נחי וייס: זמר יוצר, משורר וכותב

שיריו והגיגיו מתפרסמים בכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית, ועד כה פרסם ספרים. הוא מופיע בישראל ובאירופה עם שיריו ומבצע גם גרסאות כיסוי לבוב דילן ומאיר אריאל. במהלך שנת 2022 מופק ספרו האנתולוגי אמנותי "מותק החושך" בפראג שבצ'כיה, הכולל שירים וכתבים, וכן תצלומים ממסעותיו האמנותיים שצולמו בידי הצלם הדוקומנטרי ריקו היאז ממרילנד, ארצות הברית.

נחי וייס

נחי וייס, פראג, אוגוסט 2019
לידה	24 בנובמבר 1988 (בן 35) ט"ז בכסלו תשמ"ט ירושלים, ישראל
לאום	יהודי
תחום יצירה	זמר יוצר, סופר, משורר, מיסטיקה יהודית

וייס נולד ברובע היהודי בירושלים. הוא בן בכור מבין ששת ילדיהם של הרב עמנואל ואדל, ונכד לרבקה מנדל ניצולת שואה מסופיה, בולגריה. למד בתלמוד תורה ביידיש תורה ויראה של חוג נטורי קרתא השמרנים – הידועים בהתנגדותם החריפה לציונות – בשוק מאה שערים. ב-1999 עבר לתלמוד תורה אמשינוב בשכונת בית וגן בירושלים, וזכה לקשר קרוב עם האדמו"ר הרב יעקב אריה מיליקובסקי. בדרכו באוטובוסים הלוך ושוב מבית הספר נחשף לפיגועי טרור קשים של האינתיפאדה השנייה.

בשנות ילדותו למד מוזיקה באופן אוטודידקטי, ניגן על תופים וחליל, שר והקליט את עצמו. במסיבות כתה ואירועים חגיגיים שר במקהלות הילדים. מגיל צעיר הוא קרא קטעי שירה ופואמות, בעידודה של אמו, והוציא לאור עלוני ילדים ונוער בשם "נחלי אמונה".

בשנת 2004 עזב וייס את הלימודים בישיבת "אור תורה" במבנה המפורסם של "לב יהודה" של הרב מוטה פרנק ולא השלים את לימודי ישיבה קטנה. הוא הסתובב עם חבורת פצועי הנחל ביצהר ובסוסיא. אז גם החל לעסוק באופן מקצועי בצילום ונגינה על תופים וגיטרה. הוא נלווה ולמד מהצלמים אלכס ליבק ומנחם כהנא, שבאו לסקר ולתעד התרחשויות בשכונות החרדיות וחצרות החסידים. באותו זמן נמנה על החלוצים שהסתננו בלילות לקבר יוסף בשכם במטרה להעלות את המודעות על נטישת המתחם המתמשכת - והכמיהה לשוב לשם תחת ריבונות ישראלית. הוא תיעד את הנסיעות הללו ביומנים וצילומי סטילס – מה שהפך בשנת 2018 לספר הראשון המקיף את כל מאורעות קבר יוסף וקורותיו, ואת עולמם הרוחני של חסידי ברסלב המסכנים עצמם כדי להגיע לשם.

בשנת 2005 החל וייס רשמית לכתוב חדשות וכתבות מגזין לעיתון שעה טובה, בעריכתו של אשר צוקרמן, לצד העיתונאים אהרן קליגר, אריה ארליך ובנימין גרנות. במהלך עבודתו העיתונאית סיקר בין היתר את אירועי פינוי גוש קטיף וההפגנות בירושלים, סיור בתוככי המוקטעה ברמאללה, תופעה של ישראליים שנקלעו לחובות המתחפשים לחרדים ומקבצים נדבות בלונדון, סופת האיירן שפגעה בחוף המזרחי של ארצות הברית בסוף חודש אוגוסט 2011, וערך תחקירי פרופיל מעמיקים על דמויות כאריאל שרון, הרב יצחק דוד מורגנשטרן והמקובל הרב גמליאל רבינוביץ. עוד ראיין ניצולי שואה ודמויות במערב ומזרח אירופה, ביניהם את מי שהיה חברותא של הרוגוצ'ובר בלבוב ואת Majed el-Shafie שנמלט מגזר דין מוות במצרים והקים את הארגון הבינלאומי One Free World International, ואף פרסם לראשונה את פסק ההלכה של הרב יצחק יוסף המתיר להאזין למוזיקה בימי ספירת העומר.

בדצמבר 2005, בפריימריז על ראשות הליכוד בין בנימין נתניהו לסילבן שלום ומשה פייגלין, היה וייס פעיל ורכז פריימריז בתא החרדי למען נתניהו. לקראת סוף היום ושעת ההכרעה הגיע נתניהו לחניון בנייני האומה בירושלים, שם עודד את הפעילים החרדיים ודרבנם למאמץ אחרון להבאת מתפקדים. נתניהו גרף 44.4% מהקולות – והקשר בין הפעילים החרדיים ונתניהו זכה לביקורות חריפות בעיתונות החרדית, בראשם עיתון משפחה שגינה את תופעת "השחורים בליכוד" בסדרת כתבות.

בפברואר 2006, בעת שהמתין וייס עם ארבעה מחבריו בטרמפיאדה של צומת אריאל לכיוון ירושלים, ירד לעברם מחבל פלסטיני מפורד טרנזיט וניסה לירות בהם מרובה סער קלשניקוב מטווח אפס, אך האירוע בנס לא הסתיים בטרגדיה בשל מעצור בנשק.

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2007, היה בין פעילי השטח של מטה ברסלב ושלומי אמונים המשולב בביתר-עילית, שהביאו את מאיר רובינשטיין לראשות העיר ברוב של 60% בתום מערכת בחירות קשה וסוערת מול ראש העירייה המכהן יצחק פינדרוס.

באפריל 2008 נישא וייס למיכל ליפשיץ, בת למשפחה אמריקאית, חסידי ברסלב מצפת ובוגרת סמינר גור בחצור הגלילית. באותה שנה נעצר וייס על השתמטות מצה"ל וישב בכלא ארבע בצריפין משך שבועיים, לאחר שקוצר עונשו בהתערבות חבר הכנסת מאיר פרוש ורות בר ממשרד הביטחון. במהלך 2010 שידר וייס בקו החדשות 'הכל בקול'.

 

ב-2011 התגורר וייס בניו יורק, שם כתב יומן לעיתון בקהילה. עם חזרתו לישראל הפך לכתב רשמי בעיתון בקהילה ובאתר האינטרנט החרדי החדש כיכר השבת, שם הביא ראיונות אישיים ופרופילים, חדשות ופובליציסטיקה. ב-2012, התגרשו בני הזוג וייס.

במהלך השנים 2012 עד 2015 השלים וייס לימודי תקשורת מטעם מעריב-מקור ראשון תחת שרביטם של העורך אורי אליצור וערן בר-טל, לימודי דיפלומטיה והסברה במרכז הבינ"ל לדיפלומטיה ציבורית, ולימודי דוברות פוליטית ועזרה פרלמנטרית במרכז הישראלי להכשרה פוליטית שהקימה מיכל שיר, לימים חברת הכנסת מטעם סיעת הליכוד. במהלך 2013 שימש כעורכו הראשי של העיתון היומי "נכון להיום", וביוני 2014 החל וייס לשמש כדוברה הפוליטי ועוזרה הפרלמנטרי של יו"ר ועדת הפנים של הכנסת חברת הכנסת מירי רגב. וייס ליווה את רגב בתקופה הסוערת של חטיפת שלושת הנערים, מבצע צוק איתן ודיוניה הקשים של ועדת הפנים של הכנסת בסוגיות ערביי ישראל. באחד הדיונים סילקה רגב את חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מסיעת בל"ד ועוררה סערה. באותה תקופה קראה רגב להשעות את חברת הכנסת חנין זועבי ממליאת הכנסת, להוציא את הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית מחוץ לחוק ולהטיל מאסר על מיידי אבנים. במסגרת זו יזם וייס וקידם הצעת חוק להסרת מיסים מתושבי הדרום על בניית חדרי מיגון.

באפריל 2014 נמנה וייס עם מייסדי אתר האינטרנט חרדים10 שיועד להתחרות באתרים החרדיים הבולטים בחדרי חרדים וכיכר השבת. וייס שימש כעורך, יחד עם כתב החרדים בערוץ הראשון, איציק הלפרין, שם פרסם כתבות חדשותיות, כתבות מגזין וטורים פובליציסטיים. בסוף השנה פרשו שניהם בשל חילוקי דעות עם העורך הראשי דוד רוטנברג.

במשך השנים שימש וייס כמרואיין ואורח בנושאי מיסטיקה יהודית, חרדים, צילום ותקשורת, ואף ייעץ באותם נושאים בהפקות ומחקר בגופים מסחריים ופרטיים.

 

בשנת 2015 החל וייס להצטרף כמתופף וכצלם דוקומנטרי במסעות הכליזמרים הירושלמים לגרמניה, צ'כיה, סיביר ואוקראינה. באותה שנה החל גם להופיע, לשיר ולנגן בגיטרה קאברים לבוב דילן, מאיר אריאל, לאונרד כהן וניגוני נשמה. בשנת 2017 החל וייס לשמש כעורך תוכן באגף התקשורת במשרד ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך השנה נמנה עם החוג "אותיות פורחות" לספרות וקולנוע בהנחיית השחקן והמורה ברוך ברנר והמשוררת רבקה מרים. בדצמבר 2018 הוציא לאור בהוצאה עצמית את הספר "קבר יוסף – כך נפרצה הדרך", מסמך דוקו-היסטורי בן 450 עמודים המתאר את כל אירועי קבר יוסף משחר ההיסטוריה ועד ימינו, בשילוב מאות תמונות ומסמכים, ובמרכזו פרופיל מקיף ומעמיק על עולמם הרוחני והמעשי של חסידי ברסלב החלוצים במאבק לסלילת הדרך לשכם מחדש. הספר נמכר במהלך 2019 בלמעלה מ-1,000 עותקים בעברית.

במהלך 2019 עבר וייס להתגורר לתקופה בגרמניה, אוקראינה וצ'כיה. שם הופיע כזמר המלווה את שיריו בגיטרה וכתב את ספר הביוגרפיה "הלוחם", על חייו ומשנתו של הרב קלמן גולדשמידט. בסוף השנה העלה בירושלים ערב פואטיקה ובלוז "מפשיטים מילים מנוקדות" עם הצלמת והמשוררת דסי פרומר.

בפברואר 2020 פרסם וייס, בערב השקה משותף עם הזמר אריאל זילבר, תערוכת צילומים דוקומנטרית וכתב עת מגזיני "בני חורין מוקפי חומה", על חייהם ועולמם של נערים ונערות בני המגזר החרדי לשעבר הפעילים במרכז התרבות החצר של יודה בירושלים.

ביולי 2020, לרגל שנת העשרים למאיר אריאל, הוציא לאור וייס, יחד עם הרכב 'הנשמות הגועשות' גרסת כיסוי בעיבוד חדש לשירו 'מדרש יונתי' (ירוקות, 1988). השיר, שבימיו של אריאל הוחרם בתחנות השידור, הובא לעדנה חדשה בעיבוד רענן ומקצועי. בגרסה של וייס נקרא השיר "רוקדת ברבים". בריאיון לאתר ynet אמר וייס: "דנתי בזה עם שירז אריאל. 'מדרש יונתי' מעניק לשיר ארשת ארכאית, מתוחכמת, מלומדת מדי. מטרת הווידאו שצילמה ציפורה וויס, בבימויה של דסי פרומר, היא להביא את תוכן השיר לקדמת השיח, גם באמצעים וויזואליים. זו השליחות המרכזית שלי. שיתבוננו בו, יעצרו עליו, יחשבו איתו, יתפלאו ממנו. בנוסף להבנה המשותפת הסכמנו יחד ששם קליל יותר, מסקרן יותר, לצד השם המקורי שיופיע בסוגריים, יביא לו יותר מאזינים ומתבוננים".

במהלך 2021 נערך ספרו האנתולוגי אמנותי "מותק החושך" המקבץ כתבים, שירה והגיגים שכתב במהלך השנים ותצלומים של הצלם הדוקומנטרי ריקו אורלנדו היאז ממרילנד ארה״ב המפיק את היצירה המשותפת בפראג שבצ׳כיה, ספר שיושק בישראל במהדורה עברית בנובמבר 2022. קטעים מתוכו מתפרסמים בעברית ומתורגמים, ואחרים מופצים בשרבוטי גרפיטי על קירות בירושלים ובתל אביב במסגרת "קירותיי אומרים שירה".

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: נחי וייס

• נחי וייס האתר הרשמי
• נחי וייס ברשת החברתית פייסבוק
• Nachi Weiss ברשת החברתית אינסטגרם
• "רוקדת ברבים" בחנויות המוזיקה
• קיר השירים: המשורר נחי וייס בסיור ספרותי בשוק מחנה יהודה, 2 בנובמבר 2018
• The Story of One Man’s Battle for Biblical Joseph, Breaking Israel News, 25 October 2018
• סטוריז פרק 3 - נחי וייס ודסי פרומר, כאן11, 31 בינואר 2020
• "המהפכה של נחי", ידיעות אחרונות, אשר קשר, 10 ביולי 2020
• הוא היה נער גבעות ועכשיו הוא מתעד את העולם החרדי, ידיעות ירושלים, 15 ביולי 2020
• החברותא שלו: ממאה שערים - לרב הרוחני, מאיר אריאל, יצחק טסלר, ynet, 14 ביולי 2020
• נחי וייס על הביצוע לשירו של מאיר אריאל, אש זרה, נדב הלפרין, כאן מורשת, 26 ביולי 2020
• גילוי, יצירה, קהילה וגעגוע / 'חשיפה', בלוג הצילום של הארץ, 7 באוקטובר 2020