תסמונת המתחזה עוסקת בקושי של אנשים להפנים את ההישגים והיכולות שלהם.
הסובלים מתסמונת המתחזה לרוב חשים שהם יוצרים מצג שווא וכי אין הם ראויים להצלחה או להערכה לה הם זוכים. בפועל, רבים מאלו הסובלים מתסמונת זו זוכים להכרה חיצונית ביכולותיהם והישגיהם אולם הם חשים כי אין הם אינטליגנטיים או כישרוניים כפי שמוצג כלפי חוץ.
תסמונת המתחזה היא מצב בו אנשים שהגיעו להישגים גבוהים מפקפקים בתרומה האישית שלהם להישגים אלו וחושבים שהשיגו אותם בדרכים לא הוגנות. אנשים אלו יתקשו להפנים משוב חיובי ויחששו תמיד להיחשף עקב חוסר יכולת או חוסר ניסיון. המונח נטבע על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס ב-1978.
אנשים שחווים את תסמונת המתחזה יטענו לרוב שההצלחות וההישגים שלהם נובעים ממקריות, מזל, תזמון, או הטעיה מוצלחת מצידם. התסמונת מלווה בחשש ש"המסיכה תיקרע" והמתחזה ייחשף.
תסמונת המתחזה אינה אבחנה פסיכיאטרית רשמית או הפרעה פסיכולוגית מוכרת (היא אינה נכללת במדריך ה-DSM לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).
ההשפעה השלילית של התסמונת מתגברת כאשר מחשבתו של אדם משפיעה על המציאות שלו, כך שהאמונה שיש לאותו אדם על עצמו הופכת לאמת סובייקטיבית שמשפיעה עליו ועל אחרים ביחסי העבודה. תופעת ההסלמה של התסמונת במסגרתה מחשבה יוצרת מציאות, מכונה בפסיכולוגיה החברתית נבואה המגשימה את עצמה (או אפקט פיגמליון).
נראה שתסמונת המתחזה מופיעה אצל גברים ונשים במידה שווה, אך גברים נוטים להיות מושפעים ממנה יותר בתנאי סטרס קיצוניים.
במחקרים מוקדמים נחשבת התסמונת לתכונת אישיות מושרשת, ומחקרים חדשים יותר מגדירים אותה כתגובה למצבים מסוימים.
מתוצאות מחקר שפורסמו בשנת 2011 בכתב העת International Journal of Behavioral Science עולה כי כ-70% מהאנשים יחוו לפחות אפיזודה אחת של תסמונת מתחזה במהלך חייהם. התסמונת עשויה להיות נפוצה במיוחד בקרב נשים עם צורך גבוה בהישג.
בעבודות מוקדמות יוחסה התסמונת בעיקר לנשים בעלות קריירה מצליחה, או לקבוצות מיעוטים כמו שחורים בארצות הברית, אבל עם התרחבות המחקר היא נמצאה גם בקרב גברים בקבוצות שונות. היא נפוצה במיוחד בקרב ילדים ומבוגרים שסומנו כבעלי פוטנציאל או מחוננים. מוצאים אותה לעיתים קרובות באקדמיה, בקרב תלמידי מחקר וגם אצל חוקרים בכירים יותר. מחקר משנת 2019 מעלה כי סטודנטים שנחשבים לחלוצים במשפחה בשבירת תקרת הזכוכית ללימודים אקדמיים נוטים יותר לחוות את תסמונת המתחזה, שמתבטאת אצלם יותר בתחושות של חוסר שייכות, היעדר כישורים או אינטליגנציה מספקת להמשיך בלימודים.
אותם סטודנטים המוגדרים פורצי הדרך וחלוצים במשפחתם, חשים כי הם מביאים כבוד למשפחתם, אך המפגש עם סטודנטים אחרים וההשוואה החברתית אליהם גורמים לתחושות שליליות של תחרותיות לא-פרופורציונלית. תחושות אלו יכולות להביא לקיבוע של אותם אלו הסובלים מהתסמונת בעמדת נחיתות שגורמת להם להסתכל מלמטה על קבוצת השווים שלהם. כאשר מתגברת תסמונת המתחזה אצל אותם הסטודנטים הם תופסים את התחרות לא כגורם מעודד אלא כגורם מעכב: כמשפיעה לרעה על הישגיהם במבחנים ועבודות, כמצמצמת מעורבות, נוכחות וביצועים וכמעלות את כוונות הנשירה.
אפשר לראות את תסמונת המתחזה כתופעה הפוכה לאפקט דאנינג-קרוגר, שהוא מצב שבו אנשים מעריכים את יכולותיהם הערכת יתר.
תסמונת המתחזה יכולה להתרחש גם בהקשר למחלת נפש ומהלך הטיפול בה. אינדיבידואלים מסוימים יתפשו עצמם כפחות חולים (נוטים פחות לדיכאון וחרדה) מאשר הסובבים אותם או מאנשים בעלי מחלות נפש מאובחנות בשל העדר סימפטומים מובהקים, מה שמאשרר עבורם כי אין מדובר בבעיה אמיתית. בשל כך, אותם אינדיבידואלים עלולים לא לפנות לקבלת עזרה, מתוך מחשבה כי אין מדובר בבעיה הראויה לטיפול נפשי.
דפוסים פסיכולוגיים המאפיינים את הסובלים מהתסמונת
ד"ר ואלרי יאנג חקרה את התסמונת וכתבה עליה בספר:
The Secret Thoughts of Successful Women: Why Capable People Suffer From the Imposter Syndrome and How to Thrive in Spite of It
בספרה מתארת יאנג חמישה סוגי טיפוסים אישיותיים המבטאים את התסמונת.
This article uses material from the Wikipedia עברית article תסמונת המתחזה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.