1964 בישראל

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל האחת עשרה והשתים עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת החמישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – יצחק אולשן
• ראש המטה הכללי – יצחק רבין
• מפכ"ל המשטרה – יוסף נחמיאס עד 31 במאי, מאז פנחס קופל

מחריפה המתיחות בין דוד בן-גוריון לראש הממשלה, לוי אשכול. ברקע למתיחות, סירובו של בן-גוריון לקבל את מסקנות ועדת השבעה לחקר העסק הביש, ותביעתו (שנדחתה על ידי אשכול) להקים ועדת חקירה המורכבת משופטי בית המשפט העליון. בנוסף, מהלכיו של אשכול לצרף את אחדות העבודה - פועלי ציון ל"מערך", מעוררים חששות לאובדן כוח במפא"י. על רקע זה מתפטר משה דיין (איש שלומו של בן-גוריון, ב-3 בנובמבר) מתפקידו כשר החקלאות. העימות בין בן-גוריון לאשכול מוביל להתפטרות אשכול מראשות הממשלה, אשר מעמידה את השאלה במרכז מפא"י, המביע תמיכה באשכול. תוך שבוע מהתפטרותו, ב-22 בדצמבר, מציג אשכול את ממשלתו השנייה (השתים עשרה במנין הממשלות) בפני הכנסת.

מעמיק הקרע במפלגה הקומוניסטית הישראלית על רקע המחלוקת בין גורמים מתונים יותר (משה סנה, שמואל מיקוניס), אשר תחתיהם השתתפה תנועת הנוער בנק"י אף בגרעין נח"ל; וגורמים רדיקליים יותר.

אירועים נוספים:

• 16 ביוני – עובר חוק יסוד: נשיא המדינה

צבא וביטחון

• 1 בינואר – יצחק רבין מחליף את צבי צור כרמטכ"ל
• 2 ביוני – הקמת אש"ף.
• 13 בנובמבר – בתגובה לירי של צבא סוריה לעבר סיורי צה"ל הפציצו עשרות מטוסים של חיל האוויר עמדות ומוצבים סוריים ברמת הגולן. לאחר התקיפה נשמר השקט בגבול סוריה למשך מספר חודשים
• 24 בנובמבר מוחלט להקים את האחזויות נח"ל חרדיות.

יחסי חוץ

ממשלת אשכול מחזקת את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית: לראשונה מבקר ראש ממשלה ישראלי בארצות הברית בביקור רשמי. בנוסף, במרץ מחליטה הכנסת לכונן יחסים רשמיים עם גרמניה המערבית, חרף לחצים של מדינות ערב על גרמניה; וחרף מחאות של גורמים ישראליים הרואים בכינון היחסים, קשרי סחר, תרבות, תיירות ושיתופי פעולה שונים פעולה מוקדמת מדי, כ-20 שנה לאחר נפילת גרמניה הנאצית. האפיפיור פאולוס השישי בא לביקור רשמי ראשון מסוגו בישראל (5 בינואר) - וחשיבות ביקור זה כרוכה בהיותו המנהיג של מאות מיליוני קתולים בכל רחבי העולם.

המוסד מתחיל להעניק סיוע חשאי, במסגרת "מבצע רוטב", למורדים בתימן נגד הקע"מ; ולהיעזר בשירותיה של המחתרת היהודית במרוקו להעלאת יהודים ממדינה זו.

• 6 - 14 באפריל - ניקולס גרוניצקי, נשיא טוגו, עורך ביקור ממלכתי בן שמונה ימים בישראל

כלכלה ותשתיות

• 10 ביוני – נחנך המוביל הארצי על ידי יאיר מדוצקי.
• 29 באוקטובר – נחנכה העיר כרמיאל בגליל התחתון.
• 26 בנובמבר – הכרזה על שמורת החולה - שמורת הטבע הראשונה בישראל.
• נחנך הקמפוס הרשמי של אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב.

 

• 19 בינואר – טייס מצרי חיפש מקלט מדיני בישראל וישראל נענתה לבקשתו.
• 3 במרץ – ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול מתחתן עם ספרנית הכנסת מרים זלקוביץ.
• 9 ביולי – מועלות עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי לארץ.
• 30 באוגוסט – הובאו לישראל ארונות נספי אוניית המעפילים סלבדור.
• ספרות: יוצא לאור הספר "פרשת גבריאל תירוש" מאת יצחק שלו
• מוזיקה קלה: הנערה חוה אלברשטיין מתחילה להופיע במועדון החמאם ביפו; מתפרסם שירו הראשון של יאיר רוזנבלום: "חופשה רבע שנתית" של להקת הנח"ל ואושיק לוי מוציא אלבום ראשון, עם "רביעיית הטיילת"; נעמי שמר מחברת שירים מהתוכנית הראשונה של שלישיית גשר הירקון (אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון), כולל "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", ששולב גם בסרט "דליה והמלחים" שבו השתתפה השלישייה; שמר מלחינה גם את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת. בפסטיבל הזמר זוכה השיר "ילדתי אמרי", בביצועם של בני אמדורסקי ונחמה הנדל; במקום השני זוכה הנערה בת ה-14 נעמי לוי עם השיר "דברים של לא כלום", מאת חיים קינן ושמעון כהן.
• קולנוע ישראלי: יוצא לאקרנים סאלח שבתי על פי אפרים קישון ובכיכוב חיים טופול. הסרט נחשב על ידי חוקרי קולנוע כ"סרט הבורקס" הישראלי הראשון; יוצא לאקרנים "משפחת שמחון", המבוסס על תסכית רדיו פופולרי; סרטים נוספים: "דליה והמלחים", "שמונה בעקבות אחד", "אולי תרדו משם"
• בידור: הצלחה גדולה לסוגת מחזות הזמר: ב-12 בספטמבר עולה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בתיאטרון הקאמרי; גיורא גודיק מקים את "תיאטרון גיורא גודיק" ופותח עם המחזמר המצליח "גבירתי הנאווה"; מעלה גם את "המלך ואני". שלישיית "הגשש החיוור" מופיעה עם התוכנית הראשונה שלה, "שמחת זקנתי" (בבימוי שייקה אופיר)
• אמנות יפה: דני קרוון מפסל את "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך"
• חברת "אסם" מחליטה להוסיף ציפוי חמאת בוטנים לחטיף הבמבה, שהחלה לייצר שנה קודם לכן.
• יום העצמאות תשכ"ד: חתני פרס ישראל הם מאיר מרגלית (תיאטרון), משה רחמילביץ' (רפואה); מצעד צה"ל נערך בבאר שבע

משפט ופלילים

• 13 בפברואר – בתל מונד נכלא הילד הכי צעיר שנכלא אי פעם שהיה בן 13.
• 19 בפברואר – סמנכ"ל משרד הבריאות מורשע בקבלת שוחד ונשלח לשנת מאסר.
• 17 במרץ – הרב יהודה איסר נבחר להיות הרב האשכנזי בישראל ויצחק נסים לרב הספרדי.

ספורט

• לאולימפיאדת טוקיו שולחת ישראל עשרה ספורטאים בלבד (לאור ההישגים הנמוכים של ספורטאי ישראל ברומא), המתחרים בעשרה ענפי ספורט (אתלטיקה, קליעה ושחייה).
• 3 ביוני – ישראל זוכה בגביע אסיה בכדורגל, התחרות נערכת בישראל, ונבחרת ישראל בכדורגל מביסה את נבחרותיהן של קוריאה הדרומית, הונג קונג והודו.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1964)

• 1 בפברואר – אלי אוחנה, כדורגלן עבר ישראלי
• 6 במרץ – ניר רון, שחקן ומדבב ישראלי
• 18 במרץ – קרן מור, שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון וקומיקאית ישראלית
• 8 במאי – אילנה דיין, עיתונאית, שדרנית, ותחקירנית ישראלית
• 13 בנובמבר – צופית גרנט, עיתונאית, מנחת טלוויזיה ושחקנית ישראלית
• 27 בנובמבר – רונית אלקבץ, שחקנית קולנוע, במאית ותסריטאית ישראלית

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1964)

 

• 16 בינואר – אהרן ציזלינג, חבר הכנסת מטעם מפ"ם ואחדות העבודה, מחותמי מגילת העצמאות (נולד ב-1901)
• 7 בפברואר – ישראל מהרי"ק, רופא, מראשוני חיל הרפואה (נולד ב-1907)
• 10 באפריל – זאב שפר, חבר הכנסת מטעם מפא"י וסגן יושב ראש הכנסת בכנסת השנייה (נולד ב-1906)
• 12 ביוני – מרדכי הקר, ממקימי הטכניון (נולד ב-1879)
• 13 ביולי – יואל ברנד, איש מפתח בניסיונות להצלת יהדות הונגריה במהלך השואה מגירוש למחנה ההשמדה אושוויץ, במשא ומתן שכונה "סחורה תמורת דם" (נולד ב-1906)
• 20 באוגוסט – אברהם דרורי, חבר הכנסת ואיש אצ"ל (נולד ב-1919)
• 13 בספטמבר – צבי יהודה, מראשי תנועת המושבים (נולד ב-1887)
• 5 בנובמבר – אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', מלחין ישראלי (נולד ב-1907)
• 23 באוגוסט – אבא גורדין, סופר אידי (נולד ב-1887)
• 27 ביוני – מאיר גרוסמן, עיתונאי, ממקימי התנועה הרוויזיוניסטית (נולד ב-1888)
• 15 במרץ – משה צדוק, איש צה"ל וההגנה, ראש אגף כוח אדם הראשון (נולד ב-1913)
• 16 באפריל – מרדכי שטנר, מחותמי מגילת העצמאות (נולד ב-1904)