ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר: פסוק במגילת אסתר

הפסוק הולחן בלחנים רבים, ועל שלל לחניו הוא אחד משירי פורים המוכרים. הפסוק נאמר גם בסדר הבדלה למוצאי שבת, כפסוק ברכה.

הפסוק מספר, שלאחר ביטול גזירת המן ושילוח האגרות השניות, יצא מרדכי מבית אחשוורוש בלבוש מלכות, וליהודים היו אורה, שמחה, ששון ויקר.

חז"ל מבארים את הפסוק בדרך מדרש:

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה: אורה זו תורה, וכן הוא אומר (משלי, ו', כ"ג) "כי נר מצווה ותורה אור"; שמחה זה יום טוב, וכן הוא אומר (דברים, ט"ז, י"ד) "ושמחת בחגך"; ששון זו מילה, וכן הוא אומר (תהלים, קי"ט, קס"ב) "שש אנכי על אמרתך", ויקר אלו תפלין, וכן הוא אומר (דברים, כ"ח, י') "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש

— תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב'

על פי פרשנותו של רש"י, גזירות המן היו גם על המצוות המנויות בחז"ל - לימוד תורה, ברית מילה, חגי ישראל ותפילין.

לפסוק לחנים רבים, להלן הבולטים שבהם:

• לחנו של רבי אליעזר זוסיא פורטוגל, האדמו"ר הקודם מסקולען. בשנת תשכ"ט (1969) הופיע השיר באלבומו של דוד ורדיגר ומשם התפרסם. למעשה, השיר לא נקלט בלחנו המקורי, קטע אחד מהלחן המקורי הושמט, וגם בקטע הראשון חלו שינויים מהלחן המקורי.
• לחן נוסף מפורסם הוא לחנה של נורית הירש, אשר מתחיל במילים מהפסוק הקודם, "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב". הירש הלחינה את השיר בשנת 1970 עבור התוכנית "דו רה מי" בקול ישראל.
• בציבור החרדי מפורסם לחנו של יוסי גרין שבוצע על ידי מרדכי בן-דוד. הניגון מותאם למילים מתוך הבדלה, הממשיכות בבקשה "כן תהיה לנו". ללחן יש פתיח ללא מילים שהולחן על ידי המעבד משה לאופר .
• לחן של משה לאופר בוצע על ידי אברהם פריד בדיסק "אדרבה" שיצא בשנת 1990.
• לחן נוסף מפורסם הוא ניגון חסידי מבית קרלין הכתוב בסולם פריגיש.
• לחן מפורסם בסגנון מארש הוא לחן של בן ציון שנקר מחסידות מודז'יץ. בלחן זה שרים גם את המילים "כן תהיה לנו", שנאמרות בהבדלה לאחר הפסוק ליהודים הייתה אורה.
• לחנו של שלמה קרליבך.