מיכל נגן: רבנית ישראלית, ראשת מכינת צהלי

נגן נולדה וגדלה ברמת גן. היא בתם הצעירה של ד"ר שולמית סימון, וחוקר ופרשן המקרא פרופסור אוריאל סימון ונכדתו של חתן פרס ישראל עקיבא ארנסט סימון. למדה בתיכון פלך בירושלים, בניגוד לרוב בנות המגזר הדתי היא התגייסה לצה"ל ושירתה כמש"קית הוראה בחיל חינוך. בהמשך סיימה קורס קצינים והייתה קצינת הוראה במחווה אלון ומפקדת קורס קצינות הוראה. לאחר השירות למדה במדרשת ברוריה. בעלת תואר שני בהיסטוריה של יהדות זמננו מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

נגן נשואה לרב ד"ר יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל ודוקטור למחשבת ישראל. הזוג גר בעתניאל ולהם שבעה ילדים. בנם הבכור, הרב הלל נגן הוא ר"מ בישיבת אורות שאול בתל אביב.

בנוסף על היותה ראש מכינה, נגן היא גם גננת, תומכת לידה, ושחקנית תיאטרון פרינג'.

 

נגן היא אשת חינוך פורצת דרך. בשנת 2006 יזמה תנועת הקיבוץ הדתי הקמה של מכינה קדם צבאית ייעודית לבנות דתיות. המכינה הוקמה בתוך עמותת מרכז יעקב הרצוג ובראשה הרבנית נגן (שהייתה אז מחנכת בתיכון פלך בירושלים). צהלי, שהייתה אז מוסד חינוכי חלוצי וקטן הפכה במרוצת השנים למפעל חינוכי מוביל בציונות הדתית והיא מונה שתי קבוצות: מכינה קדם צבאית ומדרשה תורנית לנשים. כראש מוסדות צהלי נגן מעבירה שיעורים בנושאי אמונה, חינוך, זוגיות ונשיות.

בעשר השנים הראשונות לקיומה של מכינת צהלי הובילה נגן את השיח החינוכי בציונות הדתית על נושא זה, וקראה למחנכים לתת לנערות לבחור בחופשיות בין השירות הלאומי לשירות הצבאי, אבל גם ללוות אותן ולהכין אותן לאתגרי השירות בצבא. המהלך עורר התנגדות מבית אף כי בשנים אלו עלה בהתמדה מספר הנערות המתגייסות לצה"ל מקרב בוגרות החינוך הממלכתי דתי. ארגון חותם ניהל קמפיינים מתוקשרים כדי לשכנע נערות דתיות שלא להתגייס. במקביל לעליה במספר המתגייסות נעשתה עבודת מטה ברבנות הצבאית והשטח הוכשר לאפשר לכל חיילת דתית מעטפת וליווי.

בשנת 2016 פרסם הרמטכ"ל גדי אייזנקוט את פקודת השירות המשותף שעוררה פולמוס ציבורי נרחב. נגן השתתפה בצוות מצומצם של מנהיגי הציונות הדתית שנפגשו עם צמרת המטכ"ל, ובראשם הרמטכ"ל והאלוף מוטי אלמוז, בנושא פקודת השירות המשותף. הדיון לגבי שילוב נשים בצבא התלהט ובדיון בין רבני הקו, וראשי מכינת עלי תפסה הרבנית נגן מקום משמעותי. ביום העצמאות של שנה זו ארגנה נגן, במכינת צהלי, אירוע שירת המונים של חיילות דתיות.

בשנת 2020 פרץ דיון ציבורי בעקבות פניית מועמדות לשירות בצה"ל לבג"ץ בתביעה לחייב את הצבא לאפשר את השתתפותן בגיבוש ליחידות המובחרות. הרבנית נגן הגישה חוות דעת לבג"ץ, ובה התנגדה להכרעה משפטית בשאלת שילוב נשים בסיירות משום שחייבים לקחת בחשבון היבטים מעשיים לגבי שילוב הנשים בלוחמה. נגן נפגשה עם הרמטכ"ל אביב כוכבי, וגם נקראה להעיד בוועדת סטריק שבחנה את הנושא מטעם הצבא.

בשנת 2021 חשפה הרבנית נגן את העובדה כי היא מתמודדת עם פוסט-טראומה מורכבת, בעקבות פגיעה מינית שחוותה בבית הספר היסודי, על ידי אחד המורים. הפרסום הכה הדים ברחבי הציבור הדתי, שכן היא הדמות הציבורית הראשונה שנחשפה בנושא.

בשנת 2021 נבחרה על ידי עיתון מקור ראשון לאחת מחמישים המשפיעים מהציונות הדתית (מקום 38).

בשנת 2021 קיבלה בשם מכינת צהלי את פרס בגין , בשל "עידוד לשירות צבאי משמעותי תוך העצמה נשית המשלבת בין חיי הקודש וערכים לאומיים".

בשנת 2022, עבר בעלה, הרב יעקב נגן, אירוע מוחי פתאומי. לבקשת המשפחה התאחדו יהודים ומוסלמים בכל רחבי העולם בתפילות להחלמתו, האירוע הדהד בעולם השיח הבן דתי וקידם הבנה ושיח בין ראשי הדת המוסלמית לבין הרב נגן. בעקבות האירוע עברה המשפחה לדור בירושלים.

  מדיה וקבצים בנושא מיכל נגן בוויקישיתוף

• מיכל נגן ברשת החברתית פייסבוק
• מיכל נגן, חיילת תורנית – יש דבר כזה!, באתר בית הלל - הנהגה תורנית קשובה, ‏6 ביוני 2018
• תמר פרלשטיין, ‏ראש מכינה, תומכת לידה ושחקנית תיאטרון: סל תרבות עם מיכל נגן, בעיתון מקור ראשון, 14 בינואר 2018
• מיכל נגן, חוות הדעת לבג"ץ בנושא שילוב נשים ביחידות מיוחדות, 09/11/2020
•   יפעת ארליך, חומת נגן, באתר "ידיעות אחרונות", 26 בנובמבר 2020
• שני ליטמן, חיים על חוד הסכין - מה מייחד את תושביה של עתניאל משאר המתנחלים, הארץ, 27 אוקטובר, 2016
• מיכל נגן, ‏פקוחה - בלוג על החיים לצד פוסטראומה מורכבת, בעיתון מקור ראשון, 25 באוקטובר 2021