עופר כסיף: חבר הכנסת מטעם מפלגת חד"ש

דוקטור לפילוסופיה פוליטית, מרצה ופעיל שמאל רדיקלי.

עופר כסיף

לידה	25 בדצמבר 1964 (בן 59) ראשון לציון, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
השכלה	בית הספר לכלכלה של לונדון האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית הישראלית
סיעה	הרשימה המשותפת, חד"ש-תע"ל
חבר הכנסת 30 באפריל 2019 – מכהן (5 שנים) כנסות ה־21–25

כסיף נולד ב-1964 בראשון לציון, בן לחיים ואמירה. הוא למד בבית הספר היסודי "שלמון" ובתיכון הגימנסיה הריאלית שבעיר הולדתו. מצעירותו נמשך לדעותיו של קרל מרקס ולסוציאליזם, היה חבר השומר הצעיר ובגיל 16 הצטרף לנוער של"י.

הוא שירת בגרעין נח"ל, כולל תקופת מה בנח"ל מוצנח תחת פיקודו של רוני אלשיך. במהלך האינתיפאדה הראשונה היה כסיף לסרבן הראשון שסירב לשרת ביהודה ושומרון וחבל עזה ונכלא. לאחר מכן החל להתקרב לתנועת חד"ש.

כסיף נשוי ואב לבן. הוא מתגורר כיום ברחובות.

פעילות אקדמית

לאחר שחרורו מצה"ל, פנה כסיף ללימודי פילוסופיה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית. הוא עשה דוקטורט בפילוסופיה פוליטית בבית הספר לכלכלה של לונדון; כותרת הדוקטורט שלו (בתרגום חופשי לעברית) היא "על לאומיות ודמוקרטיה: בחינה מרקסיסטית". בעבודה זו טוען כסיף כי הדמוקרטיה הליברלית, הלאומית והקפיטליסטית מצויה בסתירה פנימית: מחד היא מעודדת את ערכי החירות אשר בתורם מובילים לאינדיבידואליזם, היעדר תחושת שייכות ומשבר זהותי, ומאידך היא מעודדת ערכים לאומיים אשר אומנם מאפשרים גיבוש זהות משותפת אך מובילים לפגיעה בחירויות הפרט ולחוסר שוויון בין הקבוצות האתניות השונות ובכך המדינה מפרה את הערכים הליברליים של עצמה. הפתרון לשיטתו הוא מעבר למדינה סוציאליסטית שכן בה הערכים הליברליים לא יימצאו בסתירה עם הזהות המשותפת לכלל האזרחים. לאחר סיום הדוקטורט המשיך כסיף ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

כסיף שימש כמרצה בתחום ממשל ופוליטיקה במכינה הקדם-אקדמית של האוניברסיטה העברית וכמורה מן החוץ במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, בנוסף שימש כמרצה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ושימש כמרצה מן החוץ במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר.

פעילות פוליטית

 

בשנת 2012 הדליק כסיף משואה בטקס הדלקת המשואות האלטרנטיבי של "יש גבול".

הוא שימש כעוזר פרלמנטרי של מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י), מאיר וילנר.

לאחר שפרש חבר הכנסת דב חנין מהפוליטיקה, נבחר כסיף למקום השלישי ברשימת חד"ש, ונעשה חבר הכנסת היהודי היחיד מטעם המפלגה. ב-6 במרץ 2019 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו לכנסת, אך בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה וכסיף נכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במקום השביעי ברשימת הרשימה המשותפת.

ב-11 בנובמבר 2020 מונה ליושב ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה, שהוקמה על ידי ועדת החינוך, התרבות והספורט.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב כסיף במקום השלישי במפלגת חד"ש, ובמקום השישי ברשימה המשותפת, ונבחר לכנסת.

ב-9 באפריל 2021 במסגרת מחאה של פעילים ישראלים ופלסטינים נגד פינוי משפחות מבתיהן בשכונת שייח' ג'ראח שבירושלים, נוצר עימות בין כסיף לשוטרים שניסו לעוצרו, הוא הוכה ומשקפיו נשברו. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) חקרה את האירוע וסגרה את התיק נגד השוטרים לאחר שהחקירה העלתה כי השוטרים השתמשו בכוח סביר. חברי כנסת מימין ומשמאל, ובהם יו"ר הכנסת לשעבר, יריב לוין, גינו את התנהגות המשטרה.

ב-8 בספטמבר 2021 כינה את ששת האסירים הביטחוניים שברחו מבית הסוהר גלבוע "אסירים פוליטיים" וקרא לשחרורם של האסירים הביטחוניים בישראל. בראיון לכאן 11 טען שדבר נפוץ הוא שמנהיגים של עמים שחיים תחת משטר דיכוי נכלאים על ידי השלטונות ומוגדרים על ידם כטרוריסטים, והביא כדוגמה את נלסון מנדלה ומאיר פיינשטיין.

באוגוסט 2022 דורג בפַּרלמטר של "שקוף" והוכתר כשיאן בהגשת הצעות לסדר.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום הרביעי ברשימת חד"ש-תע"ל.

כתב אישום בגין תקיפת שוטר

ב-7 באוגוסט 2022 נחקר במשטרה בחשד שבמאי 2022 תקף שוטר במהלך הפגנת פעילי שמאל בכפר מסאפר יטא במחאה על החלטת בג"ץ והמדינה לפינוי מבנים פלסטינים הנמצאים בשטח אש באזור. ב-17 בינואר 2024 החליטה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, על כתב אישום נגד כסיף בגין תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. הגשת כתב האישום מצריכה אישור של הכנסת להסרת חסינותו של כסיף. ב-29 בפברואר 2024 הגישה היועצת המשפטית את כתב האישום לבית המשפט.

תמיכה בהעמדת ישראל לדין בהאג במלחמת חרבות ברזל

ב-7 בינואר 2024 חתם כסיף על עצומה שתומכת בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי בהאג. לטענתו של כסיף, התנהלות הממשלה במלחמת חרבות ברזל עולה לכדי הסתה לטיהור אתני ורצח עם. ח"כ עודד פורר ממפלגת "ישראל ביתנו" החל לאסוף למחרת הפרסום 70 חתימות הנדרשות לפתיחת הליך להדחתו של כסיף מהכנסת. 85 ח"כים חתמו על פתיחת ההליך להדחתו. החוק בישראל מאפשר להדיח חבר כנסת רק בשל העילות המפורטות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, ופסילת כסיף בעילה של תמיכה במאבק מזוין כנגד ישראל נתקלה בקושי מול הביקורת השיפוטית. על אף התנגדות הייעוץ המשפטי, ב-30 בינואר 2024 אישרה ועדת הכנסת את הדחתו, בעילה של תמיכה במאבק המזוין של ארגון החמאס. הוועדה הסבירה כי לדידה, הואיל וההליך המשפטי בהאג עשוי היה להביא להישג אסטרטגי לחמאס בשעת מלחמה, הרי שהתמיכה בו והקריאה לעצירת הלחימה עולה לכדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור. ב-19 בפברואר 2024 נערכה במליאת הכנסת הצבעה על הדחתו בעילה זו, אולם הצביעו רק 86 בעד, ולא הושג הרוב הנדרש של 90 חברי הכנסת, ולכן הוא לא הודח.

• הכיבוש הישראלי: כסיף מתנגד בנחרצות לשליטת ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים וליחסה לרצועת עזה. השווה מספר פעמים בין הכיבוש וההתנגדות אליו לפשעי הנאצים ולפרטיזנים. בסוף אוקטובר 2022 אמר ביחס לפיגוע שבו נרצח רונן חנניה כי "אנחנו בעד התנגדות בלתי אלימה לכיבוש, אבל צריך להבין שהכיבוש הוא אחראי להתנגדות, כאשר יום-יום שעה-שעה יש פוגרומים של מתנחלים נגד פלסטינים. אז האחריות היא עליהם". על המאחזים כתב "המאחזים הם לא פחות מאשר קיני טרור מתנחלי".
• מיסוי וכלכלה: כסיף מגדיר את עצמו כקומוניסט. הוא מתנגד לקיומן של חברות ענק בבעלות בעלי הון פרטיים. לטעמו חלק גדול מן המשאבים צריכים להיות בשליטת המדינה. דוגל במיסוי פרוגרסיבי, בהקלת נטל המס על השכבות החלשות ובפיקוח הדוק על טייקונים ומונופולים שמנסים להתחמק מתשלום מס באמצעות תרגילים חשבונאיים. קידם הצעת חוק לפטור ממע"מ על רכישת דירה ראשונה לזוגות צעירים, ויזם עם חברת הכנסת מרב מיכאלי דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת כדי לדרוש מחברת כי"ל לשלם למדינה את התמלוגים שנקבעו לה במסגרת ועדת ששינסקי השנייה.
• תאונות עבודה: בשנת 2020 קידם הצעת חוק להקמת רשות לאומית למלחמה בתאונות עבודה, בהתאם למסקנותיה של ועדת אדם לקידום הבטיחות והבריאות בעבודה, שלא יושמו מאז 2014. לדבריו "תאונות בנייה הן לא תוצאה של כוח עליון, אלא של רשלנות פושעת והיעדר הדרכה ואכיפה. שנים לאחר המלצת ועדת אדם להקים גוף אחוד לבטיחות בתעסוקה, הנושא לא התקדם במילימטר. זה הצעד הראשון והחשוב בדרך לפתרון אמיתי לטרגדיית התאונות במקומות העבודה".
• ציונות: כסיף מגדיר את עצמו כאנטי־ציוני, וטוען: "אני מתנגד לאידאולוגיה ולפרקטיקה הציונית. אני טוען כמו חבריי, שזו פרקטיקה ואידאולוגיה גזענית, שדוגלת בעליונות יהודית". הוא הביע תמיכה בביטול חוק השבות והגדיר אותו גזעני.
• פשיעה בחברה הערבית בישראל: כסיף השתתף במחאות נגד הפשיעה בחברה הערבית, כמו ב"צעדת האמהות". הוא רואה במחאה נגד הפשיעה מחאה גם נגד הגזענות כלפי האזרחים הערבים וההזנחה ארוכת השנים של החברה הערבית. כסיף גורס כי מדובר בתוצאה של מדיניות אפרטהייד ישראלית, שרוצה בהשתוללות הפשיעה בחברה הערבית ככלי של שליטה עליה. הוא רואה את שורש בעיית הפשיעה ביחס אל האזרחים הערבים "כאל אויבים במקרה הרע או אורחים במקרה הטוב", ואומר שלא יהיה פתרון אמיתי בלי שוויון מהותי.
• מגפת הקורונה: כסיף תמך בחיסונים נגד מחלת הקורונה וקרא לציבור להתחסן. בנוגע להחלטות הממשלה בנושא - הוא דרש לחשוף את דיוני קבינט הקורונה בשקיפות מלאה בנימוק שהסתרת הדיונים מאזרחי ישראל למשך 30 שנה ערערה את הסולידריות החברתית ויצרה מוטיבציה לא להתחסן.

התבטאויותיו

בדצמבר 2015, בתגובה לתיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, כתב בפוסט בפייסבוק על שרת המשפטים, איילת שקד: "החלאה הנאו-נאצית הזו לא רק אחראית שותפה לפשיזציה של ישראל אלא גם שותפה עקיפה לרצח עם באפריקה ולפשעים נגד האנושות.". בתגובה הגישה שקד תלונה במשטרה, ואמרה ש"היום נחצה הקו העדין בין חופש הביטוי לחופש השיסוי, אשר מזהם את השיח הציבורי". כסיף סירב להתנצל על הפוסט.

באפריל 2017, במהלך שיעור במכינה הקדם-אקדמית החרדית של האוניברסיטה העברית, השווה בין החוקים שקידמה ממשלת נתניהו לחוקי גרמניה הנאצית בשנות ה-30.

באוגוסט 2017 כתב על היהודים העולים להר הבית: "המשיחיים המחליאים האלה לא שונים בכלום מקנאי מרד בר כוזיבא, סרטן עם גרורות שצריך לחסל ביד חזקה ובזרוע נטויה".

בנאומו הראשון בכנסת ה-21 אמר: "צדק הרב קוק כאשר כתב ש'ראויה האנושות שתתאחד כולה למשפחה אחת, וחדלו אז כל התׅגרות וכל המידות הרעות היוצאות מחילוקי עמים וגבולותיהם'. אבל משנתו נגועה הייתה מיסודה בתורת גזע מבישה ששמה לה את הקולקטיב היהודי כעליון על פני שאר העמים, כראשון בהיררכיה מדומיינת".

בעקבות אמירותיו ב-5 במרץ 2023 פסקה ועדת האתיקה להרחיק את חבר הכנסת עופר כסיף מוועדות הכנסת עד תום מושב הקיץ.

ב-24 בספטמבר 2023 פרסם ציוץ ובו גינה מעצר של חברי הנהגת איגוד הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית שהשתייכו לתא טרור של חמאס שעמד להוציא פיגוע טרור בטווח המיידי.

ב-10 באוקטובר 2023 התראיין כסיף לערוץ תקשורת אמריקני, סביב מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיה. הוא התבטא נגד מתקפת הפתע של ארגוני הטרור, ואמר כי מדינת ישראל מנצלת את האלימות הפלסטינית כתירוץ לתקיפה בעזה ולפשעים שהיא מבצעת בעם הפלסטיני והיא שרצתה באלימות הזאת. בתגובה לדבריו חבר הכנסת אלמוג כהן הגיש קובלנה נגדו לוועדת האתיקה, שהחליטה להרחיק את כסיף מפעילות בכנסת לחודש וחצי ולשלול ממנו שכר של שבועיים.

במהלך השנים ובעיקר במהלך הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל טען כסיף כי צה"ל מבצע פשעי מלחמה כנגד פלסטינים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עופר כסיף
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עופר כסיף

  מדיה וקבצים בנושא עופר כסיף בוויקישיתוף

•   עופר כסיף, באתר הכנסת
•   עופר כסיף, ברשת החברתית פייסבוק
•   עופר כסיף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
•   עופר כסיף, ברשת החברתית אינסטגרם
• עופר כסיף, באתר כנסת פתוחה
• עופר כסיף מתארח בפודקאסט גל חד"ש, מטעם חד"ש, בשיחה על אמנות ופוליטיקה, 14 בספטמבר 2020
• אסף טלגם, ראיון עם ח"כ עופר כסיף לאחר תקיפתו בידי שוטרים: על הבחירות וחיזוק השותפות היהודית-ערבית באתר "זו הדרך", 14 באפריל 2021
•   עופר כסיף, התגשמות חזון הבלהות של ישעיהו ליבוביץ', באתר הארץ, 20 באוקטובר 2022