שירת הים: אחת משלוש השירות בתורה

ערך זה עוסק בשיר המופיע בתנ"ך. אם התכוונתם ליישוב בגוש קטיף, ראו שירת הים (יישוב).

על פי המסופר בתורה, השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים מסודרת בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה: אריח על גבי לבנה.

השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרא. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשביעי של פסח, ובשבת פרשת בשלח, המכונה גם שבת שירה על שם שירת הים המופיעה בפרשה. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה ברוב עם בליל שביעי של פסח, לרוב בחצות הלילה.

 

השירה מופיעה בספר שמות (פרק ט"ו), ועל פי כותרתה היא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבמהלכה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.

בסיומה של השירה באים שני פסוקים נוספים ובהם נאמר שמרים וכל הנשים אף הן שרו את השירה, בלוויית תוף ומחול:

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם: שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

— ספר שמות, פרק ט"ו, פסוקים כ'–כ"א

תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש. השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות. כך:

לאמר [****] אשירה ליהוה כי גאה גאה [****] סוס

ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי

לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי

הפרשנות המקובלת, המופיעה אצל פרשני המקרא המסורתיים, דוגמת הרמב"ן, היא שהשירה נאמרה מיד לאחר קריעת ים סוף, כהודיה לה' על הנס. עם זאת, חלק מהפרשנים גורסים כי השירה נאמרה עוד בעיצומו של מעמד קריעת ים סוף, תוך פירוש המילה 'אז' בפסוק הפתיחה "אז ישיר משה..." כביצוע השירה בעת ובעונה אחת עם זמן סיפור המסגרת. הפסוק "עד יעבור עמך ה'..." מוסבר לפי דרך זו כתפילה לשתיקתן של האומות עד גמר המעבר של בני ישראל, בים סוף או במדבר. משמעות זו של השירה מקובלת גם על חוקרים בעת החדשה, והיא בעלת השלכות גם על חקר תיארוך כתיבתה.

במחקר הבלשני מקובל לסווג את שירת הים לרובד הארכאי של העברית המקראית, המוקדם מרובד העברית הקלאסית המאפיין את שאר התורה.

בעבר נהוג היה לתארך את שירת הים כטקסט מקראי מאוחר מתקופת בית שני, וזאת בעיקר בעקבות הופעה חריגה של המילה 'רָמָה' (בפסוק הראשון) במקום מקבילתה הנפוצה יותר במקרא 'השליך', אשר פורשה עוד בספרות התלמודית כהשפעה ארמית, שפה שבה שורש ר.מ.ה בעיקר משמש במשמעות השלכה, ובתקופה זו הייתה השפעה ניכרת של ארמית על השפה העברית המדוברת והנכתבת. כיום מקובל להניח כי השימוש בשורש החריג אינו בהשפעת הארמית, אלא שמקורו במוצאן השמי המשותף של הארמית והעברית, ועל כן מעיד על שלב קדום שבו טרם נדחק השורש מן השפה העברית. בנוסף לכך, ישנן עוד מילים יחידאיות רבות בתורה שמוצאן בשפה הארמית, כדוגמת המילה 'מקלט' שמגיעה מהשורש הארמי ק.ל.ט.

חוקר המקרא ישראל קנוהל מתארך את חיבור שירת הים לתקופת הקמת מקדש שלמה במאה ה-10 לפנה"ס, בהתבסס על פסוק י"ז: ”תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.” לדעתו, אירוע מכונן של "יציאת מצרים" ונס המעבר ביבשה בתוך הים, מקורו במסורת צפונית דווקא, והועבר למסורת ממלכת יהודה מאוחר יותר במשמעות של מצרים וסיני המזוהים כיום עם חצי האי סיני וארץ מצרים

 

 

השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. את שירת הים נוהגים לקרוא גם בשביעי של פסח, שבו, לפי מסורת חז"ל, אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף.

בליל שביעי של פסח נהגו בצפת בתקופת האר"י לומר את שירת הים באשמורת הבוקר, כסיום לסדר הלימוד שהונהג בלילה זה. כיום נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולומר את שירת הים ביחד בחצות הלילה או מעט לפני כן. קהילות אחרות לא נהגו בכך. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל, כולל התינוקות, ליד בית הכנסת כדי לומר את השירה, וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב. יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים, ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה שבה שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן, ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים.

מנהג הגר"א לומר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק, החזן והקהל יחד. בדומה לכך, קבעה ההרבנות הראשית לישראל להגיד את השירה פסוק בפסוק ביום העצמאות וביום ירושלים.

בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף (אם כי הסיפור אירע בשלוחה המערבית של ים סוף, מפרץ סואץ). בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.

אמירת השירה בתפילה

על פי התלמוד הבבלי, שירת הים נאמרה כשיר של יום בשירת הלויים בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים בשבת. השירה הייתה מחולקת לשניים: את חציה הראשון, מ"אָז יָשִׁיר" עד "בְּמַיִם אַדִּירִים", היו אומרים בשבת אחת, בשבת הבאה היו משלימים את חציה השני מ"מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם" עד "לְעֹלָם וָעֶד".

על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרת בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית, והמנהג בבבל היה שלא לומר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, משה בן קלונימוס הביא לאשכנז את המנהג לומר את שירת הים בכל יום בתפילה. המנהג יוחס על ידי הרוקח לר' משה הזקן בן המאה ה-10 ^{[דרושה הבהרה]}. יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של רב נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לומר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאומרו בכל השבתות ובכל המועדים, וכן ביום הכיפורים. הרמב"ם כתב כך: ”יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים”. כמו כן, בעתות מצוקה, חלק מיהודי תימן נהגו לשלש את הפסוק "תיפול עליהם" 3 פעמים.

עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו, שחלק נרחב ממנה עוסק בפורענות שהייתה עתידה לבוא על עם ישראל כעונש על הפרת הברית עם ה', מה שאכן קרה והוביל לחורבן בית המקדש.

• שירת מרים
• שירת האזינו
• שירת דבורה
• שירת דוד

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: שירת הים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שירת הים

  שירת הים עם ביאור, באתר ויקיטקסט

• שמואל ישמח, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, בתוך: האוצר, גיליון י"ד, ניסן ה'תשע"ח, עמ' קל"ד.
• אביגדור שנאן, איך נשמעת שירת הים בארמית?, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
• רשימת מאמרים על שירת הים באתר רמב"י
• שירת הים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• הרב ש. יוסף וייצן, השמיעיני את קולך - שירת הים, באתר "ישיבה", ליל שביעי של פסח, ה'תשס"א
• הרב יאיר וייץ, שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
•   קריאת "שירת הים" מתוך פרשת בשלח באתר תורת אמ"ת
• ביאור שווה לכל נפש על שירת באתר אשובה
• מידע על שירת הים בקטלוג הספרייה הלאומית
• שירת הים הנוסח המלא באתר ״הידברות״