זריעת עננים היא שיטה מלאכותית להגברת ירידת גשמים והיא חלק מפעולות שינוי מזג אוויר.
הדבר נעשה על ידי פיזור באמצעות תנורים או מטוסי ריסוס של החומרים יודיד הכסף הגורם לזירוז תהליך הקיפאון או אירוסולים המזרזים את יצירת טיפות המים.
ישנן שתי שיטות עיקריות לזריעת עננים:
בפן המחקרי, ניסו לפזר באופן מלאכותי חלקיקים בעננים זאת כדי להגביר את כמות הגשמים. לאחר מספר ניסיונות בעולם, הוחל גם בישראל פרויקט גדול בשם "ניסויי ישראל" בו גילו כי החומר הנקרא יודיד הכסף (תרכובת של כסף ויוד) הוא היעיל מכולם עבור ישראל לצורך השגת מטרה זו. יודיד הכסף מסוגל לזרז את תהליך קפיאת הטיפות בטמפרטורות שליליות בזכות המבנה הקריסטלוגרפי שלו הדומה למבנה מולקולת הקרח.
בשנות ה-50 ועד שנות ה-70 זרעו עננים על ידי הפצת יודיד הכסף באמצעות תנורים, רקטות ומטוסים. הפיזור על ידי מטוסים הוכח כיעיל. הממצאים שהתקבלו ב"ניסויי ישראל" מראים את התועלת הפוטנציאלית שיש לזריעת עננים בזמן הנכון ובדרך הנכונה, אך גם את העובדה שעדיין ארוכה הדרך להבנה מלאה של הנושא. בשלב זה[דרושה הבהרה] מוסב הדגש המחקרי להבנת הדרך שהאבק המדברי ונבטי הקיפאון משפיעים על תהליכי יצירת הגשם בעננים.
בעבר פעלה ישראל רבות בתחומי הורדת גשם מלאכותי. כמות הגשם השנתית עלתה בישראל בממוצע ב-13% בעקבות זריעת העננים. אף על פי כן, אם זורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. כמות גדולה מאוד של יודיד הכסף עלולה לגרום לארגיריה אולם הכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי מטוסים הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף אשר לא מסוכנת לבריאות. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ולא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה.
בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות ברד ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלג באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים[דרוש מקור].
זריעת עננים ביודיד הכסף, מחייבת השקעה כספית גדולה, לעיתים גדולה מהרווח שנוצר מעצם ירידת הגשם או מעלויות התפלת מים. לאור זאת, בעשור השני של המאה ה-21 הופסקה זריעת עננים בישראל.
בשנת 1996 פרסם פרופ' זאב לוין מאוניברסיטת תל אביב מאמר בו הראה שהתנאים בארץ לא מתאימים לזריעת עננים ביודיד הכסף. באותה השנה, התפרסם דו"ח של מבקר המדינה, אשר התריע על אי תקינות המחקרים בנושא זריעת עננים: ”כאשר אחדים מהחברים בוועדת המטר עושים מחקרים שהוועדה החליטה על ביצועם, מתקציב שהם עצמם השתתפו באישורו, ואשר חלק ממנו משמש לתשלום שכרם, נוצרת אפשרות ממשית לניגוד עניינים בין פעילותם המדעית כחוקרים לבין פעילותם כחברי הוועדה.”. עוד כתב מבקר המדינה כי ”בפעולות להגברת הגשם הושקעו עשרות מיליוני דולרים מתקציב המדינה. על אף הזמן הרב שעבר מאז החלו פעולות אלה, עדיין לא פותחו כלים מדעיים שבעזרתם אפשר למדוד מדי שנה את ההשפעה של זריעת העננים המבצעית על כמות המשקעים. המחקרים המטאורולוגיים אמנם הצביעו על התגברות הגשמים, אולם חלק מהמודלים ההידרולוגיים לא אימתו מסקנות אלה”.
בפברואר 2006 פורסם על ידי ד"ר אבנר קסלר דו"ח שהוזמן על ידי נציבות המים, בו נכתב כי "התועלת בזריעת עננים עדיין לא הוכחה מעל לכל ספק". הדו"ח מתח ביקורת גלויה על שיטות העבודה של החוקרים שפעלו בנושא, ואף רמז כי תוצאות מחקרים "הוטו" מאינטרסים כלכליים.
This article uses material from the Wikipedia עברית article זריעת עננים, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.