עם ילידי

יָלִיד הוא בן לקבוצה ילידית. למונח יש הגדרות שונות, ואין אחת שמקובלת אוניברסלית, אך לרוב הזיהוי נעשה עם הפירוש של "המתיישבים המקוריים" של טריטוריה.

לקראת סוף המאה ה-20 המונח קיבל משמעות פוליטית, כשהחל לשמש להתייחסות לקהילות אתניות שלהן קשרים היסטוריים לקבוצות שהתקיימו בטריטוריה זו או אחרת טרם עברה קולוניזציה או היווצרות מדינת לאום, ואשר משמרות מידה ניכרת של הבחנה תרבותית ופוליטית בינן לבין המסגרת התרבותית והפוליטית של המדינה בה הן נמצאות.

במובן הפוליטי של המונח "עם ילידי", קבוצות אלו נתפסות כפגיעות במיוחד לניצול ודיכוי בידי מדינות-הלאום, ובעקבות כך נוצרה מערכת של זכויות אזרחיות בהתאם לחוק הבינלאומי, על-ידי ארגונים בינלאומיים כגון האומות המאוחדות, ארגון העבודה הבינלאומי והבנק העולמי. האו"ם פרסם הצהרה בדבר זכויות עמים ילידיים - שמטרתה הגנה על הזכויות הקיבוציות של עמים מקוריים - לתרבותם, לזהותם, ללשונם, לעיסוקם, לבריאותם, לחינוכם ולמשאביהם הטבעיים.

מדינות שונות מייעדות שמות שונים לקבוצות אוכלוסייה בתחומן שמוכרות כילידיות על פי החקיקה הבינלאומית. לדוגמה: "אמריקנים מקוריים" (בארצות הברית), "אינואיטים", "מטי", "האומות הראשונות" (בקנדה), "אבוריג'ינים" (באוסטרליה), "אנשי ההרים" (בדרום-מזרח אסיה) ואַדיוואסי (בהודו). במקומות שונים בעולם קבוצות אלו נקראות בשמות כלליים כמו "מיעוטים לאומיים" ו"קבוצות שבטיות".

בישראל, שבה ניטש פולמוס סביב גבולותיה של המדינה, נעשה שימוש במונח "יליד" לפי עמדתו והשקפתו של הדובר. דוגמה לכך היא הצעתו של חבר הכנסת נסים זאב להחיל על תושבי ההתנחלויות את ההכרה כקבוצת "ילידים", ואת טענתם הנגדית של חברי הכנסת הערבים, לפיה "הפלסטינים הם הילידים האמיתיים של הארץ הזאת".

• קולוניאליזם
• הצהרה על זכויותיהם של עמים ילידים

  מדיה וקבצים בנושא עם ילידי בוויקישיתוף

• הצהרת האו"ם בדבר זכויות עמים ילידיים, ספטמבר 2007 (באנגלית)
•   שבטים ילידיים, דף שער בספרייה הלאומית