ברק 8: מערכת הגנה אקטיבית וטיל נגד טילים, פיתוח ישראלי

מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. ייעודה המקורי של המערכת הוא להגן על כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים, בנוסף פותחה גם גרסה יבשתית.

ברק-8

מידע בסיסי
ייעוד	טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני
ארץ ייצור	ישראל ישראל הודו הודו
יצרן	ישראל התעשייה האווירית ורפאל הודו DRDO
עלות יחידה	24 מיליון דולר למערכת 1.65 מיליון דולר לטיל בודד.
תקופת השירות	2015–הווה (כ־9 שנים)
משתמשים	צה"ל: חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי, חיל הים ההודי חיל הים ההודי,חיל האוויר ההודי חיל האוויר ההודי, צבאות נוספים.
פלטפורמת שיגור	ימי או יבשתי; שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה	מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי, הנעה וקטורית
משקל	275 ק"ג בשלב המאיץ 2,700 ק"ג
ממדים
אורך	4.5 מטר
קוטר	22 ס"מ לגוף הטיל 54 ס"מ בשלב המאיץ
מוטת כנפיים	94 ס"מ
ביצועים
מהירות	2 מאך / 2,450 קמ"ש (680.5 מטר לשנייה)
טווח	70 ק"מ בגרסת ה-8ER הטווח 150 ק"מ
גובה טיסה	עד 16 קילומטרים (52,000 רגל)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	60 ק"ג
מרעום	מרעום קרבה
הנחיה	ביות מכ"ם פעיל ביות מכ"ם פעיל למחצה ביות על קרינה
ניווט	GPS-S-band

המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר").

באפריל 2017 חתמה התעשייה האווירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית ברק 8 (מדגם MRSAM) בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. חודש לאחר מכן, במאי 2017, הודיעה הודו כי תרכוש טילי ברק 8, הפעם בגרסה הימית, ב-630 מיליון דולר נוספים.

באוקטובר 2023, בזמן מלחמת חרבות ברזל רכשה אזרבייג'ן מערכת ברק בהיקף של 1.2 מיליארד דולר.

יחסי הודו–ישראל

  ערך מורחב – יחסי הודו–ישראל

עד שנת 1992 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להודו, ועד תקופה זו יחסי הודו–ישראל היו קרים. עם הקמת מדינת ישראל הודו סירבה תחילה להכיר בה. קריסת ברית המועצות, ידידתה וספקית הנשק הגדולה של הודו, הביא אותה לנסות ולהתקרב לארצות הברית, שנותרה מעצמת העל היחידה. ההתקרבות לארצות הברית הותנתה בין השאר בחימום היחסים עם ישראל. בשנת 1991 הצביעה הודו בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, המבטלת את הגדרת הציונות כגזענות. מאז תחילת שנות התשעים החל נירמול היחסים בין המדינות, וכיום ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו עם היקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה.

פרשת עסקת טילי הברק

הודו נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים בעולם לייצוא נשק בשל היקף העסקאות שלה. בראשית שנות ה-2000 הסעירה את הודו סדרת פרשות שוחד בהן נמצאו פוליטיקאים הודים בכירים אשמים בלקיחת שוחד מחברות זרות לייצור נשק, בסוף שנת 2006 הודו החליטה לפתוח בחקירת עסקת טילי הברק מתוצרת רפאל והתעשייה האווירית שנחתמה בשנת 2000, הפרשה כונתה בהודו על שמו של הטיל הישראלי. כחודשיים טרם ההחלטה לפתוח בחקירת העסקה נודעה גם פרשת הפגיעה בספינה אח"י חנית מטיל חוף-ים מול חופי לבנון אף על פי שנשאה עליה את מערכת טילי הברק. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה. מפלגות השמאל בהודו דרשו לפתוח בחקירה בטענה שהתעשייה האווירית שיחדה את המתווך ההודי כדי להבטיח לעצמה את החוזה למכירת הטילים שנחתם בשנת 2000. במהלך הפרשה נעצרו שר ההגנה ההודי לשעבר ג'ורג' פרננדס ומפקד הצי הימי לשעבר בחשד לקבלת שוחד. לפי פרסומים אחדים עלה חשד כי בנו של מפקד חיל הים לשעבר קיבל שוחד מחברות ישראליות ושיחד בעצמו פוליטיקאים בארצו לצורך אישור עסקת הנשק. הודו הודיעה כי תבטל את העסקה אם יתגלו אי סדרים ובנוסף תעצור את כל עסקאות הנשק עם ישראל למשך 5 שנים. לאחר חקירה ממושכת של 7 שנים הודיע שירות החקירות ההודי על סיומה וזיכוי החברות הישראליות בשל חוסר ראיות. במהלך פרק הזמן הזה התריע חיל הים ההודי על הידלדלות מלאי טילי הברק שהותקנו על 14 ספינות מלחמה הנמצאות בחזית, בהן נושאת המטוסים INS Viraat ופריגטות חמקניות. במהלך החקירה הוסרו מגבלות רכישה מסוימות ולאחר ההודעה על סיום החקירה הודו הסירה את המגבלה על רכישת טילי הברק מישראל.

המיזם לפיתוח משותף של מערכת ברק 8

בצל הביקורת, לאחר כמה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי, בינואר 2007 ישראל והודו חתמו על חוזה בגובה 330 מיליון דולר לפיתוח משותף של כל הדורות העתידיים של טיל הקרקע-אוויר הישראלי ברק. הפיתוח החדש קיבל את השם ברק-8 (ולא ברק-2) מסיבות מסחריות. שתי המדינות גיבשו הסכם לפיו הפיתוח והייצור של מערכת טיל הברק לטווח ארוך יתבצע יחדיו. המימון לפיתוח המשותף עמד על 350 מיליון דולר, והתעשייה האווירית תישא בחצי מעלות זו, עובדה אשר הבטיחה להודו סיכון משותף ובאופן שווה במידת הצלחת הפרויקט. הגופים שלקחו חלק במיזם הם תעשייה האווירית לישראל, ארגון המחקר והפיתוח ההגנה ההודי DRDO (מקביל למפא"ת הישראלי) וחיל הים ההודי. תיאור הטיל בספרות הממשלתית ההודית הוא כטיל קרקע-אוויר ארוך טווח (LRSAM).

המיזם המשותף הוצע על ידי ישראל בזמן ביקורו של מפקד חיל הים ההודי בישראל בשנת 2004, אדמירל הארון פראקאש. בנובמבר 2009 ישראל חתמה על חוזה בשווי 1.1 מיליארד דולר לאספקה ושדרוג מערכות הגנה אוויריות ברק-8 להודו. בשעתו הייתה זו העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של התעשייה האווירית לישראל.

באוגוסט 2013 ישראל החלה בהתקנות והתאמות מערכת ההגנה ברק 8, והודו החלה להצטייד במערכת בנובמבר 2014 לאחר ניסוי מוצלח שנערך באותו חודש, באפריל 2015 הודו השיקה משחתת ראשונה (קולקטה) בסדרת משחתות חמקניות ומתקדמות המצוידת במערכות ההגנה ברק 8.

מפת איומים פוטנציאלים

 

 

 

טילים נגד ספינות מהווים איום ממשי לכלי שיט בישראל, ובשנים האחרונות הפכו לאיום אסטרטגי מרכזי על אסדות הגז במים הכלכליים שלה. לאחר גילוי מאגר הגז בתמר 1, טענה לבנון שהשדה נמצא בשטחי המים המשויכים לה וטענה לבעלות על הגז. היא המשיכה לדרוש בעלות גם על דלית 1 ולוויתן, ואף איימה שהדבר ישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד.

ארגון חזבאללה מימש איומים שנחשבו מופרכים עד מלחמת לבנון השנייה בכך שכמעט והטביע את הסטי"ל אח"י חנית ועליו עשרות לוחמים, בתקרית זו נהרגו 4 חיילים. בניסיון נוסף של חזבאללה במהלך המלחמה לתקוף ספינות חיל הים, הטביע בטעות אניית מסחר מצרית. התקרית הזו הפכה לנקודת מפנה בתפיסת חיל הים שעד אז התייחס להתראות גורמי מודיעין בנוגע לייחוס יכולות אלו לארגון כמו החזבאללה כ"כדמיוניים ומופרכים". חזבאללה ירה אז טיל חוף-ים מתביית מדגם C-802 שסופק לחזבאללה על ידי איראן וסוריה. ספינת חיל הים הייתה בזמן הפגיעה כ-16 ק"מ מחופי ביירות. כיום הידיעות השונות מצביעות על איום מתקדם יותר והוא טיל היאחונט הרוסי שהועבר לחזבאללה מסוריה ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית. תכונותיו של היאחונט מקשות מאוד על מערכות הגנה מפני טילים. הטיל נמנה עם סוג טילי חוף-ים המכונים "לוחך ים" בשל שיוטו הנמוך מעל גובה פני הים, כעשרה מטרים, תכונה המקשה על מערכות המכ"ם לגלותו. תכונה נוספת המקשה מאוד על מערכות ההגנה היא מהירותו הגדולה של הטיל המגיעה ל-2 מאך. ראש הביות של הטיל תוכנן באופן שמקשה מאוד על מערכות הגנה אלקטרו-אופטיות להתביית עליו במעופו. טווח יעיל של היחונט מגיע ל-300 ק"מ ובעל ראש קרבי של 300 קילו ובכך מהווה איום אסטרטגי מרכזי על אסדות הקידוח הישראלים נתיבי שיט ונמלים מדרום ומצפון, לא רק מפני החזבאללה אלא גם מפני סוריה ועזה. מלחמת האזרחים בסוריה גרמה לנשק רב ובהיקף גדול מאוד ליפול לידי ארגונים קיצוניים. מקרה שעשוי ללמד על מידת האיום של הטיל על ישראל הוא דיווח ממאי 2013 של גורמים אמריקאים שטענו כי ישראל תקפה מבנה בסוריה ששימש כמחסן ל-72 טילי יאחונט שרכשה המדינה מרוסיה, אולם לדבריהם חלק מהטילים הועברו מהמחסן טרם התקיפה, בהקשר לאירוע אף נטען שישראל האיצה את השלמת פיתוח מערכת ההגנה ברק-8. מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, הגדיר את היאחונט כ"נשק משמעותי".

במהלך מבצע חוק ברזל, שייטת 13 וחיל הים השתלטו בלב ים על אוניית משא ובמטענה אמצעי לחימה איראניים רבים שיועדו לרצועת עזה. בין שלל אמצעי הלחימה שנתפסו נמצאו גם 6 טילי חוף-ים מתבייתים מדגם C-704 מתוצרת סין. במהלך מבצע צוק איתן, ובתגובה להפצצת צה"ל את ביתו של מוחמד דף על יושביו, ארגון החמאס טען כי ירה טיל חוף-ים מסוג נאסר-1 לעבר אסדת קידוח ישראלית השייכת לשותפות ים תטיס ונמצאת מול חופי אשקלון. הדיווח הוריד את מדד הנפט והגז באותו היום.

בעשור האחרון כלי טיס בלתי מאוישים הפכו גם הם לאיום מצפונה של ישראל ומדרומה. במספר מקרים החזבאללה שיגר כטב"ם מסוג אבאביל לשטח ישראל וב-2013 מטוסי חיל האוויר יירטו כטב"ם מול חופי חיפה. בספטמבר 2014 הפציץ לראשונה ארגון החזבאללה ארגוני אופוזיציה בסוריה באמצעות כטב"ם תקיפה. במהלך הלחימה במבצע צוק איתן ארגון החמאס שיגר יותר מפעם אחת כטב"ם מסוג 'אבאביל' לשטח ישראל, הראשון שבהם יורט על ידי טיל פטריוט מול חופי אשדוד, ארגון החמאס טען ששניים מהכטב"מים ששיגר ביצעו סיור מוצלח מעל אזור ת"א ושבו לרצועת עזה. דיווח זה לא אושר על ידי ישראל אולם אזרחים דיווחו שראו את כלי הטיס בשמי גוש דן. באוגוסט 2014 סוכלה חדירת כטב"ם לישראל מסוריה. בספטמבר 2014 ישראל יירטה באמצעות טיל MIM-104D פטריוט מטוס קרב סורי שחצה את הגבול מעל רמת הגולן מסיבה לא ברורה, יירוט ראשון מסוגו מאז 1985.

מערכת ההגנה האווירית ברק-8 תוכננה לספק מענה לכלל האיומים הללו.

פיתוח הטיל ברק-8 מבוסס על ברק-1, ומטרתו לפתח ראשי ביות מתקדמים לצד שיפור משמעותי של הטווח. ביולי 2009 ישראל ביצעה ניסוי מוצלח בברק המשופר. מערכות המכ"ם סיפקו כיסוי של 360 מעלות ואפשרו לטילים המיירטים לבצע את משימתם כאשר הטווח המינימלי ליירוט מהספינה הוא 500 מטר. דווח שעלות כל מערכת (משגרים, מכ"ם, שליטה ובקרה והתקנים שונים) היא כ-24 מיליון דולר. אחד משיקולי תכנון ספינות הקרב העתידיות של חיל הים הוא גודלה של מערכת ההגנה ברק-8. כ-70% מכלל הפיתוח של מערכת ההגנה ברק-8 הוא ישראלי.

מאפייני הטיל

 

אורכו של הטיל המיירט הוא כ-4.5 מטר, קוטרו 54 ס"מ בשלב המאיץ וללא מאיץ 22 ס"מ ומוטות כנפיו ברוחב 94 ס"מ. הטיל שוקל 275 ק"ג, והראש הקרבי בעל מרעום קרבה שוקל 60 ק"ג. מהירותו המקסימלית של הטיל היא 2 מאך וטווח אפקטיבי של 70 ק"מ, התנהל פיתוח נוסף שהרחיב טווח זה ל-150 ק"מ - בגרסת ברק-8‏ER. לטיל מנוע רקטה-דֹּפֶק כפול שפיתחה DRDO ההודית עם הנעה וקטורית, המאפשר להתקין עליו מנוע נוסף (מאיץ) להגדלת הטווח. ברק-8 תוכנן ליכולות תמרון גבוהות מאוד. גודלו של הטיל כמו גם המערכת כולה מהווים גורם חשוב במהלך הפיתוח מאחר שכלי שיט אמורים לשאת את המערכת, בהם המקום והמשקל עלולים לגרום למגבלות.

המשגר מותקן אנכית בשל הצורך בצמצום מקום על הסיפון. הטיל נורה אנכית מהמשגר בזווית 90°, ולאחר מכן מתקן בחדות למסלול אופקי לעבר מטרת האיום. בזמן מעופו הטיל המיירט מקבל נתונים והנחיה ממכ"ם הספינה וגם משדר נתונים חזרה אליה. לקראת השלב הסופי של הטיסה השלב השני במנוע הטיל נכנס לפעולה ובמהלכו מופעל גם המכ"מ האקטיבי בראש הביות של הטיל המיירט שפיתחה התעשייה האווירית. טיל הברק-8 מתוכנן להתמודד עם מגוון רחב של איומים אוויריים מגובה רב ועד גובה נמוך מאוד כגון מטוסים מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, וטילי שיוט על-קוליים. הטיל מסוגל ליירט גם טילים בליסטיים אך זה אינו ייעודו המקורי.

מאפייני המכ"ם

חיסרון מרכזי במכ"ם הקודם של מערכת הברק נחשף במסגרת תחקיר אירוע פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית. מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, האלוף דוד בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינת אח"י חנית היו פועלות הפגיעה הייתה מתרחשת. למיזם החדש של ברק-8 שולב דור חדש של מכ"ם חיפוש והנחיה מתקדם ורב תכליתי תוצרת אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית. שמו של המכ"ם בחיל הים הוא "אדיר" או "ברק אדיר", ושמו המסחרי, MF-STAR (ראשי תיבות של Multi Function Surveillance And Threat Alert Radar - מכ"ם התראה רב תכליתי למעקב וזיהוי איומים).

המכ"ם הדיגיטלי החדש, מכ"ם דופלר-דופק מסוג מערך מופע, משלב בתוכו מספר טכנולוגיות מתקדמות כגון אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית לגילוי מטרות מהירות בעלי שטח חתך מכ"ם נמוך, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים. יכולות אלו מאפשרות למכ"ם לבצע כמה משימות במקביל, כמו גילוי וסיווג מטרות ימיות ויבשתיות, מעקב אחר מאות מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. המערכת מתוכננת להתמודד עם מצב של ריבוי מטרות אויב בו זמנית כגון מתקפת רווייה. המכ"ם אמור לספק תמונת מצב באיכות גבוהה ובקצב רענון גבוה בכל תנאי מזג האוויר בסביבה הימית. הודות לשימוש בסיבים אופטיים הופחת משמעותית משקלן של האנטנות והתאפשר להתקין את המכ"ם השוקל כ-7 טונות על ספינות טילים של חיל הים מסוג סער 5. חיל הים בחר במכ"ם שהוא נגזרת של MF-STAR שפותחה על ידי אלתא מערכות להתקנה על ספינות מלחמה קטנות יותר כגון סער 4.5 ושמו ALPHA או ELM - 2258. בגרסה הימית של המכ"ם ישנן 4 אנטנות המכסות 360 מעלות, ואילו בגרסת הקרקע יש אנטנה מסתובבת אחת.

שליטה ובקרה

מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מיוצר על ידי מפעל מבת טילים של התעשייה האווירית, מבנהו קטן יחסית, 1.3 טון, וניתן להחליפו במהרה אם נפגע בקרב. בגרסה היבשתית, לכל יחידת בקרה ניתן לחבר עד 6 יחידות משגרי טילים כאשר כל יחידת משגרים מכילה 8 טילים מיירטים ועשויה להיות מרוחקת מיחידת הבקרה עשרות ק"מ. בגרסה הימית הקודמת כל ספינה או סוללה פעלה ועמדה בפני עצמה, ואילו בגרסה המתקדמת מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת ביניהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. ניתן לקשר את מערכות הספינות ולנהל אותן יחד כך שפעולות זיהוי האיום הפקודה לירי והירי עצמו יכולות להתבצע כל אחת מספינה שונה בשרשרת, ומעטפת ההגנה יכולה לחול על ספינה בודדת או על ספינות צי שלם הנעות בתוך מרחב מעטפת ההגנה. לטענת התעשייה האווירית וחיל הים אופן שיתוף הפעולה המערכתי מהווה פריצת דרך עולמית במערך השליטה ובקרה.

 

במהלך הפיתוח הוצבו בישראל כמה עשרות מדענים הודים מטעם DRDO, הפיתוח התעכב בכ-4 שנים בשל קשיים טכניים בהם נתקלו ההודים בפיתוח מנוע הטיל.

במאי 2010, הטיל ברק-2 נורה בהצלחה נגד מטרה אלקטרונית ופגע במטרה שהוגדרה לו. הניסוי השני של הטיל בוצע בהודו מאוחר יותר באותה שנה.

ניסוי נוסף שבוצע בהודו ב-2013 ככל הנראה כשל.

ב-12 באוקטובר 2014 הותר לפרסום כי בוצע ניסוי מוצלח למערכת היבשתית נגד טיל המדמה בתכונותיו את היאחונט הרוסי. הטיל שוגר מהיבשה אל הים התיכון ויורט בהצלחה כאשר כלל רכיבי המערכת תפקדו כמצופה. ניסוי נוסף נעשה ב-10 בנובמבר באותה שנה, אף הוא בהצלחה.

ב-2 בספטמבר 2015 ביצע חיל הים הישראלי תרגיל לסיכול ניסיון השתלטות מחבלים מהים על אסדת גז אשר במהלכו בוצע ניסוי מוצלח של מערכת ברק 8 שהותקנה על אחת מספינות הטילים של חיל הים. המכ"ם זיהה טיל שדימה טיל אויב ששוגר מהחוף לכיוון מטרת אסדת גז מדומה, ובמקביל שוגרו לעברו טילי היירוט ברק מסיפון הסטי"ל, והפילו את טיל האויב בעודו באוויר.

ב-26 בנובמבר 2015 בוצע ניסוי יירוט מבצעי ראשון למערכת הימית שהוכתר בהצלחה, במהלכו המערכת זיהתה מטוס ללא טייס שדימה מטרת אויב ויירטה אותו באמצעות שיגור טיל מיירט מספינת חיל הים אח"י להב. במסגרת הניסוי מערכת יבשתית שהוצבה (שו"ב ומכ"ם) זיהתה אף היא את המטרה וחישבה את מסלול הפגיעה בה ללא שיגור טיל מיירט.

ב-30 בדצמבר 2015 הודיעה הודו כי ביצעה בהצלחה ניסוי בו שוגרה הגרסה היבשתית של הברק מהספינה INS Kalkota.

ב-30 ביוני 2016 בוצעו לראשונה שני ניסויים מוצלחים בגרסה היבשתית של ברק 8, בהודו. במסגרת הניסוי המערכת יירטה בהצלחה מטוס ללא טייס שדימה מטרה.

ב-20 בספטמבר 2016 בוצע ניסוי במזרח הודו כאשר השיגור בוצע ממשגר ימי. במהלך הניסוי פונו תושבי 7 כפרים באזור ונאסרה יציאת דייגים לים מטעמי בטיחות. הניסוי הוגדר על ידי בכירים מהודו כמוצלח.

ב-25 במרץ 2017 במסגרת בדיקת כשירות מבצעית כללית של הצי המערבי ההודי, בוצע ניסוי במהלכו טיל שיוט חי בגובה נמוך ובמהירות גבוהה נורה לעבר מטרה, כאשר מערכת ברק 8 על נושאת מטוסים הודית זיהתה האיום ושיגרה מיירט שהשמיד את הטיל המאיים במעופו.

ב-17 במאי 2017 בוצע ניסוי חי על ידי חיל הים ההודי בכלל המערכת שהותקנה על משחתת קולקטה, כאשר מטרת הניסוי ליירט טיל מטרה מתמרן במהירות גבוהה בתחום הטווח המקסימלי של המערכת. דווח כי טיל המטרה יורט בהצלחה בדיוק רב כאשר שייט בגובה נמוך. חיל הים ההודי הכריז כי הניסוי הוכיח את היכולות המבצעיות של מערכת ההגנה ברק 8 ושבוע לאחר מכן נחתם חוזה לרכישת מערכת ברק 8 בהיקף ב-630 מיליון דולר עבור חיל הים ההודי.

ב-23 בנובמבר 2020 נערך ניסוי של מערכת יבשתית כאשר היא הצליחה ליירט כלי טיס בלתי מאויש מסוג באנשי.

ב-22 במרץ 2021 דווח על השלמת סדרת ניסויים מוצלחת של גרסת ברק ER, המסוגל ליירט איומים בטווח של 150 ק"מ.

כבר בשנת 2011, טרם הבשלת המערכת למבצעית, התעשייה האווירית לישראל מכרה את מערכות ההגנה של ברק-8 ב-2 מיליארד דולר שאותם אמורה לספק בשנת 2015, ובשנת 2016 הגיע היקף מכירות המערכת לכ-3 מיליארד דולר, ובזכות עסקאות ברק 8 ישראל נכנסה לעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם בשנה זו. התעשייה האווירית פרסמה כי המערכת נמכרה למספר מדינות מלבד ישראל והודו, אולם סירבה לנקוב בשמן.

• ישראל  ישראל: מאז אוגוסט 2013 ישראל מבצעת התאמות והתקנות של ברק-8 בספינות הטילים מסדרת סער 5. ב-2015 הפכה המערכת למבצעית בחיל הים הישראלי.
• הודו  הודו: ב-2015 הודו השיקה משחתת המתקדמת ביותר ברשותה עם מערכות ההגנה ברק 8. ב-2017 הכריזה הודו כי תרכוש בנוסף 40 מערכות ו-200 מיירטים של ברק 8 בעלות 2.5 מיליארד דולר, שיוצבו בסמוך לנמלי תעופה ומתקנים אסטרטגיים אחרים להגנה מפני מטוסים וכטב"מים. פורסם כי בנק דיסקונט יערוב לעסקת התעשייה האווירית עם הודו ב־600 מיליון דולר.
• אזרבייג'ן  אזרבייג'ן: במאי 2016 פרסומים באזרבייג'ן אישרו דיווחים לא מבוססים משנים קודמות על רכישת המערכת בגרסה היבשתית ולמעשה אישרו את עצם היותה מבצעית.

משתמשים פוטנציאלים

• צ'ילה  צ'ילה
• פולין  פולין: חיל הים הפולני עסק בניסוי והערכה של מערכת ברק 8.
• ונצואלה  ונצואלה
• קולומביה  קולומביה: תע"א הציעה המערכת למדינה.

• ברק-MX – מערכת מקבילה בפיתוח בלעדי של התעשייה האווירית לישראל.
• SPYDER - מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל והתעשייה האווירית.
• קלע דוד - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך.
• פטריוט - מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים.
• כיפת ברזל - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברק-8

• "ברק 8" נגד "יאחונט" באתר IsraelDefense,‏ 17 ביולי 2011
• גילי כהן, כלי הנשק המתקדמים שמדאיגים את צה"ל, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
•   גילי כהן, "ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
• ניר דבורי, ‏ניסוי מוצלח ל"כיפת ברזל - גרסת הים", באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2014
• הודו משיקה סדרת משחתות חמקניות חדשניות עם מערכות ברק 8, באתר The National Interes, (באנגלית) 7 באפריל 2015.
• הודו רוצה לחמש 23 ספינות קרב בטילי ברק-8 באתר IsraelDefenseי 10 בינואר 2016
• לוקהיד מרטין מציעה לחיל הים ההודי את מערכת ה-Aegis. זה יבוא על חשבון הברק 8? באתר IsraelDefense,‏ 4 ביולי 2016
•   גילי כהן, אחת מעסקאות הנשק הגדולות ביותר של ישראל: הודו תרכוש מערכות הגנה בכשני מיליארד שקל, באתר הארץ, 06 באפריל 2017
• איתמר אייכנר וסער הס, טילים, מל"טים ומטוסי ריגול: עסקאות הענק עם הודו, באתר ynet, 01 ביולי 2017
• סרטי וידאו
  •   יואב זיתון, התשובה לחזבאללה: צפו במכ"ם של חיל הים, באתר ynet, 8 במאי 2014
  •   תצוגת מערכת ההגנה ברק 8 בכנס החלל והתעופה, סרטון באתר יוטיובי 6 בדצמבר 2009
  •   ניסוי מערכתי מלא של הטיל ברק 8, סרטון באתר יוטיובי 12 בנובמבר 2014
  •   מסיבת עיתונאים על טיל הברק 8, סרטון באתר יוטיובי 12 בנובמבר 2014
  •   יואב זיתון, ניסוי מוצלח למערכת ההגנה "ברק 8": טיל שמסוגל ליירט טילים ומטוסי קרב, באתר ynet, 26 בנובמבר 2015
  •   במסגרת הניסוי המערכת יירטה בהצלחה מטוס ללא טייס שדימה מטרה, סרטון באתר יוטיובי 30 ביוני 2016
• ניר דבורי, ‏צפו ביירוט המוצלח: מערכת הגנה מתקדמת תותקן על ספינות חיל הים, באתר ‏מאקו‏, 19 באפריל 2021
• אייל פינקו, ‏ברק 8 – ההיסטוריה הלא כתובה, באתר "IsraelDefense‏", 7 ביוני 2021