מין אוראלי: סוג של פעילות מינית

מין אוראלי מתבצע כחלק מהמשחק המקדים או כעיקר הפעילות מינית. גירויים אוראליים על חלקים אחרים בגוף האדם, כנשיקה או ליקוק, אינם נכללים בהגדרה המקובלת של מין אוראלי. בסלנג עברי מקובל לתאר מין אוראלי הנעשה לגבר כ"מציצה", והנעשה לאישה כ"ירידה".

היחס החברתי למין אוראלי נע בין חלחלה ורתיעה לאהדה והערצה. מהעת העתיקה ועד ימינו היו גישות שליליות וחיוביות כלפי אקט זה בסין, ברומי ובתרבויות נוספות. בתרבות המערבית המודרנית ישנן השגות רבות לגבי התנהגות מינית זו, אך מדובר בפרקטיקה שכיחה למדי הן בקרב מבוגרים והן בקרב בני נוער. יש הרואים במין אוראלי מעשה לא טבעי או לא מוסרי, שכן מדובר ביחסי מין שלא למטרות ילודה.

יש שאינם רואים מין אוראלי כמעשה השקול למין וגינלי או למין אנאלי. רבים לא רואים בקיום יחסי מין אוראלי אקט שבו אובדים הבתולים, אך יש הרואים גם בו כקיום יחסי מין גם במובן זה, בעיקר בקרב לסביות. סוגיה זו זכתה לפרסום נרחב בפרשת מוניקה לווינסקי. בחוק העונשין הישראלי, מין אוראלי ומין אנאלי קרויים "מעשה סדום" (להבדיל ממין וגינלי, הקרוי "בעילה").

מין אוראלי אינו קשור בנטייה מינית, והוא מתבצע במסגרת יחסי מין הטרוסקסואליים או הומוסקסואליים. מין אוראלי אינו יכול לגרום להיריון משום שבבני אדם אין קשר בין מערכת העיכול למערכת הרבייה. הסיכון היחיד להיריון הוא כאשר הזרע בא במגע עם הנרתיק בצורה לא ישירה, על ידי מגע של הידים או איברי גוף אחרים, ולכן כדי למנוע היריון בלתי רצוי יש להזהר גם בקיום יחסים מסוג זה. הטרוסקסואלים עשויים להעדיף מין אוראלי על פני מין וגינאלי כשיטה למניעת היריון.

בליעה של נוזל זרע בעת קיום יחסי מין היא אפשרית, ואין בה סיכונים ייחודיים. זרע מעוכל ימות, ויתפרק על ידי חומצות הקיבה וחלבונים במעי הדק. השפיכה הגברית מורכבת מ-5 אחוז תאי זרע ו-95 אחוז סוכרים וחלבונים. ערכה הקלורי של פליטה גברית אחת שווה לכ-150 קלוריות.

מין אוראלי אינו בהכרח אמצעי יעיל למניעה של העברת מחלות מין, אם כי ישנן מחלות הנחשבות לבעלות סיכויי הידבקות קטנות יותר באמצעות מין אוראלי ועל כן הוא נחשב לבטוח יותר מבחינה זו לעומת צורות אחרות של יחסי מין.

כמו אוננות הדדית ומגעים מיניים אחרים שאינם כוללים חדירה, יש המחשיבים גם מין אוראלי למגע מיני שאיננו נחשב לקיום יחסי מין. מסיבה זו, רבים מוצאים בו חוויה מינית או התנסות מינית ראשונית, הקודמת לשלב איבוד הבתולים.

בספטמבר 2005 נערך מחקר אודות מין אוראלי עבור המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, ותוצאותיו פורסמו ונותחו בהרחבה ב"טיים מגזין". החוקרים ערכו סקר בקרב 12,000 תושבי ארצות הברית בין הגילאים 15 ו-44, ומצאו כי יותר ממחצית בני הנוער התנסו במין אוראלי.

במחקר שהתפרסם בכתב העת 'Journal of Pediatric Psychology', ובחן 212 תלמידי כיתה י', נבחנו הגורמים החברתיים שמשפיעים על התנהגותם המינית של בני נוער. מהמחקר עלה שהם נוטים לקיים מין אוראלי הרבה יותר מאשר לשכב עם בני זוגם, וכי הם עושים זאת עם יותר פרטנרים. למשל, ל-23% מבני הנוער היו 3–4 פרטנרים במהלך השנה האחרונה, אבל רק 13% קיימו יחסי מין מלאים עם אותו מספר של בני זוג. 40% מבני הנוער דיווחו שקיימו מין אוראלי בשנה שקדמה למחקר, ויותר מ-25% מהם עשו זאת עם שלושה פרטנרים לפחות.

בשנת 2010 נערך המחקר הגדול מסוגו מאז 1992, על ידי המרכז לקידום חיי מין בריאים באוניברסיטת אינדיאנה. במסגרתו נבדקו 5,865 אמריקאים והוא פורסם ב"ג'ורנל אוף סקשואל מדיסין". טווח הגילאים של המשתתפים היה הנערים בני 14 ועד קשישים בני 94. מהמחקר עלה כי יותר גברים ונשים מקיימים מין אוראלי ומין אנאלי, וכי מספר הגברים המקבלים מין אוראלי מבת הזוג כמעט השתווה לתדירות המין האוראלי שהגברים מעניקים לנשותיהם, "גם אם זה לא נחשב לחלק מהנרטיב הגברי המקובל".

 

קונילינגוס

  ערך מורחב – קונילינגוס

קונילינגוס (Cunnilingus, הלחם המילים בלטינית cunnus - פות, ו-lingō- ליקוק) הוא אקט ליקוק הפות. כמו פעילויות מיניות אחרות, גם במקרה זה הטכניקה של הפעילות המינית כמו גם תגובת האישה לה, הן אינדיבידואליות, ותלויות בצדדים המתנסים בה.

לפי הסקסולוגית וחוקרת מיניות האישה שר הייט, רוב הנשים יכולות להגיע בקלות לאורגזמה מגירוי ישיר של הדגדגן במהלך מין אוראלי. הדגדגן נחשב לחלק הרגיש ביותר מבחינה מינית בגוף האישה, לעיתים אף רגיש מדי למגע אינטנסיבי - במיוחד בשלב מוקדם של העוררות המינית. מין אוראלי בנשים ניתן לבצע כגירוי אוראלי בכל אזור איבר המין; מאזור הדגדגן ושפתי הפות עד לחיץ הנקביים ואזור פי הטבעת. הפרקטיקה יכולה לכלול החדרה של הלשון אל תוך הנרתיק, או החדרה של אביזר מין במטרה לגרות את נקודת הג'י הנשית.

בשנות ה-80 נערך מחקר מקיף בשם דו"ח קאהן על ידי הפסיכולוגית הקלינית והחוקרת סנדרה קאהן, שבדקה מה מגרה נשים ומה הן חושבות שחברותיהן מעדיפות מבחינה מינית. המחקר הראה כי ביצוע של מין אוראלי על ידי גבר הוא המגע המיני המועדף על מרבית הנשים. מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2009 בדק את הרגלי המין בקרב 2,936 גברים ו־2,929 נשים בטווח הגילאים 14 עד 94. מתוצאות המחקר עלה, בין היתר, כי אחוז הנשים שנהנות ממין אוראלי כמעט זהה לאחוז הגברים שדיווחו על הנאה ממגע מיני זה. נמצא פער בבדיקת מה חושבות נשים על ההעדפות המיניות של נשים אחרות. נשים שהעדיפו לקבל מין אוראלי לעצמן במקום הראשון, חשבו שהנשים האחרות דרגו את ההעדפה רק במקום השני.

פלשיו

 

האקט המיני הכולל הכנסה של הפין לפה נקרא בלעז "פלשיו" (Fellatio, מלטינית: fellātus, "למצוץ"), ובעברית מכונה לרוב "מציצה". החלק הרגיש ביותר בפין הוא נקודת החיבור בין גוף האיבר לראשו. פלשיו יכול לכלול גם גירוי של העטרה, גוף הפין, שק האשכים וחיץ הנקביים.

החדרה של הפין לעומק הגרון אל מעבר למכסה הגרון מכונה "גרון עמוק", מונח שנטבע על ידי הסרט הפורנוגרפי "גרון עמוק" בשנות ה-70. התנסות בפרקטיקה כזו תלויה באורך הפין החודר, וברפלקס ההקאה של הצד המעניק את המין האוראלי.

אנאלינגוס

  ערך מורחב – אנאלינגוס

אנאלינגוס, או רימינג, הוא אקט מיני הכולל גירוי של פי הטבעת באמצעות הפה. ישנן מגוון תנוחות מין המאפשרות גישה לפי הטבעת. נהוג להתייחס לאנאלינגוס כמשחק מקדים, לרוב לפני מין אנאלי, ויכול גם להקל על חדירה אנאלית.

באנאלינגוס קיימת סכנות בריאותיות בשל קיומו של מחזור צואה-פה, ועל מנת לקיים יחסי מין אלו באופן בטוח יש לדאוג להגיינת פי הטבעת.

מציצה עצמית

  ערך מורחב – מציצה עצמית

גברים שתכונותיהם האנטומיות של גמישות ואורך פין מאפשרות זאת, יכולים לבצע בעצמם מין אוראלי בדומה למעשה אוננות. למציצה עצמית התייחסויות רבות בתרבות הפופולרית, ומדובר בסוגת נישה נפוצה בסרטים פורנוגרפיים. התייחסויות מוקדמות לפרקטיקה ניתן למצוא בתרבות מצרים העתיקה; במגילת הפפירוס "Book of Overthrowing Apophis" נמצא שיר המתאר כיצד אל השמש רע יצר את האלים שו ותפנות לאחר שביצע בעצמו מין אוראלי וירק את נוזל הזרע אל האדמה.

מספר הגברים המסוגלים לבצע כיפוף המאפשר מציצה עצמית הוא מועט. הסקסולוג אלפרד קינסי מצא במחקריו כי פחות מ-1% מכלל הגברים מסוגלים להגיע עם הפה שלהם לפין, ורק 2 או 3 גברים מתוך אלף יכולים לבצע בעצמם מין אוראלי באופן מלא. בעבר, נתפסה מציצה עצמית על ידי הביהביוריזם כבעיה שיש לטפל בה, ולא כפרקטיקה מינית.

פפילומה, כלמידיה, זיבה, הרפס, דלקת כבד ומחלות מין אחרות, ובמקרים נדירים גם איידס, מועברים מאדם לאדם גם במהלך יחסי מין אוראליים. בשל סיכונים אלה מומלץ שימוש בקונדום או במגן דנטלי בעת קיום מין אוראלי עם פרטנר שייתכן ואינו בריא. ממחקר שהתפרסם בכתב העת "Journal of Pediatric Psychology" ובדק כמאתיים צעירים, עלה כי 70% מבני הנוער הפעילים מבחינה מינית מעולם לא השתמשו בקונדום במהלך מין אוראלי.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן פרסם בשנת 2005 מחקר לפיו התחלואה בעגבת ("סיפיליס") קשורה במקרים לא מעטים למין אוראלי לא מוגן.

איידס / HIV

מידת הסיכון להידבקות ב-HIV אינה ודאית, אך היא בוודאות נמוכה בהרבה מהסיכון בהידבקות בקיום יחסי מין אנאליים או וגינליים ואף נחשבת למזערית. חוקרים אוסטרליים מהמרכז הלאומי לאפידמיולוגיה ומחקרים קליניים דיווחו בשנת 2000 כי בסיכומו של מחקר גדול שכלל 700 הומואים שנהגו לקיים יחסי מין מזדמנים, לא נמצא כל סיכון להדבקה באמצעות מין אוראלי. 95% מהמשתתפים דיווחו כי הם נוהגים לבצע מין אוראלי ללא קונדום לפרטנרים מזדמנים. אף על פי שב-26% מהמקרים הייתה גמירה בפה, לא נרשם אף מקרה אחד של הדבקה. החוקרים סייגו את הממצאים וציינו כי "תחת תנאים בלתי רגילים כמו חתכים מדממים בחניכיים או טיפול שיניים שבוצע בסמוך לאקט, ישנה אפשרות מסוימת להדבקה".

לדברי ד"ר קימברלי פייג' שפר, מנהלת מחקר שבוצע באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו בשנת 2001, "סקס אוראלי הוא סקס בטוח. ניתן אמנם להידבק במחלות אחרות כמו זיבה, הרפס, כלמידיה ועגבת, אך מבחינת ההדבקה ב-HIV, ברור כי ההבדל בין הסיכון להידבק כתוצאה ממין אנאלי או ווגינאלי לעומת מין אוראלי הוא עצום. היא ציינה כי בספרות הרפואית מוכרים כמה מקרים של נשאי HIV החשודים כי נדבקו דרך מין אוראלי, אך הסיבה לכך אינה ברורה. ד"ר רוברט סקוט, מומחה לחקר איידס, אמר בתגובה למחקרה של שפר כי הדבקה ב-HIV דרך מין אוראלי היא "לכאורה בלתי אפשרית..." וכי לדעתו בליעת הזרע אינה מגבירה את הסיכון כל עוד הרקמה הרירית שבבית הבליעה אינה פצועה, משום שהחומציות בקיבה הורגת את הנגיף.

סרטן הפה והגרון

חוקרים אמריקנים מצאו כי מין אוראלי עלול להגביר את הסיכון ללקות בסרטן הפה, בעקבות הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי HPV. החוקרים מצאו כי קיים קשר הדוק בין מקרי סרטן הפה לבין הדבקה בנגיף HPV. החוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס השוו 1,670 מטופלים שחלו בסרטן הפה ל-1,732 אנשים בריאים, ומצאו כי חלק מחולי סרטן הפה נשאו את הנגיף HPV16, הזן השכיח של הנגיף. החוקרים גילו כי אלה שחלו בסרטן הפה ונשאו את הנגיף HPV16, נטו לעסוק במין אוראלי בשיעור גבוה פי 3 מאלה שאצלם הגידול הסרטני לא הכיל את הנגיף. HPV אוראלי יכול לעבור במספר דרכים כולל מגע עור ודרך השתן, הרוק, נוזל זרע וריר בשטח איברי המין. הצורה העיקרית להעברה היא מין אוראלי.

אסלאם

נושא המין האוראלי נתון במחלוקת בקרב תאולוגים איסלאמיים, ויש כאלה המתירים אותו וכאלה האוסרים עליו. הדעה הרווחת היא שכל עוד דבר לא נאסר בקוראן על ידי אללה או על ידי מי מנביאי האסלאם, הוא מותר, וכך גם מין אוראלי.

יהדות

ההלכה היהודית לא מכירה במין אוראלי כאקט של חדירה, וזה נחשב רק כסוג של "ביאה דרך איברים", כלומר הגעה לסיפוק מיני על ידי התעלסות בלא חדירה. קיום יחסים כאלו עם אשת איש ושאר העריות אסור מבחינה הלכתית כמו כל מגע בעל אופי מיני עימן, אך אין לאקט עצמו משמעות במשפט העברי.

ביחסי אישות בין בני זוג נשואים, לדעת השולחן ערוך אסור לבצע מין אוראלי באישה, בטענה שזוהי עבירה על מצוות "בל תשקצו", אך לדעת הרמב"ם מותר אך גם לדעת הרמב"ם מידת חסידות היא שלא לעשות מעשים אלו.

אין במקורות ההלכה התנגדות לגירוי אוראלי לגבר, אך הדעה המקובלת בפוסקים הוא שהשפיכה צריכה להיות בתוך הנרתיק, ואחרת הדבר אסור כשפיכת זרע לבטלה.

בבודהיזם

קוד ההתנהגות הבסיסי בבודהיזם הם "חמשת הכללים", והם נלקחים מתוך רצון חופשי ולא בתור צווים שמקורם בישות אלוהית. הכלל השלישי הוא "להימנע ממיניות לא נאותה" (בסנסקריט: Kāmesu micchācāra, בתרגום חופשי: "מענקים הנובעים מחמשת החושים"‏) אך ההגדרה של התנהגות מינית לא נאותה נתונה לפרשנות ביחס לנורמות החברתיות המאפיינות את המאמין עצמו, ובמכוון אין למונח הגדרה חד משמעית. למעשה הבודהיזם הפונדמנטלי אינו מגדיר מה טוב ומה רע עבור העמאים במונחים חד משמעיים ולכן הפרשנות של מיניות נאותה או בלתי-נאותה אינה נבחנת בבודהיזם כלל במונחים דתיים.

הבודהיזם מלמד כי הנאה חושית ותשוקה באופן כללי, ובכלל זה הנאות מיניות באופן ספציפי, הן מכשול להארה, אך סיגוף גם הוא נתפס כמידה שלילית. על פי רוב הזרמים, על נזירות נזירים בודהיסטים להימנע מקיום יחסי מין. עם זאת, אין מצופה ממעמד בעלי הבתים (הכינוי הבודהיסטי הדומה לעמאים) להימנע מכל סוג של פעילות מינית ואין בבודהיזם קונספט של חטא הקשור למין.

הדלאי לאמה הארבעה-עשר טנזין גיאטסו, המשתייך לבודהיזם הטיבטי, אמר כי כל יחסי מין שאינם כוללים משגל של הפין לפות ובכללם מין אנאלי, מין אוראלי ואוננות הם בגדר "התנהגות מינית פסולה". הוא הוסיף כי על כל הבודהיסטים הטיבטים להימנע מהם ולא רק נזירות ונזירים, וכי יחסים כאלה "אינם מתקבלים על הדעת" עבור טיבטים גם אם נעשים בין זוגות נשואים. ^{[דרוש מקור]}

בדאואיזם

בדאואיזם הסיני, קונילינגוס הוא בעל ערך רב, בעיקר מבחינה רוחנית. לפי הטאואיזם, התנסות בפרקטיקה כזו תורמת לאריכות ימים ולהגברת כוח הצ'י.

נצרות

קופים, דורבנים ודולפינים הם החיות היחידות, למעט בני האדם, שמקיימות יחסי מין לא רק למטרות רבייה.

מאמר שהתפרסם במגזין המדעי האינטרנטי "פלוס 1" הציג כי לראשונה נצפתה התנהגות מינית בין חיות בוגרות - שאינן בני אדם - הכוללות גם מין אוראלי. התגלית נלמדה מצפייה בעטלף מסוג עטלף פירות קצר האף (Cynopterus sphinx). החוקרים גילו כי מין אוראלי הוא מנהג שכיח מאוד בחיי המין של העטלפים, ונמצא כי נקבות העטלף מלקקות את בסיס איבר מינו של הזכר והזכרים תועדו גם מענגים את עצמם כחלק "מהמשחק המקדים" להזדווגות. עטלף פירות קצר האף הוא הזן היחיד שנצפתה בו התנהגות זו מלבד פרימטים (קופים) שבקרבם נחשב מין אוראלי לרווח יחסית.

בשנת 2010 זכו עורכי המחקר, שנעשה כשיתוף פעולה בריטי-סיני, בפרס איג נובל למחקרים מדעיים לא-שגרתיים.

• לוני גרפילד ברבך, לעצמך - מיניות האשה, הוצאת זמורה ביתן, 1986, עמ' 134

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מין אוראלי

• צחי בן-ציון, סקס אוראלי: אקט של השפלה או התמסרות?, באתר ynet, 14 ביולי 2008
•   צפי סער, מה לא פמיניסטי במין אוראלי?, באתר הארץ, 9 במאי 2018