שטראוס גרופ: חברת מזון ישראלית

ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות "סברה" ו"אובלה", ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.63 מיליארד ש"ח ב-11 באפריל 2018, כאשר כ-50% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 35.

שטראוס גרופ בע"מ

נתונים כלליים
סוג	חברה ציבורית (הבורסה בתל אביב - TLV:STRS)
בורסה	הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול	שטרס
מייסדים	ריכרד שטראוס והילדה שטראוס (שטראוס) אליהו פרומצ'נקו (עלית)
תקופת הפעילות	1939–הווה (כ־85 שנים)
מיקום המטה	פתח תקווה
בעלות	יורשי מיכאל שטראוס
ענפי תעשייה	מזון
מוצרים עיקריים	מוצרי חלב
שווי שוק	8.10 מיליארד ש"ח (25 באפריל 2024)
הכנסות	6.10 מיליארד ש"ח (2022)
רווח תפעולי	192 מיליון ש"ח (2022)
רווח	117 מיליון ש"ח (2022)
הון עצמי	2.68 מיליארד ש"ח (2022)
סך המאזן	7.41 מיליארד ש"ח (2022)
יו"ר	עפרה שטראוס
מנכ"ל	שי באב"ד
עובדים	כ-16500 (2022)
https://www.strauss-group.co.il/

הקבוצה מעסיקה כ-15,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 27 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו ו-Haier.

בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, היה יו"ר שטראוס אחזקות ובתו, עפרה שטראוס, היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה הוא שי באב"ד.

"שטראוס" התחילה את דרכה ברפת קטנה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה בחצר ביתם שבנהריה ב-1939. לאחר שעסקי החלבנות לא זכו להצלחה, עברה אם המשפחה, הילדה שטראוס, לייצור גבינות, וכאן האירו לה העסקים פנים. בעקבות זאת היא הקימה בית חרושת קטן לגבינות, שהיה חלוץ התעשייה בנהריה.

בשנות ה-50 גדלה שטראוס, התמקדה גם בייצור גלידות, ובמפעל בנהריה הועסקו חמישים עובדים. בשנת 1962 הועסקו במפעל בנהריה כ-80 עובדים בייצור גבינות ומוצרי חלב, ובמפעל בעכו הועסקו עוד 40 עובדים בחדר הבשלה לגבינות ובייצור גלידה.

ב-1969, לאחר חתימת הסכם עם דנונה העולמית, שרכשה חלק מהבעלות, החלה שטראוס בייצור מעדני חלב, שהמפורסם שבהם הוא "דני" שמיוצר מ-1972. "דנונה" יצאה מישראל עקב החרם הערבי, מכיוון שהיציאה של דנונה הייתה בניגוד להסכם, לשטראוס הייתה אפשרות לרכוש את חלקה של דנונה במחיר מאוד נמוך, בנוסף שטראוס קבלה זיכיון להמשיך בייצור המעדנים גם על בסיס הידע של דנונה. שטראוס המשיכה לפתח מוצרים אשר זכו להצלחה מרובה, והמפורסם מביניהם הוא "מילקי", המיוצר מאז 1979. דנונה הספיקה בינתיים לחזור לישראל ומאז שטראוס מייצרת עשרות מוצרי יוגורט שלה.

ב-1975 עברה הבעלות על שטראוס לבן, מיכאל שטראוס, שכבר קודם לכן היה דמות דומיננטית בחברה. חלקה איתו בהנהלה גם אחותו, רעיה שטראוס.

ב-1979 שטראוס רכשה את גלידות ויטמן.

בתחילת 1990 החלה שטראוס להפיץ סלטים ארוזים של מפעל "מי ומי" ביבנה, במותג "סלטי הבית". בשנת 1991 רכשה שטראוס את מפעל הסלטים ממשה כרובי, וזה הפך לבסיס לעסקי הסלטים המוכנים שלה. מותג החומוס של החברה, "אחלה", זכה להצלחה רבה.

ב-1997 רכשה מחצית מהבעלות על מחלבות יטבתה. באותה שנה רכשה שטראוס גם את חברת המזון הגדולה "עלית". עם רכישת "עלית" הפכה שטראוס לתאגיד מזון המעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ומגלגל מיליארד דולר בשנה. עם זאת, המיזוג הפורמלי בין החברות התרחש רק ב-2004. ב-2001 התמנתה לעמוד בראש "שטראוס" בתו של מיכאל שטראוס, עפרה שטראוס.

ב-1995, רכשה יוניליוור העולמית 50% מחברת גלידות שטראוס. ב-2000, רכשה אחוז נוסף והפכה לבעלת השליטה בגלידות שטראוס. ב-2011, רכשה יוניליוור 39% נוספים ממשפחת שטראוס. ב-2014 רכשה יוניליוור את 10% הנותרים והשלימה את ההשתלטות. במהלך הזה גם מותג הגלידות מגנום עבר לבעלות התאגיד הבינלאומי יוניליוור.

שטראוס הוכרזה בשנת 1998 על ידי רשות ההגבלים העסקיים כמונופול בתחום מעדני החלב.

ב-2001 עברה מחלבת שטראוס מנהריה לפארק תעשיות בר-לב ליד צומת אחיהוד, שם מייצרים את רוב מוצרי החלב שלהם.

ב-2008 מונה ציון בלס למנכ"ל שטראוס ישראל. בתקופתו נעשתה הפרדה של פעילות המחלבה והסלטים כשלכל אחת מהפעילויות מונו מנכ"לים, במטרה ליצור מיקוד בכל אחד מהתחומים.

ביולי 2009 רכשה שטראוס את חברת המים תנה תעשיות, יצרנית מטהרי המים תמי 4, תמורת 291 מיליון שקל.

בפברואר 2011 הקימה שטראוס את האתר "שטראוס שלי" שמטרתו לאפשר לצרכנים לפתח מוצרים. נכון ליולי 2013 הושקו 24 מוצרים מאתר זה.

ב-2001 רכשה קבוצת שטראוס את חברת מקס ברנר והרחיבה את פעילותה על ידי פתיחת סניפים בישראל, וב-2006 פתחה את הסניף הראשון בארצות הברית. למותג נוצרו 65 סניפים בעולם: 41 באוסטרליה, 8 בישראל, 5 ביפן, 5 בארצות הברית, 2 ברוסיה, אחד בסינגפור, אחד בסין, אחד בדרום קוריאה ואחד בפיליפינים. במאי 2017 מכרה שטראוס את מקס ברנר לזכיינים דודו וקנין ויניב שטנגר תמורת 18 מיליון ש"ח העסקה כוללת את מכירת המותג, 3 מסעדות בארצות הברית ואת הסכמי הזכיינות הבינלאומיים.

ב-2021 החלה שטראוס בהקמת מפעל חדש לייצור מוצרים צמחיים דמויי מוצרי חלב (יוגורט, מעדנים וכו') של המותג אלפרו, בהשקעה של 150 מיליון שקלים. במפעל, שישתרע על פני 4,000 מ"ר לא רחוק ממחלבות שטראוס באחיהוד, יועסקו מאה עובדים.

המותג סברה המשווק בארצות הברית מיוצר במפעל הגדול ביותר במדינה לסלטים וממרחים, ששלט ביותר מ־60% מנתחי השוק של סלטי החומוס והטחינה בארצות הברית.

  המונח "עלית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עלית (פירושונים).

 

עלית התחילה את דרכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בלטביה, כמפעל הממתקים והשוקולד "לאימה" (מזל בלטבית) שהקים יהודי בשם אליהו פרומנצ'נקו עם שותפיו אליהו קופילוב ודוד מושביץ (מושיוב). פרומנצ'נקו עלה לארץ ישראל ב-1933, כשהוא מביא עמו מכונות, מומחים לשוקולד והון. לשותפיו משכבר מלטביה נאספו משקיעים נוספים (דוד אטינגר, יעקב ארנס, אהרון ניסה, יוסף סגל וגרשון פרייל) ויחד רכשו שטח ברמת גן, סמוך למקום שזכה מאז לכינוי "צומת עלית", והקימו עליו מפעל. המותג הפופולרי ביותר שלו היה שוקולד פרה ששווק בהתחלה בשם המסחרי "שמנונית". המפעל פעל בשלוש משמרות מסביב לשעון. במלחמת העולם השנייה זכתה עלית בחוזה לאספקת שוקולד לצבא הבריטי ויחידות בעלות הברית ששהו באזור. בשנת 1946 התקיים סכסוך עבודה בין הפועלים להנהלה על רקע דרישות לתוספות שכר. במקום הוקם מבנה גדול בן ארבע קומות ובשנת 1951 עבדו בו 250 פועלים ופועלות, בנוסף למנהלי עבודה, עובדי שירותים ופקידים. המפעל ייצר שוקולד, קקאו וסוכריות מסוגים שונים.

בסביבות 1955 יזמו מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו את הבאת הקפה הנמס למפעל. בתחילת שנת 1958 הועסקו במפעל למעלה מ-650 עובדים. באותה שנה רכשה עלית את בית החרושת לשוקולד צ.ד. ברמת-גן מבעליו ומייסדו בצלאל יעקב דבליצקי. צ.ד. החלה בהקמת מפעל נוסף בנוף הגליל והשקיעה בו 3 מיליון לירות. עלית סיימה את הקמת המפעל בהשקעה של מיליון לירות והחלה בייצור בו בסתיו אותה שנה. במקביל, החלה עלית בייצור קפה נמס במפעל בצפת. בשנות השישים רכשה יצרנית הממתקים "עלית" את המוצר והמותג "מסטיק עלמה" והחלה לשווק אותו. בשנת 1970 ניהלו מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו את "עֵלית". פרומצ'נקו היה איש המעשה ומושביץ איש יחסי הציבור והשיווק. סייעו להם הבנים דן ודוד מושביץ ודני פרומצ'נקו ועורך הדין אבי פִילוֹסוֹף, שהיה נשוי לתמר, בתו של אבא פרומצ'נקו. המיזוג עם "ליבר" ב-1970 הקנה לעלית שליטה במותגים כמו שוקולד "מקופלת" ומסטיק "בזוקה". עלית אף שיווקה באותה שנה פס ייצור שלם לקפה נמס לקוריאה הדרומית.

 

עלית הונפקה בבורסת תל אביב ב-1973, בעקבות תכנון מס של רואה החשבון שלה. בהנפקה זו מכרו משפחות המייסדים חלק מהשליטה בחברה. יתרת המניות נמכרה על ידן ב-1986. משפחות פדרמן ויסלזון היו הרוכשות הבולטות, יחד עם משפחת ארנס וקבוצת MAN הבריטית.

משנת 1976 עלית משתמשת במותג "מגדים" עבור מוצרים המיועדים לציבור חרדי.

בשנת 1989 - הקימה עלית את חברת ההפצה גומן, בפולין וזו הייתה היסוד לעסקי הקפה שלה באירופה. כמו כן רכשה עלית מפעלי קפה בגרמניה, בלגיה, צרפת וספרד וכן בית חרושת לשוקולד בצרפת.

ב-1991 נכנסה עלית לתחום החטיפים המלוחים והקימה לשם כך מפעל בשדרות. מאוחר יותר פנתה לעסקי קפה מחוץ לישראל, בעיקר בדרום אמריקה. עסקים אלו לא הוכיחו את עצמם כרווחיים במיוחד, אך מצבו את מעמדה של עלית כחברה בינלאומית.

בשנת 1997 נכנסה חברת שטראוס לשותפות בבעלות על חברת עלית, כאשר משפחות פדרמן ושטראוס רכשו את האחזקות שהיו לחברת MAN בעלית. אחת ההחלטות של משפחת שטראוס הייתה לפצל את עלית לארבע חטיבות:

1. חטיבת הממתקים
2. חטיבת הקפה
3. חטיבת המלוחים (עלית מזון)
4. חטיבת המכירות

בינואר 2003, רכשה חברת עלית 51% מהבעלות על מכוורת יד מרדכי, כאשר קיבוץ יד מרדכי ממשיך להחזיק ב-49% בבעלות עם שותפות בניהול ובדירקטוריון.

ב-2004 התרחש האיחוד הפורמלי בין שטראוס ועלית לחברה אחת בשם שטראוס-עלית.

עלית הוכרזה בשנת 1989 כמונופול בתחומים של שוקולד, קפה נמס וקפה שחור על ידי רשות ההגבלים העסקיים. בשנת 2003 ניהלה הרשות חקירה כנגדה בחשד לשימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי בתחום השוקולד. בשנת 2006 נחתם הסכם בין הרשות ובין עלית - תשלום כופר של חמישה מיליון שקלים למדינה, ללא הודאה באשמה מצד עלית.

בשנת 2006 נמכר שטח מפעל עלית ברמת גן, הוא נהרס ובמקומו החלה הקמת מגדל. עם זאת, בסמוך למגדל נותר הבניין ההיסטורי ואליו עברה המחלקה לאמנות של מכללת שנקר. ביולי 2009 הוצב ליד הבניין ההיסטורי, מערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים. המערבל, העשוי מנחושת, שופץ על ידי העירייה ביוזמתו של צבי בר.

בשנת 2007 הוחלף השם הפורמלי של חברת האם לשטראוס גרופ, אולם החברה המשיכה למכור את כלל המוצרים של עלית בשם המותג עלית.

בשנת 2009 החליפה עלית את הלוגו שלה.

בימינו מיוצרים מוצרי השוקולד במפעל חטיבת הממתקים בנוף הגליל. מפעלי חטיבת הקפה שוכנים בצפת ובלוד ומפעל חטיבת המלוחים שוכן בשדרות.

מותגי עלית

 

• שוקולד וחטיפי שוקולד
  • שוקולד פרה - מותג שוקולד.
  • טורטית - חטיף עשוי ופל המצופה בשוקולד ובתוכו קרם שקדים בטעם רום.
  • טעמי - חטיף שוקולד עם פצפוצי אורז בתוספת קרם נוגט וקרמל.
  • טוויסט - חטיף עשוי וופל וקרמל, המצופה בשוקולד חלב.
  • כיף כף - חטיף ופל מצופה שוקולד חלב.
  • מקופלת - חטיף שוקולד בצורה מיחדת.
  • פסק זמן - חטיף שוקולד של קרם אגוזים וופל.
  • אגוזי - חטיף עשוי שוקולד עם אגוזי לוז שלמים בתוספת קרם נוגט ושכבת קרמל.
  • טוב טעם - ופל מצופה עם כמה גבעות שוקולד.
  • SPLENDID - מותג של שוקולד מריר.
  • שוקולד עלית עם אגוזי לוז - שוקולד עם אגוזי לוז בפנים.
  • פרפקט בייט - מותג של שוקולד.

 

• חטיפים
  • תפוצ'יפס - חטיף תפוחי אדמה שבמדינות אחרות מוכר תחת המותג "LAY'S".
  • צ'יטוס - חטיף אפוי.
  • דוריטוס - חטיף נאצ'וס.
  • שוש - חטיף בוטנים אפוי. נקרא בתחילת דרכו "פינוקי".
• קפה
  • קפה נמס - אבקת קפה נמס.
  • קפה טורקי - אבקת קפה טורקי.
  • אלדין - מותג של קפה טורקי.
  • פלטינום - מותג קפה.
  • קפה האג - מותג של קפה נטול קפאין.
• ופלים וביסקוויטים
  • עד חצות - ביסקוויטים עם ציפוי בתחתית.
  • רבע לשבע - גלילי וופל עם קרם וציפוי שוקולד.
  • בפלות - ופל רגיל, בעיקר בטעמי שוקולד ולימון.
  • פינוקיות - מותג של עוגיות ממולאות ופריכות.
• מסטיקים
  • בזוקה - גומי לעיסה בעל עלילון.
  • MUST - מותג של מוצרי גומי לעיסה נטולי סוכר.
  • עלמה - מותג של גומי לעיסה.
• מותגים נוספים
  • מזל טוב - מותג של סוכריות טופי בטעם תות.
  • שוקולית - מותג של אבקת קקאו לשתייה.
  • קקאו - מותג של אבקת קקאו לשתייה ואפייה.
  • מרשמלו - מותג של מרשמלו.
  • פופקורן - מותג של פופקורן. בעבר נמכר כשקיות הכנה למיקרוגל.
  • חלבית - מותג של מלבין קפה.
  • ממרחית - מותג של שוקולד למריחה.
  • סבבה - מותג של בוטנים אמריקאים.

שטראוס קפה

בעשור השני של המאה ה-21, החברה היא אחת מחמש חברות הקפה הגדולות בעולם. בשנת 2005, נכנסה החברה לשותפות 50/50 עם חברת São Miguel של האחים לימה, ואיחדה את העסקים לחברת קפה אחת: Café Três Corações, המהווה היום את חברת הקפה הגדולה בברזיל.

בשנת 2008 רכשה קרן ההשקעות האמריקנית TPG‏, 25% מפעילות שטראוס קפה תמורת 288 מיליון דולר. בשנת 2017 רכשה חזרה את המניות.

בשנת 2010 רכשה, תמורת 50 מיליון דולר, את מותג הקפה רוסי "לה-קפה" והודיעה על הקמת מפעל לייצור קפה קלוי וטחון.

בשנת 2012 חתמה שטראוס קפה על הסכם שותפות עם החברה (Norddeutsche Kaffeewerke GmbH (NDKW בגרמניה, לשם יצור קפה נמס מיובש בהקפאה. בשנת 2016 רכשה את מלוא הבעלות במיזם המשותף.

בשנת 2014 רכשה את מותג הקפה המוביל ברומניה.

שטראוס מים

  ערך מורחב – שטראוס מים

בשנת 2009 רכשה קבוצת שטראוס את "תנ"ה תעשיות", חברה ישראלית הפועלת בתחום סינון וטיהור מים ובעלת המותג "תמי 4". לאחר הרכישה מיזגה שטראוס את פעילות החברה עם פעילות קיימת שהחזיקה בתחום המים, מיזם בשם H2Q שפיתח מטהר לסינון וטיהור מים. ב-2016 רכשה את שטראוס את אחזקותיהם של בעלי מניות המיעוט במיזם זה.

בשנת 2010, הקימה שותפות בסין עם ענקית האלקטרוניקה Haier (Haier Strauss Water). בשנת 2011 חברה שטראוס מים לקבוצת וירג'ין של ריצ'רד ברנסון, לשיווק מוצרי שטראוס מים בבריטניה תחת המותג "Virgin Pure".

ב11 ינואר 2023 חברת שטראוס הודיעה כי נחתמה עסקה בה חברת Culligan רכשה 49% ממניות Virgin Strauss Water כתוצאה מכך הפכה לשותפה אסטרטגית במיזם משותף (JV) לשתי החברות בבריטניה. החברה המשותפת תפעל בבריטניה תחת מותג Virgin Pure ותפעל בתחום ברי המים למגזר הפרטי.

פפסיקו שטראוס ממרחים ומטבלים

השותפות בתחום הסלטים והמטבלים הטריים בין שטראוס לענקית המזון האמריקאית פפסיקו הובילה לבנייה של שתי חברות: סברה בצפון אמריקה, ואובלה במקסיקו ובאוסטרליה. בשנת 2005, שטראוס רכשה 51% מסברה, מותג קטן של סלטים ים תיכוניים בארצות הברית. וב-2007 נכנסה פפסיקו לשותפות 50/50 עם שטראוס בחברה. נכון ל-2009, סברה היא יצרנית החומוס הנמכר ביותר בארצות הברית עם נתח שוק של 57% בקטגוריית החומוס.

פרשת קדבורי

בדצמבר 2002, החלה חברת כרמית תעשיות ממתקים לשווק את מוצרי התאגיד הבריטי קדבורי, יצרן השוקלד השני בגודלו בעולם, בישראל. בסוף פברואר 2003 פתח הממונה על ההגבלים העסקיים בחקירה נגד עלית, בחשד שהפעילה הסדרים כובלים נגד קימעונאים, למניעת הפצת שוקולד קדבורי בישראל. זאת לאחר שמידע שנאסף במחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים הצביע על חשדות, שנגעו למעורבותה של עלית בהסדרים כובלים ובעבירות של בעל מונופול. החקירה נסבה על הסדרים אליהם הגיעה עם קמעונאים שכללו מתן הנחות והטבות תמורת דחיקת וחסימת מוצרי השוקולד של קדבורי, ולבלום את התחרות שהחלה להתפתח עם הכנסת מוצרי קדבורי לשוק, בשלהי דצמבר 2002.

מחלקת החקירות של רשות ההגבלים טענה, כי יש ראיות לכאורה להגשת כתבי אישום נגד בכירים בעלית. אך המחלקה המשפטית החליטה להגיע לצו מוסכם בעניין, מתוך הערכה שלא תשיג ענישה פלילית. רונית קן, הממונה על רשות ההגבלים העסקיים, קיבלה את ההמלצה, והגיע בפברואר 2006 לצו מוסכם עם עלית. במסגרתו שילמה קנס של חמישה מיליון שקלים בתמורה לסגירת התיק. עם זאת במרץ 2005 הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שיבדוק את ההסכם שנחתם עם עלית, והתיק נסגר לבסוף בתחילת 2007.

תביעה אזרחית

בינואר 2010, הגישה כרמית תביעה בסך 22 מיליון שקל נגד קבוצת שטראוס ונושאי משרה בה, כולל מנכ"ל עלית לשעבר, גיורא בר דעה, בגין ניצול כוח מונופוליסטי בנוגע לפרשת קדבורי. הדיונים המשפטיים נמשכו כארבע שנים, ובספטמבר 2014 הסתיימו בפשרה בה הסכימה שטראוס לשלם לכרמית 9 מיליון שקל.

חשד לתיאום מחירים

ב-9 בנובמבר 2021 פשטו חוקרי רשות התחרות על משרדי חברות שטראוס ושופרסל בחשד להסדר כובל ותיאום מחירים. נחקרו בכירי החברה, בהם שלומי שפר ואסנת גולן מיחידת הדוברות בשטראוס.

באוגוסט 2023 הודיע רשות התחרות כי היא מתכוונת לערוך שימוע לפני הגשת אישום נגד שטראוס בגין ניסיון של תיאום מחירים דרך הדוחות.

עבירת מס

בשנת 2019 הטילה רשות המסים על חברת שטראוס בריאות בע"מ ועל רונית פישמן ודב ישראל דויטשמן תשלום כופר בסך 1,125,000 ש"ח, בהיותם "חשודים בהצהרה כוזבת למכס ביבוא של מזון בין השנים 2009–2015, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מס בסך 1,870,000 ש"ח."

הימצאות חיידקי סלמונלה במוצרי החברה

  ערך מורחב – פרשת הסלמונלה בחלב בישראל (2022)

 

ב-25 באפריל 2022 הודיעה החברה על הימצאות חיידקי סלמונלה במוצרי השוקולד המיוצרים על ידה. החברה עשתה ריקול למגוון גדול של מוצרי השוקולד השונים שלה. בין המוצרים שירדו מהמדפים: שוקולד פרה, פסק זמן, ממולדה, טעמי, טורטית, אגוזי וכיף כיף. החברה סגרה את פס הייצור במפעלה בנוף הגליל.

בהמשך הורחב הריקול לכל מוצרי המפעל בנוף הגליל. שטראוס אמרה שהמפעל ישוב לפעילות רק אחרי שיתוקנו כל הליקויים. משרד הבריאות סגר את המפעל ל-3 חודשים לפחות.

לפי משרד הבריאות, אותרו דגימות חיוביות לסלמונלה בתוך מפעל שטראוס בנוף הגליל והיו כשלי תחזוקה. מתוך כ-300 דגימות שנלקחו באירוע (מקו הייצור של המפעל, חומר גלם ומוצרים בתהליך, ממוצרים סופיים בתוך המפעל ובדרכי השיווק), נמצאו כ-30 דגימות חיוביות לסלמונלה (מתוך המפעל בלבד) מה שעלול להעיד על היקף המוצרים הנגועים שמוערך בכ-10% מכלל המוצרים וייתכן שאף יותר.

ב-28 באוגוסט 2022 החזיר משרד הבריאות את אישור הייצור הנאות למפעל שטראוס עלית. המשרד התיר למפעל לייצר תחילה ופלים ללא גלוטן מתוך כוונה להחזיר את הייצור באופן מדורג.

ב-22 בנובמבר 2022 הודיעה חברת שטראוס כי היא החזירה לשיווק את מוצרי השוקולד שלה. כמו כן בחברה מציינים כי מפעלי עלית בנוף הגליל שבו לייצור, לאחר שבוצעו בהם השקעות משמעותיות במטרה להבטיח את איכות ובטיחות המוצרים ברמה הגבוהה ביותר.

הקפאת הפרסום ב"עכשיו 14" והחרם הנגדי

באוגוסט 2023 הודיעה חברת שטראוס ל"עכשיו 14" על הקפאת הפרסום בערוץ עקב "התבטאויות פוגעניות שונות, חוזרות ונשנות, בעת האחרונה בתוכניות המשודרות בערוץ", לטענתם. בתגובה התפתח חרם צרכנים על החברה, אליו הצטרפו עשרות רבנים מהציונות הדתית שקראו לחרם על שטראוס משום שלטענתם זהו הערוץ היחיד שמשרת את הציבור המסורתי והשמרני בישראל, והקפאת הפרסום בו היא ניסיון השתקה פוליטי של הציבורים הללו. במכתב פתוח שפרסם מנכ"ל שטראוס, שי באב"ד, הוא נימק את החלטת החברה והדגיש כי "מעולם לא החרמנו וגם לא נחרים אף ציבור בישראל".

בנובמבר של אותה שנה, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, שטראוס חזרו לפרסם בערוץ. עיתונאי הערוץ ינון מגל שהוביל את החרם הכריז שיקנה מילקי ממוצרי החברה.

• שרית ישי לוי, שטראוס, סיפור של משפחה ותעשייה, כתר הוצאה לאור, 1997

  מדיה וקבצים בנושא שטראוס גרופ בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של שטראוס גרופ
•   אתר האינטרנט הרשמי של שטראוס גרופ

•   שטראוס גרופ, ברשת החברתית פייסבוק
•   שטראוס גרופ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   שטראוס גרופ, ברשת החברתית אינסטגרם
•   שטראוס גרופ, סרטונים בערוץ היוטיוב

• שטראוס גרופ בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• שטראוס גרופ בע"מ, באתר "מאיה"

• שטראוס גרופ בע"מ, באתר גלובס
• שטראוס גרופ, באתר Crunchbase (באנגלית)
• אורי אביטל, משוט במיפעלי חרושת: עלית, על המשמר, 20 באוגוסט 1954
•   עדי דברת, לאחר שנתיים רוויות כישלונות ושערוריות — שטראוס חושבת על רילוקיישן, באתר TheMarker‏, 1 בספטמבר 2023