אשר ידלין: איש ציבור ישראלי שהורשע בקבלת שוחד

ידלין סימל לדעת רבים את שקיעתה של מפלגת העבודה ואת השחיתות השלטונית בישראל.

אשר ידלין

אשר ידלין, ינואר 1967 (צילום של עוזי קרן)
לידה	1 במרץ 1923 ראשון לציון, פלשתינה (א"י)
פטירה	3 ביוני 2016 (בגיל 93) תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	1954–2016 (כ־62 שנים)
עיסוק	פוליטיקאי

ברבות השנים ההתייחסות לפרשה הפכה גם לאות לשינוי הנורמטיבי שעברה החברה בישראל. בתקופה זו הרשעה (ולפעמים רק האשמה) בשחיתות גררה בושה, ונידוי מתפקידים ציבוריים ואילו מאז שנות ה-80 נורמה זו נעלמה ומנהיגים פוליטיים רבים שהורשעו בשחיתות או יצאו ממנה בכלים כמו "זכות השתיקה" נשארו במערכת הפוליטית.

דרכו אל הצמרת

אשר ידלין נולד בראשון לציון, בנו של המחנך נפתלי ידלין. למד בגימנסיה הרצליה. שימש כשליח תנועת הנוער "הבונים" בארצות הברית, ונמנה עם מייסדי קיבוץ חמדיה.

עם נישואיו לדליה גולומב, בתו של אליהו גולומב ואחייניתו של משה שרת, הצטרף ידלין ל"משפחת האצולה" של תנועת העבודה, והחל לפעול בקרב הקבוצה שנקראה "צעירי מפא"י". הוא מונה למזכיר "התנועה המאוחדת". בסוף שנת 1958 נבחר למזכירות איגוד עובדי המדינה. בראשית שנות ה-60 היה חבר המחלקה לאיגוד מקצועי והחזיק בה את תיק עובדי המדינה. במסגרת תפקידו נאבק נגד עיוותים שונים במבנה השכר של העובדים בישראל והטיף לאיזון בין צורכי המשק להעלאות שכר. במרץ 1963 עבר למרכז קופת חולים כללית. בראשית שנת 1966 נבחר לחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות ולמזכ"ל חברת העובדים, הגוף הכלכלי החזק של ההסתדרות, שאיגד בתוכו את כל מפעליה. בתקופתו עברה חברת העובדים ארגון מחדש, ועברה מהפסד לרווח. ידלין הטיף לכך שעליות בשכר העובדים צריכות להגיע דרך התייעלות, עמדה בה החזיק עוד בהיותו פעיל באיגוד המקצועי. כאשר ניסה יצחק בן אהרן לשתף את העובדים בניהול מפעלי חברת העובדים, עמד ידלין מולו וגייס את ראשי המפעלים ההסתדרותיים למנוע את המהלך.

במקביל היה פעיל במפא"י ובמרץ 1965 צורף למזכירות המפלגה כאיש של לוי אשכול.

ב-1974 מונה למנכ"ל קופת חולים הכללית של ההסתדרות, וקיצץ את תקציב הקופה ב־60 מיליון לירות. בתפקידו העלה את תקרת "המס האחיד" ששילמו חברי ההסתדרות עד ל-1,500 לירות ישראליות לחודש, השקיע 52 מיליון לירות בפיתוח בתי הבראה וניסה לחייב את חברי הקופה בתשלום מינימלי בעד תרופות, כדי לצמצם את הגירעון בתקציב הקופה. כן התקין שעון עבודה במרכז קופ"ח והעביר תוכנית חמש-שנתית להרחבת בתי החולים. בתקופת ניהולו הוכפל מספר המיטות בבתי חולים, נפתחו מחלקות חדשות, והמרפאות הישנות שופצו או עברו למבנים חדשים.^{[דרוש מקור]}. הצלחותיו חיזקו את מעמדו בתנועה, ורבים ראו בו את המיועד להיות שר האוצר.

ב-1976 החליטו ראש הממשלה, יצחק רבין, ושר האוצר, יהושע רבינוביץ, למנות את ידלין לנגיד בנק ישראל.

פרשת השוחד

  ערך מורחב – פרשת ידלין

בעקבות הפרסום על מינויו לנגיד בנק ישראל, דיווחה המשטרה לממשלה על שמועות שנפוצו על שוחד שקיבל ידלין. המשטרה פתחה בחקירת החשדות ולא נמצא בסיס לשמועות. אולם במהלך הבדיקה טענה חווה ארליכמן, מתווכת קרקעות, שידלין ביצע עברות שונות של מרמה ושוחד. לדבריה של ארליכמן לא נמצא עדות מסייעת, אולם טענתה הספיקה ליועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, להורות על העמקת החקירה ללא הגבלת זמן. בעקבות זאת עצרה המשטרה מספר מקורבים שלו, כדי ללחוץ עליהם להעיד נגד ידלין. לאחר זמן הושג הסכם עד מדינה עם ארליכמן ועו"ד חיים גושן. הוגש כתב אישום נגד ידלין והוא נעצר עד תום ההליכים. בעקבות זאת, נשבר ידלין, שהבין שסיכוייו לנצח במשפט נמוכים, והגיע להסדר טיעון. ידלין הורשע, על פי הודאתו, בקבלת שוחד. הוא נידון לחמש שנות מאסר, שאותן ריצה בכלא רמלה ובכלא מעשיהו.

במהלך ישיבתו בכלא הועמד ידלין לדין בכתב אישום נוסף שכלל האשמה בשוחד על קבלת כספים עבור אחותו מידי ידידו מרדכי אליסון. השופט מנחם אילן זיכה אותו מכל אשמה לאחר שקבע שאליסון שיקר ושגם אילו קיבל את כל דבריו, לא היה בכך להוכיח קבלת שוחד, שכן יכלו להיות סיבות רבות למתן הכסף ולא הוכח שהכסף ניתן כשוחד.

לאחר ריצוי המאסר

בשנת 1981 השתחרר ידלין מהכלא. הוא פרסם את ספרו "עדות", ובו תולדות חייו וגרסתו למסכת האירועים. בספרו זה, תיאר את דרכה של המפלגה שבה היה חבר, וכדבריו זהו "איננו סיפורו של אשר ידלין בלבד. זהו סיפור הסתאבותה של החברה הישראלית ושל תנועת העבודה". על פי גרסתו, "חברי בגדו בי והפקירו אותי כטרף קל לציבור ולמערכת המשטרתית והמשפטית". לדבריו, הוא היה קורבן של מערכת מושחתת שהקריבה את ראשו כדי להציל את המערכת המסואבת ממילא.

במהלך מאסרו התגרש מדליה, אשתו, והתחתן עם עורכת הדין טליה לבני, שהייתה ידועתו בציבור. לאחר שחרורו עבר לארצות הברית, והתגרש גם מלבני. אחרי 20 שנה, שבהן עסק בייעוץ כלכלי, שב לישראל, התגורר בתל אביב וחזר לפעילות במפלגת העבודה.

אשר ידלין נפטר ב-3 ביוני 2016. תרם את גופתו למדע.

בנו הוא פרופ' עמרי ידלין. אהרן ידלין, שר החינוך לשעבר וחתן פרס ישראל, היה בן דודו.

סרטו התיעודי של אבי מאור מרזוק, "קלון" (2021) מתייחס לפרשה.

• עדות, הוצאת ידיעות אחרונות (עידנים), 1980. הספר נכתב ונערך בידי זאב גלילי כסופר צללים.

  מדיה וקבצים בנושא אשר ידלין בוויקישיתוף

• על פרשת ידלין, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
• מידע על אשר ידלין בקטלוג הספרייה הלאומית
• קטעי עיתונות היסטוריים על אשר ידלין, באתר "עיתונות יהודית היסטורית"
• אשר ידלין, אל נבזבז כוחות חלוציים, דבר, 14 ביולי 1949
• הנשים בפרשת ידלין(הקישור אינו פעיל) מאמרה של עפרה אליגון באתר ארכיב כתביה
• רעות רימרמן, איש מפלגת העבודה אשר ידלין הלך לעולמו, באתר ynet, 5 ביוני 2016
• עופר אדרת, מת אשר ידלין, מבכירי מפלגת העבודה וההסתדרות בשנות השבעים, באתר הארץ, 5 ביוני 2016
• קלון, סרט תיעודי בערוץ תאגיד השידור כאן. שידור הבכורה היה בתאריך 20.10.21