קרן בר-מנחם: עורכת דין ישראלית, ראש מח"ש

סיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1997 החלה להתמחות בפרקליטות מחוז מרכז, וב-1998 השתלבה בו כפרקליטה.

מילאה תפקידים שונים בפרקליטות המחוז, בהם אחראית על צוות מעצרים, אחראית תחום חומרי חקירה וחסיונות, וממונה על ענייני בית משפט השלום בנתניה. בתפקידה האחרון שימשה כמנהלת מחלקה בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי).

בר מנחם הייתה חלק מצוות התביעה בתיק ארגון הפשיעה של אסי אבוטבול, והתובעת במשפט בפרשת שיבוש הליכי משפט של אהוד אולמרט.

ראשת מח"ש

בפברואר 2018 החליטה ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה על מינויה לראש המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה, וגברה בהתמודדותה על מועמדים אחדים, בהם סגן מנהל המחלקה, משה סעדה. נכנסה רשמית לתפקיד זה במאי 2022.

עם היכנסה לתפקיד הכריזה כי תפקידה של המחלקה לחקירת שוטרים "לתת שירות למשטרה, יש להימנע ככל האפשר ממעצר שוטרים". התבטאות זו והרוח שנשבה ממנה זכו לביקורת ציבורית. מדיניותה של בר-מנחם עמדה בהתחייבות זו ואופיינה בניסיון להדק את היחסים בין המשטרה ומח"ש, ובמהלך כהונתה נמשכת ירידה עקבית בהגשת כתבי אישום פליליים נגד שוטרים. ביוני 2022 מתח פרקליט המדינה, עמית איסמן, ביקורת על מח"ש בראשותה, שאינה מגישה מספיק כתבי אישום נגד שוטרים. אחד המקרים שעליהם נטען שטיפלה לא כיאות הוא מותו של אהוביה סנדק במהלך מרדף משטרתי אחרי הרכב שבו נסע.

במסגרת תפקידה ניהלה את פרשת מותו של סלומון טקה. במאי 2020 הצטרפה לבכירי פרקליטות המדינה שתקפו בחריפות את ממלא מקום פרקליט המדינה דן אלדד, בטענה שבדיקה שפתח כנגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז נעשתה משיקולים שאינם עניינים ופרסומה ברבים היה "מעשה שלא ייעשה".

באוגוסט 2020 הציגה, לצד שר המשפטים אבי ניסנקורן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, רפורמה במחלקה לחקירות שוטרים, שעיקריה השלמת איזרוח מח"ש, טיפול מואץ בתלונות על רקע שנאה, חיזוק שילוב ייצוגיות במחלקה (בדגש על עולי אתיופיה), ועוד.

בפברואר 2021 מתח נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות דוד רוזן ביקורת על החלטת בר מנחם שלא לבחון במחלקה לחקירות שוטרים את החשדות בפרשת גילה גזיאל, ולהעביר את הטיפול בפרשה למחלקת המשמעת של המשטרה.

בר מנחם נשואה ואם לשניים. מתגוררת בנתניה.