פריד א-דין עטאר: משורר סופי פרסי

לא הרבה ידוע על חייו של עטאר. הוא מוזכר בספריהם של בני דורו טוּסי ועוופי, אך זכה לפרסום רב יותר לאחר מותו. במאה ה-15 גם החלו להרקם סביבו סיפורים ואגדות, בעיקר בנוגע למעמדו כסופי. עטאר היה רוקח מבוסס היטב, דבר שאפשר לו להיות עצמאי ובלתי תלוי בחסדי פטרונים. עטאר עזב חנות רווחית והחל ללמוד את תורת הסופיזם. די מהר נעשה דרוויש והיה למיסטיקן.

בשנת 1221, נהרג עטאר במהלך פלישת המונגולים לנישאפור והטבח שביצעו שם.

עטאר כתב שירי מוסר ומיסטיקה רבים, והידועים מביניהם:

• מנטק א-טיר או "הרצאת הציפורים", הוא סיפור מסע פילוסופי דתי.. הספר מתאר בשירה מחורזת את מסע הציפורים בחיפוש אחר מלך אמיתי שינהיג אותן וימלוך עליהן, שליט המסוגל להביא שלום ואחווה לעולם מלא צרות ופחד.
• תד'כרת אל-אווליא או "חיי הקדושים" הוא חיבורו היחיד של עטאר בפרוזה. החיבור הוא אסופת ביוגרפיות של סופים מפורסמים, החל באמאם ג'עפר א-צאדק וכלה בחלאג'.
• אלאהי נאמה או "הספר [אל] האלוהי" הוא חיבור שמטרתו "לפתוח את דלת האוצר האלוהי".
• פנד נאמה, או "ספר העצות". אף כי החיבור שויך לעטאר, חוקרים רבים סבורים כי למעשה לא כך הוא. התוכן היבש והסגנון הדקדוקי הפשוט אינם מתאימים לסגנונו העשיר והמפותח של עטאר, למעט מספר השורות החותמות את החיבור.

• "הרצאת הציפורים" עיבוד לתיאטרון מאת ז'אן-קלוד קרייר, בימוי פיטר ברוק בתיאטרון בוף דה נור בפריז 1979. המחזה תורגם לעברית על ידי אוריאל זוהר.

  מדיה וקבצים בנושא פריד א-דין עטאר בוויקישיתוף

• פריד א-דין עטאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
•   פריד אלדין עטאר (פעל במאה ה-12), דף שער בספרייה הלאומית