רוני ניניו: במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי

 

רוני ניניו נולד בניו יורק לאשת הרדיו, המחזאית, התסריטאית והמתרגמת חנה בן-ארי ולבמאי והשחקן, איש תיאטרון הבימה אברהם ניניו בעת ששהו שם לצורכי השתלמות מקצועית.

ניניו גדל בתל אביב והשתתף בילדותו בתסכיתי רדיו. בתיכון החל לביים לראשונה סרטים. בצבא שירת בחיל האוויר ועסק ביצירת סרטי הדרכה.

למד קולנוע וטלוויזיה בהאנטר קולג' ובאוניברסיטת ניו יורק. במהלך לימודיו ביים מספר סרטי סטודנטים, השתלם בקורסים לתיאטרון ושיחק בתיאטרון אימפרוביזציה.

לאחר סיום לימודיו שב ארצה והחל לביים דרמות לטלוויזיה, וידאו קליפים וסרטוני פרסומת.

בימוי בתיאטרון וניהול אומנותי

לאורך השנים, ביים רוני ניניו הצגות תיאטרון, מופעי מוזיקה, הצגות ילדים ומופעי בידור. בין ההצגות שביים: בתיאטרון החאן - "הנון של ראש העיר ירושלים", "עלילות עקביה", "לילה במאי", "יחזקאל", שיחות אחרי לוויה" ו"דוחקי הקץ"; בתיאטרון הבימה - "ארטון" (זוכת פרס נסים אלוני למחזה הטוב ביותר), "סיפורי הבימה" ו"אני לא רפופורט"(אנ'); בתיאטרון חיפה - "אירמה לה דוס", "תיירות פנים", ו"בית הקפה של ירח אוגוסט" ; בתיאטרון בית ליסין - "איש הגשם; בתיאטרון הקאמרי - "השמיים הם הגבול"; בתיאטרון באר שבע - "דני והים הכחול"; בתיאטרון חיפה - "דפוקים"; בתיאטרון דימונה - "דינה" ; בפסטיבל עכו - "עקידה" (זוכת פרס המשחק); בתיאטרונטו - "דרמה קטנה" (הצגה אותה כתב וביים, זוכת פרס ההצגה הטובה ביותר) ו"מקל של קינמון"; בחג המחזמר - "טראסק"; בתיאטרון גשר ביים את המחזה "הקליינט".

בשנת 1997 היה חבר בוועדה האומנותית של פסטיבל עכו. בין השנים 1998- 2000 כיהן כמנהל אמנותי של הפסטיבל. בשנים אלו הועלו כשלושים הצגות, חלקן המשיכו להציג זמן רב לאחר הפסטיבל.

בימוי קולנוע

 

בקולנוע, ביים ניניו את הסרטים: "המחצבה" (1990), "שחקנים", (1995) ואת סרטו האוטוביוגרפי"היו לילות", (2010) (תסריט ובימוי). הסרט, זוכה פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל חיפה לדאנה איבגי ולמאיה כהן ומועמד לשמונה פרסי אופיר.

כמו כן, ביים את סרטים דוקומנטריים: "קוזלצ’יק" (זוכה פרס הסרט הטוב ביותר-פסטיבל הקולנוע היהודי-ורשה) (2015), "מיקשינה" (המוזיאון לאמנות מודרנית - ניו יורק, פסטיבל הסרטים של לונדון) ו"כל אחד והמרמלדה שלו" (על המחזאי והבמאי נסים אלוני).

בימוי טלוויזיה

ביים והיה יוצר שותף בסדרות הדרמה "עבודה ערבית" (זוכת פרס סדרת הדרמה בפסטיבל חיפה, פרס פסטיבל הקולנוע ירושלים, פרס ACCOLADE למצוינות לוס אנג'לס), "מרחק נגיעה" (זוכת פרס סדרת הדרמה בפסטיבל חיפה, זוכת שמונה פרסי אופיר, ביניהם: הסדרה הטובה ביותר והבימוי הטוב ביותר), "לתפוס את השמים" (זוכת פרס סדרת הדרמה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ופרס אופיר לסדרה הטובה ביותר). הסדרה גם נמכרה להפקת גרסה אמריקאית.

"כבודו" (2017–2019), שיצר ניניו (במשותף עם שלמה משיח) וביים, זכתה בפרס הסדרה הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי – "Series Mania". הסדרה נרכשה להקרנה בשירות פריים וידאו ארצות הברית, אוסטרליה ודרום אמריקה ונרכשה ל-remake בארצות הברית (Showtime) בכיכובו של בריאן קראנסטון, גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד, הודו, טורקיה, דרום קוריאה ורוסיה.

כמו כן, ביים את הדרמות "הלילה של אתי", "דורית-חשיפה איטית" (על פי תסריט של אמו), "עקידה", "הורים ובנים" (זוכת פרס הדרמה הטובה ביותר מטעם רשות השידור), פרקים בתוכנית הסאטירה "החרצופים", סרט אנימציה אמריקאי על חייו של רש"י ושימש כעורך ראשי, יחד עם יוסי קליין, של התוכנית "זום", שעסקה בנושאי תרבות בטלעד, ערוץ 2.

בשנים 2000–2003, ניהל את מחלקת הדרמה בזכיינית ערוץ 2, קשת.

כיהן כראש איגוד במאי התיאטרון בשנים 2013-2017..

בשנת 2021 זכה רוני ניניו בפרס לאמנים ותיקים ע"ש אריק איינשטיין, מטעם משרד התרבות והספורט. בנימוקי הפרס נכתב:

רוני הוא יוצר, אומן בולט שכל חייו יצירה ואהבה לדבר, איש שהוא "מקהלה" של קולות עשייה מתחומים רבים מהקולנוע לטלוויזיה ולתיאטרון. רוני הביא לתרבות הישראלית מחזות והצגות כבימאי ודרמטורג, וביים סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה שהגיעו ללבבות צופים רבים. עיסוקו הרב בתחומים השונים רק העשיר את עשייתו ואיכות יצירותיו. רוני גם קידם את עולם המחזאות הישראלית וטיפח מחזאים ויוצרים צעירים וחדשים, העז, ליהק וגילה שחקנים חדשים וסלל דרך לכישרונות חדשים. רוני דאג ופעל רבות כמנהל אמנותי לקידום תנאי העסקתם של בימאים עצמאיים וחופש יצירתם. רוני הוא יוצר מוכשר שכולו ״לב״, החתום על אינספור יצירות מגוונות, אומן שלם ונכס לתרבות הישראלית. ועל כל אלה מוענק לו הפרס.

  מדיה וקבצים בנושא רוני ניניו בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של רוני ניניו
• רוני ניניו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
•   רוני ניניו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רוני ניניו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• רוני ניניו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• רוני ניניו, דף שער בספרייה הלאומית
• רוני ניניו, בארכיון הבימה
• רוני ניניו, באתר מחזאי ישראל
• רוני ניניו, באתר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה של אוניברסיטת תל אביב
• רוני ניניו, באתר ארכיון "הבימה"
• ליקי אגינסקי, גם הוא ישמח לביים מחזמר, חדשות, 6 בספטמבר 1989 - ריאיון
• מירב קריסטל, אהבה מחוץ לקונצנזוס, באתר ynet, 23 בינואר 2007 - ריאיון
• ציפי שוחט, מרחק נסיעה, באתר הארץ, 10 במאי 2007
•   נירית אנדרמן, רוני ניניו יצר את "טור פרידה" בתחושה שמשהו רע עומד לקרות, באתר הארץ, 27 במרץ 2024