חלי גולדנברג

גולדנברג נולדה וגדלה ברמת החייל, בתל אביב, היא האמצעית מבין שלושה ילדים. בשנת 1973 התגייסה לצה"ל ושירתה בחיל האוויר. לאחר מכן נסעה לניו יורק ולמדה משחק בבית הספר למשחק של סטלה אדלר שבניו יורק ולאחר מכן במכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע.

דוגמנות

בתחילת שנות השבעים החלה בקריירת דוגמנות והפכה לאחת מדוגמניות הצילום המובילות בישראל בשנות השבעים והשמונים ונחשבה דוגמנית-על.

במהלך שנות השמונים ושנות התשעים הופיעה בסרטי פרסומות שונים בישראל, בהן סדרת הפרסומות למעדן החלב "מילקי", לעוגת עלית (פרסומת שטבעה את המושג "גם יפה גם אופה"), ל"תלמה", לחברת הסלולר "פלאפון" בקמפיין הזכור "עד שנגמרות לי המילים" ולרבים נוספים.

קולנוע

גולדנברג שיחקה ב"מבצע יונתן" (1977) בבימוי של מנחם גולן ובאותה שנה בסרט "בוא נפוצץ מיליון" של שמואל אימברמן. את פריצתה כשחקנית קולנוע עשתה בסרטיו של אבי נשר, "הלהקה" שיצא לאקרנים בשנת 1978, בשנת 1979 שיחקה בסרט "דיזנגוף 99", ובשנת 1980 בסרט "הפחדנים". גולדנברג שיחקה בסרט "השגריר" (1984) בבימויו של לי ריצ'רדס, בסרט "בנות" (1985) בבימויו של נדב לויתן, "מחץ הדלתא" (1986) בבימויו של מנחם גולן, "אבא גנוב 3" (1991) בבימויה של איילת מנחמי ובסרט הטלוויזיה "חתולות הרעם" (1998) בבימויה של עירית לינור. ב-2003 השתתפה בסרט "צעד קטן" בבימויו של שחר סגל. 2022 "היורשת" סרט נשים חרדי 2022 - הבריכה בבימו של עמיחי גרינברג

טלוויזיה

• "חתולות הרעם" (1998) – אילנה
• "בנות בראון" (2002) – מירי קראוס
• "אסתי המכוערת" (2004) – רותי כספי
• "השיר שלנו" (2004) – תפקיד אורח
• "אולי הפעם" (2008) – תפקיד אורח
• "האי" – (2009) – תפקיד אורח
• "חשופים" (2009) – מלכה לב ארי
• "עד החתונה" (2010) – דידי שדות
• "לאבד את אליס" (2020) – תמי

גולדנברג הנחתה תוכנית סגנון-חיים בקשת – "החיים שלנו" (2004).

החל מינואר 2017 מנחה תוכנית רדיו אישית בשם "גלי חום" ברדיו 103fm.

לאורך השנים, השתתפה גולדנברג בקמפיינים רבים, בהם: "הקרב על המילקי", "פלאפון" ועוד.

בשנת 2021 השתתפה בקליפ "את ואני נוסעים לבד" שביצע אסף אמדורסקי.

עיסוקים נוספים

גולדנברג הוציאה שני ספרי ילדים - ספרה הראשון "חיוכים", ראה אור באמצע שנות התשעים בהוצאת מעריב. לאחריו הוציאה, בשנת 2004, את ספרה השני, "הנקודות הצבעוניות של פיתי החיפושית" בהוצאת ידיעות אחרונות. כמו כן פרסמה סיפורים קצרים בכמה אנתולוגיות, כגון "פטל", "עכשיו אני כאן" ועוד.

החל משנת 2006 כותבת גולדנברג בלוג באתר "רשימות" ואף כתבה טור אישי ב"ידיעות אחרונות".

מעבירה הרצאות בנושא "הפרעת קשב ורכוז עדות אישית" מנקודת מבט אישית ווהרצאה בשם "גיל ובגדים".

עוסקת גם בצילום, השתתפה בכמה תערוכות קבוצתיות כמו גם בתערוכת יחיד בשנת 2015 בגלריית "הלובי".

גולדנברג הייתה חברת הוועד המנהל של שח"ם - ארגון השחקנים בישראל. ביוני 2015 התפטרה מתפקידה, עשרה ימים לפני תום הקדנציה, במחאה על התנהלות הוועד המנהל - והעומד בראשו, כלפי מה שהיא מכנה "הדה-לגיטימציה לתרבות בישראל, שמובילה באגרסיביות פוליטית חסרת תקדים שרת התרבות".

גולדנברג היא חברת הנהלת האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.

בבחירות לכנסת ה-22 הוצבה במקום ה-95, הלא-ריאלי ברשימת המחנה הדמוקרטי.

גולדנברג הייתה נשואה לאברי גלעד, ולהם בת אחת.

• "חיוכים" (הוצאת מעריב)
• "הנקודות הצבעוניות של פיתי החיפושית" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2004)

• כץ וקרסו - 1971
• מבצע יונתן - 1977
• בוא נפוצץ מיליון - 1977
• סרט וארוחת בוקר - 1977
• הלהקה - 1978
• דיזנגוף 99 - 1979
• הפחדנים - 1980
• השגריר - 1984
• בנות - 1985
• מחץ הדלתא - 1986
• אבא גנוב 3 - 1991
• דלתות סוגרים בשקט - 1994
• חתולות הרעם - 1997
• צעד קטן - 2003
• עלטה - 2012
• פרחי שמש - 2014
• בן ממשיך - 2017
• קרן שמש - 2018
• היורשת - 2022
• הבריכה - 2023

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חלי גולדנברג
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלי גולדנברג

•   חלי גולדנברג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• חלי גולדנברג, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
•   חלי גולדנברג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• חלי גולדנברג, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
•   חלי גולדנברג, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• הבלוג של חלי גולדנברג
• חלי גולדנברג, רודנית היופי: חלי גולדנברג מזהירה את הנשים היפות, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2010
•   שני ליטמן, מדוגמנית לצלמת: חלי גולדנברג על השינוי הגדול של חייה, באתר הארץ, 22 במאי 2014
•   יהודה נוריאל, תגיד, אני קולית?, באתר "ידיעות אחרונות", 24 במרץ 2017
•   איתי סגל, "זה נס שהגעתי לגיל שלי בחתיכה אחת", באתר "ידיעות אחרונות", 10 בדצמבר 2018