נחום סטלמך (19 ביולי 1936 – 27 במרץ 1999) היה כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, ונחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים של ישראל ולשחקן הבולט ביותר של הפועל פתח תקווה.
לזכותו 61 הופעות במדי נבחרת ישראל, בהן כבש 22 שערים, והוא מדורג במקום השישי בטבלת מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים.
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה | 19 ביולי 1936 פתח תקווה, ארץ ישראל | |||
פטירה | 27 במרץ 1999 (בגיל 62) ישראל | |||
עמדה | חלוץ | |||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
סטלמך החל לשחק בקבוצות הילדים של הפועל פתח תקווה בילדותו, כשהיה בבית הספר היסודי. עלה לראשונה להרכב הקבוצה הבוגרת כבר בגיל 16. המשחק הראשון בו השתתף היה בתחילת 1952 מול הפועל בלפוריה, כשבבוקר עוד שיחק במדי קבוצת הנוער. בעונת 1954/1955 הוא זכה עם הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה. באותה עונה הוא כבש 27 שערים וסיים במקום השני בטבלת מלך שערי הליגה, אחרי ניסים אלמליח מבית"ר תל אביב שכבש 30 שערים.
סטלמך החל לשחק בנבחרת ישראל כשחקן הפועל פתח תקווה בגיל 20, והחל לבלוט במשחקי הנבחרת כשחקן קישור כבר במשחקיו הראשונים. שיא הקריירה שלו בנבחרת הוא משחקה ההיסטורי של הנבחרת נגד נבחרת ברית המועצות, במשחק הגומלין שנערך בישראל במסגרת המשחקים הקדם-אולימפיים (ב-1956). רגע השיא במשחק, שהתקיים באצטדיון רמת גן לעיני כ-60,000 צופים, היה שער הנגיחה של סטלמך אל בין חיבורי הקורות של השוער הרוסי לב יאשין, שיצר שוויון זמני בתוצאה, 1–1. היה זה השער הראשון בתולדות הנבחרת שהובקע על ידה באצטדיון רמת גן.
אף על פי שישראל הפסידה באותו משחק 1–2, נחשבה התוצאה להישג מפתיע של הנבחרת, במיוחד לאור התוצאה בברית המועצות (תבוסה של 0–5). משחק זה היה מעין דו-קרב בין דוד וגוליית, מדינה קטנה מול מעצמה אדירה, וסטלמך הפך מאותו משחק לגיבור לאומי. סטלמך שיחק בנבחרת 61 משחקים (ברוב המשחקים שימש כקפטן הנבחרת) והבקיע בהם 22 שערים, רובם הובקעו בנגיחת ראש (רק חמישה שחקנים כבשו יותר שערים במדי הנבחרת). הודות למיומנותו זו זכה סטלמך לכינוי "ראש הזהב".
לפני הטיסה למשחק בברית המועצות הורה דוד בן-גוריון לשחקני הנבחרת לשנות את שם משפחתם לעברית. סטלמך שינה את שמו זמנית לפלד. באותה תקופה עבד סטלמך כפקיד מודיעין בבית חולים בילינסון.
סטלמך הוביל את קבוצתו, הפועל פתח תקווה, להישג חסר תקדים שאף קבוצה עד היום לא הצליחה לשחזר, חמש אליפויות ישראל רצופות. בסך הכל זכה עם הקבוצה בשש אליפויות, בחמש סגנויות ובגביע מדינה אחד. הוא כבש במדי הפועל פתח תקווה 152 שערי ליגה, הישג מרשים לאור העובדה שבניגוד לכובשים מובילים אחרים בליגה, כמעט כל שעריו היו שערי שדה - הוא לא היה בועט הפנדלים הבכיר של הקבוצה.
משחקו האחרון היה במסגרת ליגה א' צפון (הליגה השנייה) ב-27 בדצמבר 1970 במדי קבוצת הפועל הרצליה במשחק דרבי כנגד מכבי הרצליה, ובו כבש את שער הניצחון (1–0). המשחק עורר מחלוקת מאחר שבאותה עת היה מאמן בני יהודה, והוזמן לשחק בהפועל הרצליה כשחקן אורח, תוך ניצול פרצה בתקנון ההתאחדות.
הוא החל את קריירת האימון שלו בבני יהודה, בעונת 1969–1970, כמאמן שחקן, אחר כך אימן את מכבי פתח תקווה והפועל כפר סבא, ובעונת 1974–1973 עבר לאמן את בית"ר ירושלים.
בשנים 1975–1977 אימן את קבוצת הפועל חיפה, כאשר שיחקו בה הכוכבים יוחנן וולך ויצחק אנגלנדר.
במחצית הראשונה של שנות ה-80 אימן קבוצות בליגה הארצית את בית"ר רמלה, הפועל חדרה ומכבי רמת עמידר.
ב-25 בספטמבר 1984 הואשם סטלמך ביחד עם אברהם המאירי, בני נבנהויז ויצחק דרוקר בפרשת שוחד והטיית תוצאת משחק כדורגל, שבע שנים קודם לכן, שלושה מחזורים לסיום עונת 1976/1977, במשחק שנערך ב-14 במאי 1977, בין מכבי פתח תקווה להפועל חיפה אותה אימן, שהייתה בסכנת ירידה מהליגה הבכירה. חיפה ניצחה את פ"ת בחוץ 4–0 והבטיחה את הישארותה בליגה הלאומית. סטלמך הורשע בקשירת קשר לביצוע עוון וזוכה מאשמת השוחד. סטלמך נידון לחודש מאסר בפועל וחמישה חודשים מאסר על תנאי, לאחר ערעור, עונשו הומר לעשרה חודשים מאסר על תנאי.
לקראת עונת 1985/1986 מונה לתפקיד המאמן הפועל באר שבע. בעונה זו הגיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה למעמד גמר גביע הטוטו, לאחר שניצחה בחצי הגמר 2–1 את מכבי תל אביב. בשנים 1986–1987 חזר לאמן את בית״ר רמלה.
בשנות ה-90 היה מאמן נבחרת נערים ב' של ישראל. כמו כן שימש ראש יחידת הספורט באוניברסיטת תל אביב.
לקראת משחקי מוקדמות יורו 2000 מינה אותו שלמה שרף לעוזרו בנבחרת ישראל. במסגרת תפקיד זה יצא ב-1999 לספרד עם נבחרת ישראל למשחק במוקדמות אליפות אירופה. הוא נפטר שם במפתיע מדום לב, לפני המשחק. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה, שיצאה מאצטדיון רמת גן.
לאחר מותו נקרא תא הכבוד באצטדיון רמת גן על שמו של סטלמך. אוהדי הפועל פתח תקווה ניהלו קמפיין, במשך שנים רבות, לקרוא לאצטדיון המושבה "ראש הזהב" לזכרו של סטלמך. מגרשה הביתי של הפועל פתח תקווה בכדורסל נקרא על שמו.
נחום סטלמך - הראש, הכדור והרשת.תל אביב: דיוקני ספורט, 1961(הספר בקטלוג ULI)
נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1956 (מקום שני) | ||
---|---|---|
בלוט | גלזר | חלדי | חודורוב | ישראלי | קופמן | קרמר | מתניה | מרימוביץ' | רבינוביץ' | רוזנבוים | שניאור | סילברשטיין | שפיגל | סטלמך | ויסוקר | מאמן: גיבונס |
נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1960 (מקום שני) | ||
---|---|---|
אמר | אהרונסקינד | עצמון | בנבנישתי | גולדשטיין | גלזר | חודורוב | קלמי | ר. לוי | ש. לוי | לבקוביץ' | מויססקו | מנצ'ל | נהרי | סטלמך | טיש | ויסוקר | מאמן: מאנדי |
נבחרת ישראל - גביע אסיה בכדורגל 1964 (אלופת אסיה) | ||
---|---|---|
לוין | ויסוקר | בכר | קלמי | ליאון | מתניה | פרימו | קצב | לבקוביץ' | מהלל | שפיגלר | סטלמך | טיש | אהרוני | קליש | לוי | טלבי | יאנג | מאמן: מרימוביץ' |
This article uses material from the Wikipedia עברית article נחום סטלמך, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.