פינית (Suomen kieli - IPA: ⓘ?) היא שפה פינו-אוגרית המשתייכת למשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.
מדינות | פינלנד, אסטוניה, רוסיה (מחוז קרליה), שוודיה (אזור נורלנד) |
---|---|
אזורים | צפון מזרח אירופה |
דוברים | כ-6,000,000 |
שפת אם | כ-6,000,000 |
כתב | אלפבית לטיני, כתב ברייל סקנדינבי |
משפחה |
|
לאום | פינלנד |
ארגון | האיחוד האירופי |
מוסד | Finnish Language Office |
קוד שפה | fi |
קוד ISO 639-1 | fi |
קוד ISO 639-2 | fin |
קוד ISO 639-3 | fin |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
זוהי שפתה הרשמית של פינלנד, לצד השוודית. היא מדוברת בפי כ-6 מיליון איש, הכוללים כמעט את כל תושבי פינלנד, וכמה עשרות אלפים במדינות השכנות (שוודיה, נורווגיה, רוסיה ואסטוניה), וכן בקנדה ובארצות הברית. זוהי שפת האם של כ-93% מתושבי פינלנד; שאר תושבי המדינה, אשר שוודית וסאמי (לאפית) הן שפות האם שלהם, לרוב דוברים פינית כשפה שנייה.
השפות הקרובות ביותר לפינית הן קַרֶלִית (מדוברת ברפובליקת קַרֶלִיָה שברוסיה), אסטונית, חמש השפות, הנפוצות פחות, המדוברות במחוז סנקט פטרבורג (ברוסיה) והשפה הלִיווִית (מדוברת בצפון-מערב לטביה ובדרום-מערב אסטוניה). תשע השפות האלו מהוות את הענף הבלטו-פיני במשפחת השפות האוּרַאלִיוֹת. ענף זה, ביחד עם שפת סאמי (לאפּית), מהווה את קבוצת השפות הפינו-לאפּית. קרובה רחוקה של הפינית היא ההונגרית. שפה זו, ביחד עם פינית, השפות הפינו-לאפיות ושפות נוספות (38 בסך הכול, רובן ככולן מדוברות ברוסיה) מהוות את משפחת השפות האוּרַאלִיוֹת.
העיצורים | ||
הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Bb | b̥ ~ p | מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב כהגיית פ"א |
Cc | k, s | מופיע במילים שאולות - נהגה כהגיית כ"ף, או כסמ"ך לפני e i |
Dd | d̥ ~ t | נהגה לרוב כהגיית ת"ו |
Ff | ʋ | מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב כהגיית ו"ו ללא חיכוך בשפתיים |
Gg | k ~ ɡ̊ | מופיע במילים שאולות מודרניות - נהגה לרוב ככ"ף |
Hh | h ~ ɦ | נהגה כהגיית ה"א, ובהשפעת תנועות נהגה כה"א קולית במילה "מהר" |
Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית |
Kk | k | נהגה כהגיית כ"ף |
Ll | l | נהגה כהגיית למ"ד |
Mm | m | נהגה כהגיית מ"ם |
Nn | n | נהגה כהגיית נו"ן |
Pp | p | נהגה כהגיית פ"א |
k | מופיע בשמות פרטיים זרים - נהגה לרוב ככ"ף | |
Rr | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
Ss | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
Tt | t | נהגה כהגיית ת"ו |
Vv | ʋ | נהגה כהגיית F הנ"ל - לרוב כך במקום [v] |
Ww | מופיע לרוב במילים שאולות - נהגה כ-V הנ"ל | |
Xx | ks | מופיע במילים שאולות (לרוב מוחלף בצירוף ks) - נהגה לרוב קְסְ |
Zz | s ~ z̥ ,ʦ | מופיע במילים שאולות (לעיתים מוחלף בצירוף ts) - נהגה לרוב כהגיית צד"י מודרנית, אך לעיתים כסמ"ך |
בפינית שמונה תנועות ו-18 דיפתונגים המורכבים מצרופיהן.
אחורית | קדמית | |||
---|---|---|---|---|
סגורה | u | y | i | |
אמצעית | o̞ | ø̞ | e̞ | |
כמעט-פתוחה | æ | |||
פתוחה | ɑ |
התנועות | ||
הסימון הגרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
---|---|---|
Aa | [ɑ] | נהגה כהגיית פתח אחורית |
Ee | [e̞] | נהגה כהגיית צירי |
Ii | [i] | נהגה כהגיית חיריק |
Uu | [u] | נהגה כהגיית שורוק |
Oo | [o̞] | נהגה כהגיית חולם |
Yy | [y] | נהגה כהגיית חיריק מעוגלת |
Ää | [æ] | נהגה כהגיית A במלה האנגלית And |
Öö | ø̞ | נהגה כהגיית צירי מעוגלת |
פינית נחשבת לשפה קשה יחסית ללימוד, בשל התכונות הבאות:
אותיות מסוימות, כגון b ,x ו-c, כמעט ואינן קיימות בפינית. רוב שמות העצם מסתיימים בתנועה בצורתם הבסיסית. במקרה של חדירת מילים משפות אחרות, הן נוטות להשתנות ולהתאים את עצמן לכללים אלו. לדוגמה, המילה "בנק" הפכה בפינית ל-Pankki.
הספר המקיף ביותר לדקדוק השפה, "איסו סואומן קיאליופי", פורסם בשנת 2004.
בפינית יש 15 יחסות. הן מחולקות לארבע קבוצות שונות. להלן ההטיה של המילה poika, "ילד"
יחסות תחביריות | יחיד | רבים |
---|---|---|
נומינטיב (נושא)-הילד | poika | pojat |
אקוזטיב (מושא ישיר) ילד | pojan | pojat |
פרטיטיב (מושא חלקי) את הילד | poikaa | poikia |
גניטיב (שייכות) של הילד | pojan | poikien |
יחסות מקומיות | יחיד | רבים |
אינסיב (בילד) | pojassa | pojissa |
אלטיב (מהילד)* | pojasta | pojista |
אילטיב (אל הילד) | poikaan | poikiin |
יחסות חיצוניות | יחיד | רבים |
אדסיב (עם ילד\לילד יש) | pojalla | pojilla |
אלאטיב (לילד) | pojalle | pojille |
אבלטיב (מהילד) | pojalta | pojilta |
יחסות אחרות | יחיד | רבים |
אסיב (כמו ילד) | poikana | poikina |
טרנסלטיב (להפוך לילד) | pojaksi | pojiksi |
אבסיב (בלי ילד) | pojatta | pojitta |
אינסטרוקטיב (באמצעות ילד) | - | pojin |
קומיטטיב (בעלות) הילד שלי | - | poikine |
יחסה זו מציינת את המילה "מתוך", כלומר מהחלק הפנימי של משהו. לדוגמה "הרעש הגיע מתוך הבית"
יחסה זו מציינת את המילית "מ"משהו. למשל "הרעש הגיע "מ"הילד"
בפינית, בדומה לשפות טורקיות ושפות אורליות אחרות, יש הרמוניית תנועות. קיימות 3 קבוצות של תנועות, וכל מילה חייבת להשתייך לאחת משתיהן, כשהקבוצה השלישית היא קבוצה נייטרלית. להלן הקבוצות:
קבוצה ראשונה | קבוצה שנייה | קבוצה שלישית |
---|---|---|
a o u | ä ö y | e i |
בפינית, בדומה לטורקית, כאשר מוסיפים יחסות לשמות עצם או הטיות לפעלים, לפעמים העיצורים מתחלפים. לדוגמה:
העיצור p הופך ל-v. לדוגמה, המילה leipä (לחם) ברבים תהיה leivät (לחמים) ולא leipät
להלן טבלה של החלפת העיצורים בפינית, המחולקים לארבע קבוצות:
עיצורים כפולים | העיצור שמחליף אותם |
---|---|
KK | K |
PP | P |
TT | T |
עיצורים עם 3 אותיות | העיצורים שמחליפים אותם |
LKI | LJE |
RKI | RJE |
עיצורים עם 2 אותיות | העיצורים שמחליפים אותם (רובם כפולים) |
NT | NN |
NK | NG |
LT | LL |
RT | RR |
MP | MM |
עיצורים בודדים | העיצורים שמחליפים אותם |
T | D |
P | V |
K | - (מושמט מהמילה) |
השייכות בפינית מורכבת מהוספת סיומות שייכות למילה, בדומה להונגרית וטורקית. להלן הטיית השייכות של המילה kirja ספר
גוף | הטייה |
---|---|
ראשון יחיד שלי minun | kirjani |
שני יחיד שלך sinun | kirjasi |
שלישי יחיד (שלו\שלה) hänen שלישי רבים (שלהם\שלהן) heidän | krijansa |
ראשון רבים שלנו (meidän) | kirjamme |
שני רבים שלכם (teidän) שלך באופן רשמי | kirjanne |
בפינית יש שלוש קבוצות של פעלים, ולכל קבוצה יש מספר סיומות שונות לפעלים. שמות הפועל מוטים באותה צורה כמו היחסות של שם העצם.
אלה הסיומות של הפעלים בפינית:
בפינית יש ארבעה זמנים. כל הטיה של פועל בכל זמן מתחלקת לחיוב ושלילה. קיים זמן אחד של הווה, ושלושה זמני עבר, אבל זמן עתיד לא ממש קיים. להלן הזמנים:
בפינית יש ארבעה מודוסים:
להלן טבלת הפועל puhua (לדבר) בהווה:
גוף | סיומת | דוגמה | תרגום לעברית |
---|---|---|---|
אני (minä) | -n | puhun | אני מדבר/ת |
את/ה(sinä) | -t | puhut | את\ה מדבר\ת |
הוא/היא (hän) | (הכפלה של התנועה האחרונה) | hän puhuu | הוא מדבר/היא מדברת |
אנחנו(me) | mme- | puhumme | אנחנו מדברים\מדברות |
אתם/אתן(te) או את/ה בצורה רשמית | tte- | puhutte | אתם/ן מדברים/ות או את/ה מדבר/ת בצורה רשמית |
הם מדברים/הן מדברות (he) | -vat | he puhuvat | הם מדברים/הן מדברות |
כינוי הגוף של הגוף הראשון והשני בדרך כלל מושמט, כי הוא כבר ידוע מראש לפי הסיומת של הפועל
למשל במקום minä puhun מספיק להגיד puhun, ויהיה ברור לצד השני בשיחה, שאני מדבר/ת ולא מישהו אחר
זמן העבר (אימפרפקטום) בדרך כלל נבנה באמצעות הוספת אות העבר i. הסיומות הן אותן סיומות כמו בהווה:
זמן הפרפקט והפלופרקט יורכבו בעזרת פועל העזר olla (להיות) ועם ההטייה של הפועל הבינוני
ההסבר על השימוש בזמנים אלו מצוין למעלה בדף. לדוברי האנגלית ו\או הגרמנית, יהיה בדרך כלל יותר קל ללמוד ולהבין זמנים אלו.
לפינים שפה מדוברת השונה במקצת מן הכתובה. השפה המדוברת אינה יכולה להיחשב כסלנג מאחר שהיא בשימוש קבוע בקרב האוכלוסייה כולה ונחשבת לתקנית. למעשה השימוש היחיד בשפה הרשמית נעשה בתוכניות טלוויזיה כגון חדשות, ובאירועים רשמיים. בכתב, הפינים משתמשים בדרך כלל בשפה הרשמית. ההבדל בין השפה הרשמית למדוברת מתאפיין בין היתר בנקודות הבאות:
שפה מנומסת
בניגוד לעמים רבים באירופה, הפינים ממעטים להשתמש בשפה המנומסת. השימוש בה נפוץ רק בפנייה לאח"מים ובאירועים רשמיים מאוד. בשפה המנומסת משתמשים בפינית בגוף שני ברבים, "אתם".
This article uses material from the Wikipedia עברית article פינית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.