מושבת ירח היא יישוב של בני אדם המתקיים על הירח.
בשלב זה מדובר בחזון טכנולוגי שטרם מומש וכמוטיב נפוץ בסוגת המדע הבדיוני.
מושבת ירח היא סוג של מושבת חלל, יישוב קבוע של בני אדם מחוץ לכדור הארץ, בחלל או על כל גוף פלנטרי אחר (כוכב לכת או ירח). כשהטכנולוגיה השתפרה והדאגה מפני יכולת ההישרדות של בני האדם על כדור הארץ הלכה וגברה, היו שהציעו לקדם את יישוב בני האדם בחלל כמטרה חשובה וניתנת להשגה. בשל קרבתו של הירח והזמינות הרבה של תצפיות על שטחים מוכרים בו כמו הרים ומישורים, הוא מועמד טוב להקמת מושבה מאוישת. ואולם, תוכנית אפולו, שהמחישה את האפשרות של מסע לירח, הראתה כי מחירו כה יקר ולפיכך הוסרה ההתלהבות מהקמת מושבת ירח. בין היתר הובהר כי דוגמאות הסלע מהירח דלות ביסודות קלים הדרושים לקיום תנאי חיים.
מרבית התומכים במושבות החלל, כמו אגודת מאדים, הסבו את תשומת הלב למאדים שיש בו סביבה דומה יותר לכדור הארץ, ואולם אחרים, כמו אגודת החלל הלאומית (האמריקנית) ואגודת הירח ממשיכים להאמין כי הירח הוא השלב ההגיוני הראשון. האפשרות של הפקת אנרגיה נקייה מהיתוך גרעיני של הליום 3 שייכרה על הירח, מצוטט על ידם כהצדקה כלכלית להקמת מושבה ירחית.
בנובמבר 2005 הודיעה סין על תוכניותיה לחקר הירח, לרבות משימה מאוישת בשנת 2017. גם ביפן מדברים כעת על תוכניות להקמת בסיס ירחי בשנת 2030.
לנאס"א יש כיום חזון ארוך טווח לחקר החלל, הכולל גם חזרה לירח. ב-2019 הכריזה נאס"א על "תוכנית ארטמיס" שכוונתה להנחית שוב אסטרונאוטים על הירח, ולהקים בה מושבה באזור הקוטב הדרומי בשנת 2024 למטרות מחקר, ושתהווה שער ליציאה למשימות חלל עמוק.
הרעיון של הקמת מושבה על הירח נולד עוד לפני עידן החלל. קונסטנטין ציולקובסקי ואחרים הציעו את הצעד הזה. משנות החמישים של המאה העשרים, תוכננו עיצובים רבים בידי מדענים, מהנדסים ואחרים.
סופר המדע ארתור סי. קלארק הציע ב-1984 להקים מושבת ירח מרכיבים מתנפחים שיכוסו באבק הירח לצורך הגברת הבידוד. חללית שתורכב במסלול נמוך סביב כדור הארץ, תשוגר לעבר הירח. היא תנחת בים אימבריום, ליד הר פיטון, והאסטרונאוטים יתקינו את הרכיבים דמויי האיגלו כמו תורן רדיו מתנפח. הצעד הבא יהיה בניית מגדל קבוע גדול יותר; מטהר אוויר מבוסס אצות; כור כוח גרעיני לאספקת חשמל; ותותחים אלקטרומגנטיים כדי שיסייעו להם לשגר מטענים ודלק לכלי טיס בין כוכביים.
ב-1959, הציע ג'ון ריינהרט כי העיצוב הבטוח ביותר יהיה מבנה שיוכל לצוף באוקיינוס האבק. מכיוון שכאשר הוצע העיצוב הזה היה הירח מכוסה, לפי התאוריה, בשכבת אבק בעומק של קילומטר וחצי. המושבה אמורה להיות בצורת חצי כדור וצריח מכל צד. מגן מפני מיקרו-מטאוריטים יכסה את הבסיס.
פרויקט הורייזון הוצע במסגרת מחקר משנת 1959 שבחן את תוכנית הצבא האמריקני להקים מבצר על הירח ב-1967. ה.ה. קולי (Koelle) מהנדס טילים גרמני מהסוכנות לטילים בליסטיים של הצבא היה מנהל פרויקט הורייזון. נחיתה זו הייתה אמורה להתבצע באמצעות שני אסטרונאוטים חיילים ב-1965 ועובדי בניין נוספים היו אמורים להצטרף אליהם במספר רב של טיסות (61 טיסות של סאטורן 1 ו-88 טיסות של סאטרון 5). למוצב הזה היו אמורים להישלח גם 245 טונות של מטען.
מחקר פני הירח באמצעות חלליות החל ב-1959 כאשר משימת לונה 2 הסובייטית התרסקה אל פני הירח. באותה שנה שידרה החללית לונה 3 תמונות של הצד הנסתר של הירח, ובכך החלה סדרה בת עשר שנים של מחקרים בלתי מאוישים של הירח.
בתגובה לתוכנית הרוסית האגרסיבית הודיע נשיא ארצות הברית, ג'ון פ. קנדי, בשנת 1961 בנאום בפני הקונגרס האמריקני ב-25 במאי: "אני מאמין שאומה זו חייבת לקחת על עצמה מחויבות להשיג את המטרה, ולפיה לפני שהעשור הזה יסתיים, ינחת אדם על הירח וישוב בשלום לכדור הארץ." באותה שנה הודיעו המנהיגים הסובייטיים כי הם מתכוונים להנחית בני אדם על הירח ולהקים מושבת ירח.
בשנת 1962 הציעו ג'ון דהנייק (DeNike) וסטנלי זאן (Zahn) את הרעיון שלהם להקים בסיס תת-קרקעי בים השלווה. בסיס זה יהווה בית ל-21 בני אדם ברכיבים שיוצבו 5 מטרים מתחת לפני השטח, וכך תהיה להם הגנה יעילה בפני הקרינה כמו ההגנה שמספקת אטמוספירת כדור הארץ. הם מעדיפים אספקת חשמל מכורים גרעיניים משום שהם יעילים יותר מאשר קולטי שמש, והם גם מסייעים להתגבר על לילות הירח הארוכים. לצורך אספקת מערכות לקיום החיים, גם הם סבורים שממיר גזים מבוסס אצות יכול לסייע.
חקר מאויש של פני השטח של הירח החל בשנת 1968 כאשר החללית אפולו 8 הקיפה את הירח ועל סיפונה שלושה אסטרונאוטים. טיסה זו סיפקה לאנושות את המראה הישיר הראשון של הצד המרוחק. שנה לאחר מכן, נחתו שני אסטרונאוטים במשימת אפולו 11 על הירח והוכיחו את היכולת של בני אדם לטוס לירח, לבצע מחקרים מדעיים ולהחזיר דוגמאות חומרים.
משימות נוספות לירח המשיכו את שלב המחקרים הזה. משימת אפולו 12 נחתה ליד החללית סרווייר 3, והציגה יכולות נחיתה מדויקות. בשנה שלאחר מכן התרחש הכמעט אסון של אפולו 13, והחללית אפולו 14 הייתה המשימה האחרונה שבעקבותיה הוכנסו האסטרונאוטים לבידוד עם שובם לכדור הארץ. השימוש בכלי רכב קרקעיים מאוישים הודגם לראשונה במהלך משימת אפולו 15. ואילו אפולו 16 ביצעה את הנחיתה הראשונה באזורים הגבוהים והמחוספסים של הירח.
ואולם העניין הציבורי בחקר הירח, בקרב הציבור האמריקני החל לדעוך. משימת אפולו 17 הייתה משימת הירח המאוישת האחרונה, כאשר שלוש טיסות נוספות בוטלו בהוראת הנשיא ניקסון. ההתמקדות עברה למעבורת החלל ולמשימות מאוישות במסלול סביב כדור הארץ. בעקבות המגמה החדשה, החליטו גם הסובייטים למקד את האנרגיות שלהם לעבר בניית מערכת מעבורות תואמת, אף כי בשנות השבעים הם הספיקו עוד להנחית שני רכבים רובוטיים על הירח במסגרת תוכנית לונחוד, והביאו שלוש דוגמיות קרקע כחלק מתוכנית לונה. בסופו של דבר בשנת 1974 דעכה גם תוכנית הירח הסובייטית, שנתיים לאחר הנחיתה האמריקנית המאוישת האחרונה.
בעשורים הבאים דעך כמעט לחלוטין העניין בירח. רק מעט מדענים נלהבים תמכו בחזרה לירח. ואולם גילוי מימן בקטבי מאדים החיה את הוויכוחים. בנוסף נכנס לתמונה גורם חדש - הסינים שהבטיחו לשגר חלליות משלהם לירח. בעקבות ההצהרות הסיניות הללו הודיע הנשיא בוש בשנת 2004 על תוכנית להחזרת הטיסות המאוישות לירח בשנת 2020. בעקבות הצהרתו זו החלה נאס"א בתכנון ארוך טווח הכולל בין היתר בניית מוצב ירחי כנקודת התחלה במסע למאדים.
בשנת 2018 נודע כי נאס"א מתכוונת לפתוח במכרזים לצורך מיזם זה אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2025.
התומכים ביישוב החלל מצביעים על כך שלירח יש גם יתרונות וגם חסרונות כאתר למושבה כזו.
ישנם גם כמה חסרונות לירח כאתר להקמת מושבה מאוישת:
למיקום המושבה יש כמה שיקולים - הקרבה למקור אנרגיה, מים והעניין שיש בשטח המדובר.
This article uses material from the Wikipedia עברית article מושבת ירח, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.