשים או יותר וששמשה להובלת אדם חשוב , או אליל דתי . ממנה נגזר אַפִּיפְיָירוֹת, אַפִּיפְיָרוֹת, פִּיפְיָרוֹת בהוראת: מסגרת מתפצלת מעץ מטפס, עליה נתלים קשוטים . ”אבל עושה [הוא] אפיפירות ותולה בה כל מה שירצה ושלא תצא כלה באפיריון בתוך העיר“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה טו).
• (:2) לשון חז"ל מארמית: פִּיפְיוֹרָא – שָׂר ^[1]. המילה קיבלה את משמעותה הנוכחית ואת צורתה העברית על ידי סופרי ימי הביניים, שכפי הנראה השתמשו במילה בשל דמיון הצלילים בינה לבין אחד מתאריו של האפיפיור ביוונית: papas ieros) πάπας ιερός) – האב הקדוש. מאידך ביוונית עתיקה קיימת התיבה בהגיית אֶפּיפֶרֹא (ἐπιφέρω) בהוראת:לשאת, להעניק, לשים, להניח עליו.
• ”המדלה את הגפן על מקצת אפיפיירות“ (ירושלמי, מסכת כלאים – דף ו, עמוד ג) - ספר הערוך מפרש אפיפיירות: אילן שעושה פירות הרבה כמו מסעף פורה.

צירופים עריכה

• יותר קתולי מהאפיפיור
• מדינת האפיפיור

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

• בישוף
• רומא
• פרפר

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: אפיפיור

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפיפיור

הערת שוליים עריכה