תיאו אנגלופולוס

אנגלופולוס נחשב על ידי חלק ממבקרי הקולנוע לאחד מגדולי הבמאים בעולם. על סרטו נוף בערפל זכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה בשנת 1988 ובפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר לשנת 1989, ועל סרטו נצח ועוד יום זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן לשנת 1998.

תיאו אנגלופולוס
Θόδωρος Αγγελόπουλος

לידה	27 באפריל 1935 אתונה, ממלכת יוון
פטירה	24 בינואר 2012 (בגיל 76) פיראוס, יוון
מקום קבורה	בית הקברות הראשון של אתונה
שם לידה	Theodoros Angelopoulos
מדינה	יוון
מקום לימודים	אוניברסיטת אתונה הפקולטה לאמנויות של פריז המכון ללימודי קולנוע מתקדמים La Fémis
פרסים והוקרה	קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (12 בנובמבר 2004) פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1995) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (1989) פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (2004) גרנד פרי של פסטיבל קאן (1995) פרס אריה הזהב (1980) מדליית זהב של החוג לאמנויות היפות (2008) פרס דקל הזהב (1998) הפרס לתרבות ואמנות של הגרמנים הקתולים (2001) גביע סאת'רלנד (1975) פרס התסריט הטוב ביותר של פסטיבל קאן (1984) אריה הכסף (1988)
http://www.theoangelopoulos.gr
פרופיל ב-IMDb

אנגלופולוס נולד באתונה בשנת 1935 למשפחה ממעמד הביניים, כילד חווה את פלישתן של גרמניה ואיטליה ליוון במהלך מלחמת העולם השנייה. אנגלופולוס למד משפטים באוניברסיטה הלאומית של אתונה, ולאחר שירותו הצבאי נסע לפריז כדי ללמוד בסורבון. במשך הזמן החל ללמוד קולנוע בבית, לפני שחזר ליוון. שם עבד כמבקר קולנוע. אחרי ההפיכה שחוללה הדיקטטורה הצבאית היוונית ב-1967 החל לביים סרטים. את הסרט הקצר הראשון שלו ביים בשנת 1968. ב-1970 ביים אנגלופולוס את סרטו העלילתי הראשון, "שחזור". לאחר מכן ביים טרילוגיית סרטים היסטוריים על יוון: "הימים של 36" (1972), "מסע השחקנים" (1975) ו"אלכסנדר הגדול" (1980) בשנות השמונים ביים שלושה סרטים שכונו על ידו "טרילוגיה של שתיקה": שתיקת ההיסטוריה בסרט "המסע לקיתרה" (1984), שתיקת האהבה בסרט "מגדל הדבורים" (1986) ושתיקת האל בסרט "נוף בערפל" (1988).

בשנת 1978 כיהן כחבר בוועדת הפרס של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-28 בברלין, ובשנת 2000 היה נשיא חבר השופטים פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-22 במוסקבה. היה אורח פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בשנת 2005, ופסטיבל הסרטים הבינלאומי ירושלים בשנת 2009. באפריל 2011, ביקר שוב בישראל והעביר סדנת אמן בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.

אנגלופולוס מת ב-24 בינואר 2012, לאחר שנפגע בתאונת דרכים בעת צילום הסרט האחרון שלו באתונה. התאונה אירעה כאשר אנגלופולוס בן ה-76 ניסה לחצות כביש סואן. אופנוע פגע בו והוא נלקח לבית החולים, שם מת מספר שעות לאחר מכן.

אנגלופולוס ידוע בסגנון סרטיו האיטי והאלגורי. מבחינה צורנית, סרטיו מאופיינים בשוטים ארוכים מאוד, ורבים מסרטיו ארוכים גם הם. לדוגמה, מסע השחקנים, סרטו משנת 1975, אורך כמעט 4 שעות אך מכיל כשמונים שוטים בלבד. בסרטיו קיים רובד סמלי עשיר, כשפעמים רבות העלילה פחות מרכזית מהסמלים והדימויים שהדמויות מגלמות או מעלות.

אנגלופולוס היה מרקסיסט ואתאיסט, וברבים מסרטיו, לצד היבטים קיומיים ומטאפיזיים, קיימים גם היבטים פוליטיים. נושא חוזר בסרטיו הוא הניסיון להראות כיצד הפוליטיקה וההיסטוריה מגבילות ומעצבות את חייהם של יחידים. כמה מסרטיו מגוללים את תולדותיה העקובות מדם של יוון המודרנית בפרט ושל אירופה בכלל, כמו הימים של 36, המתאר את הרקע למלחמת האזרחים היוונית, אך אחרים מציעים מבט פיוטי, אישי ומופשט יותר על המציאות, כמו מגדל הדבורים.

• שחזור (1970)
• הימים של 36 (1972)
• מסע השחקנים (1975)
• אלכסנדר הגדול (1980)
• המסע לקיתרה (1984)
• מגדל הדבורים (1986)
• נוף בערפל (1988)
• על רגל אחת (1991)
• מבט של אודיסאוס (1995)
• נצח ועוד יום (1998)
• האחו הבוכה (2004)

• רות נצר. מעגל החיים בסרטים של אקירה קוראסאווה ותיאו אנגלופולוס. רסלינג. 2016

  מדיה וקבצים בנושא תיאו אנגלופולוס בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של תיאו אנגלופולוס (ביוונית, באנגלית, בצרפתית, בספרדית, באיטלקית, בגרמנית וביפנית)
•   תיאו אנגלופולוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• תיאו אנגלופולוס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
•   תיאו אנגלופולוס, באתר AllMovie (באנגלית)
•   תיאו אנגלופולוס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• תיאו אנגלופולוס, באתר Metacritic (באנגלית)
•   תיאו אנגלופולוס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
•   תיאו אנגלופולוס, באתר Discogs (באנגלית)
• מאיר שניצר, הומרוס השני - קם ביוון הומרוס חדש: תיאו אנגרוטרוס, במאי המרשה לעצמו לברוא מיתולוגיה חדשה, חדשות, 29 בדצמבר 1989
• עדנה פיינרו, ‏מיתולוגיה יוונית, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2005 - ריאיון
• מרט פרחומובסקי‏, תיאו אנגלופולוס: פרידה מקולנוען שייצג תקופה, באתר וואלה!‏, 25 בינואר 2012
• שמוליק דובדבני, המסע שלא הושלם: פרידה מאנגלופולוס, באתר ynet, 25 בינואר 2012
• יאיר רוה, מגניבופולוס (לזכר תיאו), בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 25 בינואר 2012
• מאיר שניצר, פרידה מהבמאי תיאו אנגלופולוס, באתר nrg‏, 25 בינואר 2012
• אורי קליין, אחרי שהתפזר אבק הזמן: פרידה מהבמאי תיאו אנגלופולוס, באתר הארץ, 27 בינואר 2012
• דן פיינרו, "תיאו אנגלופולוס – לזכרו", סינמטק 174, סינמטק תל אביב, ינואר-פברואר 2012, עמ' 4–5