תחרות המועמדים: טורניר שחמט

בתחילה, התחרות התקיימה פעם בשלוש שנים, אולם מאז הפיצול של תואר אליפות העולם בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, הטורניר אינו מתקיים בתזמון קבוע אלא שנה לפני אליפות העולם.

מספר המתמודדים בטורניר אינו קבוע והוא נע בין 8 ל-15 משתתפים. רוב המתמודדים מגיעים לטורניר בעקבות תוצאות בטורנירים בינלאומיים, אולם חלק מהמועמדים מקבלים כרטיס חופשי.

הסבב הראשון של תחרויות כניסה לתחרות המועמדים החל ב-1948. עד שנת 1965 הטורניר אורגן בשיטת ליגה (כל שחמטאי שיחק מול יתר המתחרים). משנת 1965 הטורניר שוחק בשיטת נוק-אאוט (המפסיד מודח) ושוחק במשך חודשים. בשנת 1996, האלוף המכהן, אנטולי קרפוב, נכנס לטורניר המועמדים בחצי הגמר, כך שהזוכה בטורניר הוכתר לאלוף העולם.

פיד"ה הפסיקו את תחרות המועמדים בשנת 1996 (בתקופת הפילוג) ובמקומו התקיים טורניר נוק-אאוט עם מעל 100 שחמטאים. הפורמט שבו השתמשו הפך לאחר האיחוד בשנת 2005 לגביע העולם בשחמט. באליפות העולם הקלאסית התקיימו תחרויות מועמדים כאשר באליפות העולם בשחמט 1998, הזוכה בתחרות המועמדים (אלכסיי שירוב) לא התמודד מול האלוף המכהן בעקבות מחלוקת.

משנת 2013 מעפילים לטורניר 8 שחמטאים לפי החלוקה הבאה: המפסיד באליפות העולם הקודמת, 2-3 המדורגים הראשונים בגביע העולם בשחמט, 2-3 המדורגים הראשונים בסבב הגרנד פרי, 2-3 המדורגים הראשונים בממוצע השנה שלפני התחרות ומועמד אחד שמקבל כרטיס חופשי מהמארגנים.

בשנת 2018 זכה בתחרות המועמדים פביאנו קרואנה האמריקאי. תחרות המועמדים 2020 התחילה ביקטרינבורג שברוסיה אולם לאחר הסיבוב הראשון התחרות הפסיקה בעקבות הודעת רוסיה על סגירת השמים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. התחרות התחדשה שנה לאחר מכן באותו המקום ויאן נפומניאשצ'י זכה בתחרות.

  מדיה וקבצים בנושא תחרות המועמדים בוויקישיתוף

• מבנה התחרויות עם תוצאות משנת 1948 עד 1990 (באנגלית)
• מבנה התחרויות עם תוצאות לאחר שנת 1990 (באנגלית)