זיהוי הכוחות הפועלים בזירה והצגת מירב המידע על כל כח. למשל, בדומה למטרת מערכת זיהוי עמית-טורף, בזירה הימית תזוהה כל ספינה ותוצג אם היא שייכת לכוחות הביטחון, לאויב או נייטרלית. כיוון תנועת הספינה, מהירותה וסוגה ומידע נוסף - אם קיים במערכת. חשיבות מיוחדת תוקדש לזיהוי כוחות עמיתים לבל תיפתח אש ידידותית על כוחותינו.
האחדת זיהויים. לאחד את הזיהויים של הכוחות השונים אצל כל מפקדי המשנה. דבר זה בא למנוע דיווח כפול של כוחות אויב מסוימים ומנגד להתעלם מקיומם של כוחות אחרים שלו.
קבלת מירב המידע מחיישנים ואמצעי קלט שונים ועיבודו. המידע יכול להתקבל מתצפיות אנושיות, שידורי מכ"ם, תצפיות מלוויני ריגול וממל"טים, דיווחי מודיעין, קליטה פסיבית של אותות מכ"ם, קליטת אותות סונאר וכדומה. דיווחי החיישנים יכולים לאמת ולהוסיף מידע על מטרות שכבר מטופלות על ידי המערכת או לאבחן שמדובר בגורם חדש ולהפיץ נתונים התחלתיים אודותיו.
זיהוי איומים. מערכת שו"ב אמורה לזהות באופן אוטומטי איומים כטילים או מטוסי אויב בהתאם לקריטריונים מוגדרים מראש: כיוון תנועה, מהירות בטווח מהירויות מסוים, גובה כלי הטיס וכדומה. המערכת יכולה להפעיל באופן אוטונומי כלי נשק שיירו לעבר האיום (לאחר שבנוהל זיהוי עמית-טורף (זע"ט) לא זוהה כלי הטיס כעמית.) כדוגמת מערכות ירי וולקן-פלנקס המורכבות על ספינות קרב אמריקאיות וכוחות היבשה בעיראק.
העברה בתקשורת (מוצפנת) של מהלכי קרב צפויים, הן של כוחותינו והן של האויב, באופן דו-ממדי בין מפקדי הכוחות ומפקדות עורפיות.
הכוונת כלי נשק מעבר לאופק. למשל ניהוג כטב"ם על ידי מפעיל כטב"ם או טילי הרפון מספינת-קרב.
חשיפה מלאה של היערכות כוחותינו והמידע המודיעיני במקרה של פריצת קודי התקשורת או נפילת אחת המערכות לידי האויב.
התעסקות ממושכת בבדיקת ובחינת החוזי במקום לפקד בפועל על הלחימה. (סינון מידע מיותר/בלתי-נחוץ)
הסתמכות על חוזי המערכת במקום קליטת נתוני השטח באופן בלתי-אמצעי.
הסתמכות מלאה על רשת הניווט הלוויינית - GPS, מה שיגרום לקריסת מערכות בעת השתקת או שיבוש הרשת.
המערכת עלולה להיחשף להשתלת נתוני כזב על ידי האויב על ידי לוחמה אלקטרונית, דבר שיביא למהלכים מוטעים של כוחותינו או למהלכי הפתעה של האויב.
מיקומם של מפקדי הכוחות במפקדות אחוריות (ליד מסכי הפלזמה) ולא בשדה הקרב עצמו.
היסטוריה
בימים עברו הצבאות היו קטנים וזירות הקרב מצומצמות. נפוליאון בונפרטה עדיין מיקם את עצמו כמפקד עליון סמוך לכוחות הנלחמים.
פיקוד ושליטה מודרניים על צבא בקנה מידה גדול התאפשרו רק עם הפיתוחים הטכנולוגיים. הדוקטרינה של שליטה מרחוק באמצעות טלגרף פותחה במטה הכללי של הצבא הפרוסי בימי ביסמרק ונוסחה בראשית המאה ה-20 על ידי ראש המטה הכללי, אלפרד פון שליפן.
[הקרב המודרני ינוהל] מתוך בניין משרדים מרווח, שבו מצויים בהישג יד טלגרף, טלפון ומנגנון אלחוט, בעוד צי של מכוניות ואופנועים, המוכן להפליג מיד, ממתין לפקודות. כאן, בכורסא נוחה ליד שולחן גדול, משקיף המפקד המודרני על כל שדה הקרב על גבי מפה. מכאן הוא מטלפן מילות עידוד וכאן הוא מקבל דוחות ממפקדי ארמיות וגייסות, ומן הכדורים הפורחים וספינות האוויר הצופים על תנועת האויב.
This article uses material from the Wikipedia עברית article שליטה ובקרה, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses. ®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.