מגילת התהילים הגדולה: אחת ממגילות קומראן

המגילה נפתחה לראשונה בנובמבר 1961 לאחר שנמצא מימון לרכישתה מידי הבדואים שמצאו אותה. המימון אורגן בידי ג'יימס א. סנדרס שגם קיבל את הזכות לפרסם את תוכנה. המרכיב הפיזי של המגילה הוא של עור עגל ועוביו קצת פחות מ -1 מ"מ. הגוף העיקרי של כתב היד מורכב מ-5 גיליונות עור, שנתפרו יחד, ואורכו 4.253 מטר. המגילה נערכה ופורסמה לראשונה על ידי ג'יימס א. סנדרס בשנת 1965 בכרך 4 של תגליות במדבר יהודה, שנתיים לאחר מכן פרסם סנדרס ספר מקיף יותר על מגילה זו. הכתב של המגילה הוא הכתב הארמי הרגיל של רוב מגילות קומראן. שם האלהים בן ארבע האותיות נכתב בכתב עברי קדום. צילומי המגילה המלאה התפרסמו בספרייה הדיגיטלית של מגילות ים המלח של רשות העתיקות המחזיקה במגילה זו.

המגילה נמצאה במצב שימורי מצוין ביחס לרוב שאר מגילות קומראן. היא מלכתחילה עוררה עניין רב הן בשל הטקסט הרב שהיא מכילה ביחס לשאר הטקסטים המקראיים שנמצאו והן בגלל תוכנה. חלקי המגילה שהגיעו לידינו מכילים 39 מזמורי תהילים, מזמור אחד מספר שמואל (ב כג), ועוד 9 פרקים שאינם מופיעים בנוסח המסורה. גם הפרקים הקיימים בנוסח המסורה מסודרים לרוב בסדר שונה מנוסח המסורה, אם כי חלקם חופף את סדר נוסח המסורה כמו בשירי המעלות. עקב השינוי הרדיקלי מנוסח המסורה הידוע לנו קיימת מחלוקת בין חוקרים המשערים שאכן לפנינו ספר תהילים לפני עריכתו הסופית, לבין חוקרים ששיערו שלא מדובר בספר תהילים דווקא אלא באוסף מזמורים ששימשו לצורך אחר כמו צורך ליטורגי.

המגילה מכילה ארבעה פרקים שהיו ידועים ממקורות חוץ מקראיים לפני גילוי המגילה, אך לא היו ידועים בגרסתם העברית. הפרקים הם:

1. תהילים קנ"א – היה ידוע ביוונית מתרגום השבעים ובסורית מהפשיטתא.
2. מזמור קנ"ד – היה ידוע מתרגום התנ"ך לסורית של הפשיטתא.
3. מזמור קנ"ה – היה ידוע מתרגום התנ"ך לסורית של הפשיטתא.
4. פרק נ"א פסוקים י"ג-ל' מספר בן סירא. היה ידוע מתרגום השבעים והפשיטתא, ונמצא גם בגניזת קהיר. הפרק במגילה יוחס לדוד המלך ולא לבן סירא.

במגילה כתובים ארבעה מזמורים שלא ידועים ממקור אחר מחוץ למגילות קומראן.

1. תחינה לישועה - מזמור תחינה שבו מודה המשורר לאל שהושיע אותו ממצוקתו. במגילה ההתחלה קטועה, ומתחיל במילים: ”כִּי לֹא רִמָּה תּוֹדֶה לְכָה, וְלֹא תְּסַפֵּר חַסְדְּכָה תּוֹלֵעָה. חַי חַי יוֹדֶה לְכָה, יוֹדוּ לְכָה כּוֹל מוֹטְטֵי רֶגֶל בְּהוֹדִיעֲכָה חַסְדְּכָה לָהֵמָּה וְצִדְקָתְכָה תַּשְׂכִּילֵם”.

2. מזמור לציון – אקרוסטיכון אלפא ביתי, בו המשורר משבח את ציון בגוף שני. להלן תחילת המזמור:

אַזְכִּירֵךְ לִבְרָכָה צִיּוֹן
בְּכוֹל מוֹדִי אֲנִי אֲהַבְתִּיךְ בָּרוּךְ לְעוֹלָמִים זִכְרֵךְ
גְּדוֹלָה תִקְוָתֵךְ צִיּוֹן וְשָלוֹם וְתוֹחֶלֶת יְשׁוּעַתֵךְ לָבוֹא
דּוֹר וָדוֹר יָדוּרוּ בָּךְ וְדוֹרוֹת חֲסִידִים תִּפְאַרְתֵּךְ
הַמִּתְאַוִּים לְיוֹם יִשְׁעֵךְ
וְיָשִׂישׂוּ בְּרוֹב כְּבוֹדֵךְ

— המזמור המלא

3. המנון לה' בורא עולם – מתחיל במילים "גדול וקדוש יהוה, קדוש קדושים לדור ודור".

4. אפילוג בסוף המגילה הבא לסכם את המזמורים שכתב דוד. מתחיל במילים "ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש". ובהמשך מספר שיריו שכתב "ויכתוב תהילים שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר על עולת התמיד לכל יום ויום לכל ימי השנה ארבעה ושישים ושלוש מאות". מספר הימים מתאים ללוח השנה של כת קומראן שהכיל 364 ימים בשנה.

• אסתר חזון, נספח לכרך תהילים ב' מ"עולם התנ"ך", תל אביב, 1999, עמ' 282–287.
• חנן אשל, מזמורים שאינם בנוסח המסורה המתועדים במגילות ספר תהילים שנמצאו בקומראן, בתוך: מנחם קיסטר (עורך), מגילות קומראן-מבואות ומחקרים, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2009, חלק א', עמ' 209–224.
• מנחם קיסטר, ירושלים והמקדש בקומראן, בתוך: הנ"ל, כרך שני, עמ' 477–496 (לדיון ב"מזמור לציון").

• צילומי המגילה באתר רשות העתיקות
• פענוח הכתב יד באתר ויקיטקסט.