פינית: שפה

פינית
Suomen kieli

מדינות	פינלנד, אסטוניה, רוסיה (מחוז קרליה), שוודיה (אזור נורלנד)
אזורים	צפון מזרח אירופה
דוברים	כ-6,000,000
שפת אם	כ-6,000,000
כתב	אלפבית לטיני, כתב ברייל סקנדינבי
משפחה	אוּרַאלִית פינוֹ אוּגרית פינו-פּרמית פינו-וולגית פינו-לאפּית בלטו-פינית פינית
לאום	פינלנד פינלנד
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	Finnish Language Office
קוד שפה	fi
קוד ISO 639-1	fi
קוד ISO 639-2	fin
קוד ISO 639-3	fin
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

זוהי שפתה הרשמית של פינלנד, לצד השוודית. היא מדוברת בפי כ-6 מיליון איש, הכוללים כמעט את כל תושבי פינלנד, וכמה עשרות אלפים במדינות השכנות (שוודיה, נורווגיה, רוסיה ואסטוניה), וכן בקנדה ובארצות הברית. זוהי שפת האם של כ-93% מתושבי פינלנד; שאר תושבי המדינה, אשר שוודית וסאמי (לאפית) הן שפות האם שלהם, לרוב דוברים פינית כשפה שנייה.

השפות הקרובות ביותר לפינית הן קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה שברוסיה), אסטונית, חמש השפות, הנפוצות פחות, המדוברות במחוז סנקט פטרבורג (ברוסיה) והשפה הלִיווִית (מדוברת בצפון-מערב לטביה ובדרום-מערב אסטוניה). תשע השפות האלו מהוות את הענף הבלטו-פיני במשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת. ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (לאפּית), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של הפינית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם פינית, השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכול, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.

עיצורים

תנועות

בפינית שמונה תנועות ו-18 דיפתונגים המורכבים מצרופיהן.

פינית נחשבת לשפה קשה יחסית ללימוד, בשל התכונות הבאות:

• חוקי דקדוק מורכבים (15 יחסות, למשל);
• נטייה למילים ארוכות במיוחד, עקב הוספת סופיות בסופי מילים;
• אוצר מילים ייחודי, עקב מיעוט השפות הקרובות לפינית;
• נטייה לשימוש במונחים פיניים עבור מילים "בינלאומיות" המשותפות לשפות רבות אחרות, כגון טלפון, דיסקט, אימייל;
• חיבור מספר מילים ליצירת מילה אחת.

אותיות מסוימות, כגון b ,x ו-c, כמעט ואינן קיימות בפינית. רוב שמות העצם מסתיימים בתנועה בצורתם הבסיסית. במקרה של חדירת מילים משפות אחרות, הן נוטות להשתנות ולהתאים את עצמן לכללים אלו. לדוגמה, המילה "בנק" הפכה בפינית ל-Pankki.

הספר המקיף ביותר לדקדוק השפה, "איסו סואומן קיאליופי", פורסם בשנת 2004.

שמות עצם

הטיית שם עצם

בפינית יש 15 יחסות. הן מחולקות לארבע קבוצות שונות. להלן ההטיה של המילה poika, "ילד"

יחסות תחביריות 

יחסה זו מציינת את המילה "מתוך", כלומר מהחלק הפנימי של משהו. לדוגמה "הרעש הגיע מתוך הבית"

יחסה זו מציינת את המילית "מ"משהו. למשל "הרעש הגיע "מ"הילד"

הרמוניית התנועות והחלפת העיצורים

בפינית, בדומה לשפות טורקיות ושפות אורליות אחרות, יש הרמוניית תנועות. קיימות 3 קבוצות של תנועות, וכל מילה חייבת להשתייך לאחת משתיהן, כשהקבוצה השלישית היא קבוצה נייטרלית. להלן הקבוצות:

החלפת עיצורים

בפינית, בדומה לטורקית, כאשר מוסיפים יחסות לשמות עצם או הטיות לפעלים, לפעמים העיצורים מתחלפים. לדוגמה:

העיצור p הופך ל-v. לדוגמה, המילה leipä (לחם) ברבים תהיה leivät (לחמים) ולא leipät

להלן טבלה של החלפת העיצורים בפינית, המחולקים לארבע קבוצות:

שייכות

השייכות בפינית מורכבת מהוספת סיומות שייכות למילה, בדומה להונגרית וטורקית. להלן הטיית השייכות של המילה kirja ספר

הטיית פעלים

שם פועל

בפינית יש שלוש קבוצות של פעלים, ולכל קבוצה יש מספר סיומות שונות לפעלים. שמות הפועל מוטים באותה צורה כמו היחסות של שם העצם.

אלה הסיומות של הפעלים בפינית:

• הפעלים הבסיסיים שנגמרים ב-a לדוגמה, puhua (לדבר)
• הפעלים מסוג E (סוג 2) שמוסיפים להם taa. tää, essa, essä, en לדוגמה yrittää (לנסות)
• הפעלים מסוג MA (סוג 3) שמוסיפים להם massa\ä masta\ä ma\än malla\ä matt\ä ma\än לדוגמה ymmärtää (להבין)

זמנים

בפינית יש ארבעה זמנים. כל הטיה של פועל בכל זמן מתחלקת לחיוב ושלילה. קיים זמן אחד של הווה, ושלושה זמני עבר, אבל זמן עתיד לא ממש קיים. להלן הזמנים:

• הווה
• אימפרפקטום – (פעולה שהתחילה ולא הסתיימה)
• פרפקט – פעולה שהתחילה והסתיימה (כמו באנגלית have בפועל)
• עבר מושלם (פלופרקט) – מציין פעולה שהתחילה, אבל פעולה אחרת קדמה לה (כמו had באנגלית)

מודוסים

בפינית יש ארבעה מודוסים:

• מצב חיווי (אינדיקטיבי) - מצב המציין עובדות
• מצב תנאי (conditional) - מצב שבו הדובר מציב תנאי
• מצב פוטנציאלי - מצב שבו הדובר מדבר על מקרים שיכולים לקרות, אך לא בהכרח קורים
• מצב ציווי - מצב שבו הדובר מצווה דבר מה על אחרים

טבלת הטיית פעלים בפינית

להלן טבלת הפועל puhua (לדבר) בהווה:

כינוי הגוף של הגוף הראשון והשני בדרך כלל מושמט, כי הוא כבר ידוע מראש לפי הסיומת של הפועל

למשל במקום minä puhun מספיק להגיד puhun, ויהיה ברור לצד השני בשיחה, שאני מדבר/ת ולא מישהו אחר

הטיית זמן העבר

זמן העבר (אימפרפקטום) בדרך כלל נבנה באמצעות הוספת אות העבר i. הסיומות הן אותן סיומות כמו בהווה:

• puhun (אני מדבר/ת) puhuin (דיברתי)

זמן הפרפקט והפלופרקט יורכבו בעזרת פועל העזר olla (להיות) ועם ההטייה של הפועל הבינוני

• olen puhunut (דיברתי) olet puhunut (דיברת) ההטיה היא אותה הטיה כמו בהווה. ליודעי האנגלית זה כמו I have spoken, you have spoken
• olin puhunut (דיברתי) olit puhunut (דיברת) ההטיה היא אותה הטיה כמו בהווה. ליודעי האנגלית זה כמו I had spoken, you had spoken

ההסבר על השימוש בזמנים אלו מצוין למעלה בדף. לדוברי האנגלית ו\או הגרמנית, יהיה בדרך כלל יותר קל ללמוד ולהבין זמנים אלו.

לפינים שפה מדוברת השונה במקצת מן הכתובה. השפה המדוברת אינה יכולה להיחשב כסלנג מאחר שהיא בשימוש קבוע בקרב האוכלוסייה כולה ונחשבת לתקנית. למעשה השימוש היחיד בשפה הרשמית נעשה בתוכניות טלוויזיה כגון חדשות, ובאירועים רשמיים. בכתב, הפינים משתמשים בדרך כלל בשפה הרשמית. ההבדל בין השפה הרשמית למדוברת מתאפיין בין היתר בנקודות הבאות:

• הטיה וקיצור של מספרים. לדוגמה, Yksi (אחד) הופך ל-Yks.
• שימוש בפאסיבי במקום שימוש בגוף ראשון רבים. לדוגמה, Menemme (אנחנו הולכים) הופך ל-Mennään (ניתן לתרגם זאת לאנגלית כ-One goes).
• קיצור מילות שייכות וקישור. לדוגמה, Minun (שלי) הופך ל-Mun בשפה המדוברת.
• קיצור סיומות. לדוגמה Maassa (בארץ) הופך ל-Maa's.
• גם מילים מסוימות משתנות, בדרך כלל באופן קל. דוגמה, Takaisin (חזרה) הופך ל-Takasin.
• בשפה המדוברת אין שימוש ב-Hän (הוא/היא) אלא ב-Se שבאנגלית ניתן לתרגמה כ-It.

שפה מנומסת

בניגוד לעמים רבים באירופה, הפינים ממעטים להשתמש בשפה המנומסת. השימוש בה נפוץ רק בפנייה לאח"מים ובאירועים רשמיים מאוד. בשפה המנומסת משתמשים בפינית בגוף שני ברבים, "אתם".

• מלחמת השפות הפינית
• מיקאל אגריקולה המוכר כ"אבי הפינית הכתובה"

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: פינית
ערך מילוני בוויקימילון: פינית
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים פיניים
ספר לימוד בוויקיספר: פינית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון פיני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פינית

• פינית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)