רודסטר: מכונית ספורטיבית פתוחה

במקור המונח היה התיאור האמריקאי למכונית ללא הגנה ממזג האוויר, עם השנים הוא התפשט בעולם והתרחב לכל רכב קבריולה דו מושבי. רודסטר הוא גם סגנון של מכוניות מרוץ באליפויות שבארצות הברית, כולל אינדיאנפוליס 500 בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.

במאה התשע עשרה המילה "רודסטר" התייחסה לסוס המתאים לרכיבה. עד סוף המאה התרחבה ההגדרה גם לאופניים ותלת אופנים. מקור המונח "רודסטר" ביחס לכלי רכב הוא בארצות הברית. לפני מלחמת העולם השנייה, המונח המקביל באנגלית בריטית היה טורר דו מושבי (two-seat tourer). בשנות ה-70 של המאה ה-20, המונח "רודסטר" הוחל על מכוניות קבריולה דו-מושביות בעלות מראה או אופי ספורטיבי. בשנת 1916 איגוד מהנדסי הרכב האמריקאי (אנ') הגדיר את הרודסטר כ"מכונית פתוחה עם שניים או שלושה מושבים" אך הוסיף כי ייתכן שיהיו לה מושבים נוספים מסוג ראמבל (אנ'). מושב הנהג ומושב הנוסע לרוב הוצבו יותר מאחור מאשר במכוניות טורינג.

למכוניות הרודסטר המוקדמות היה רק גוף בסיסי ללא דלתות, שמשות, או הגנות אחרות מפני מזג האוויר. החל משנות ה-20 של המאה ה-20 הן החלו להידמות למכוניות הטורינג עם דלתות, שמשות, גגות מתקפלים ווילונות צדדיים. החל מתקופה זו מושבי ראמבל במכוניות רודסטר קופלו לתוך גוף הרכב כשלא היו בשימוש.

גופי רודסטר הוצעו על מכוניות מכל הגדלים והמחירים, החל ממכוניות בייצור סדרתי כמו פורד T ואוסטין 7, מכוניות ספורט כמו Eniak Antique ועד למכוניות יקרות במיוחד כמו הקדילאק V-16, הדויסנברג מודל J ואפילו הבוגאטי רויאל.