ולדימיר בוריסוביץ' איסורין (1946 – 24 ביולי 2020) היה מאמן חתירה וחוקר פיזיולוגיה רוסי-ישראלי, מומחה בתורת האימון המודרנית, לשעבר יועץ וראש המחקר הלאומי של נבחרת ברית המועצות בחתירה.
לידה | 1946 סנקט פטרבורג, ברה"מ |
---|---|
פטירה | 24 ביולי 2020 (בגיל 74 בערך) ישראל |
מידע כללי | |
מדינה | ברית המועצות ו- ישראל |
ספורט | |
ענף ספורט | שחייה |
איסורין סיים את לימודי הדוקטורט שלו בשנת 1972 באוניברסיטת לנינגרד לספורט. נושא התזה שלו היה שיפור טכניקת התנועה של שחיינים. ב-1988 סיים פוסט דוקטורט באוניברסיטת מוסקבה לספורט, במהלכו התמקד בספורט ימי ובחתירה. בין השנים 1978 ל-1991 איסורין שימש כיועץ מקצועי ומדען ראשי של הנבחרת האולימפית הרוסית. ב-1980 זכה בפרס מטעם ממשלת ברית המועצות.
ב-1991 עלה איסורין לישראל ומאז שימש כיועץ ומתאם מקצועי ביחידה לספורט הישגי במכון וינגייט, מרצה בבית הספר למאמנים ולמדריכים על שם נט הולמן במכון וינגייט וכיועץ מקצועי עבור הנבחרות האולימפיות של ישראל. הדריך את מאמני הנבחרת האולימפית הישראלית בענפי הספורט השונים. בשנת 2000 ו-2004 הוא שימש כראש נבחרת הקאייקים והשחייה של ישראל. סך הכל לקח חלק במהלך הקריירה שלו בעשר אולימפיאדות. פרופסור איסורין קיבל תואר כבוד מהוועדה האולימפית של ברית המועצות ובולגריה. היה חבר באקדמיה למידע בינלאומי בשיתוף אונסק"ו, חבר במערכת המגזין Sport Medicine and Physical Fitness ואחד הכותבים במגזין Sport Medicine and European Journal Of Sport Sciences.
תאוריית הפריודיזציה היא תורת חלוקת התקופות בתהליך האימון. עם התפתחות הספורט המודרני ומדע האימון לצדו, התברר שאי אפשר לאמן את כל היכולות שאליהן ספורטאי נדרש בבת אחת ויותר נכון יהיה לחלק לתקופות את תהליך האימון כאשר בכל תקופה יתרכזו באימון סט יכולות ספציפיות.
עם גילוי מנגנון פיצוי היתר, התגלית שהפכה למעשה את מדע האימון מתיאוריה למדע, גם התקבעה התפיסה שיש לחלק את השנה לשלוש תקופות עיקריות:
לפי תאוריית הבלוקים של פרופסור איסורין קיימת הוכחה פיזיולוגית לכך שלאימון יש ״תאריך תפוגה״, תופעה המכונה בשפת היומיום 'ירידה בכושר'. איסורין גילה שלכל יכולת שאתלט מפתחי במהלך אימון יש אורך ימי אימון אופטימלי, ובנוסף לכל יכולת יש ״זנב זמן״ של כושר גופני שנשאר גם אם סיימנו לאמן יכולת זאת. בנוסף, התגלה במחקר שאימון יכולת מסוג אחת פוגע באימון יכולת מסוג אחר. עם התגליות הנ״ל הצליח איסורין להוכיח שתאוריית הפריודיזציה הקלאסית לוקה בחסר מכיוון שיכולת אנאירובית לדוגמה פג תוקפה מהר יותר, והיכולת יורדת משמעותית לאחר כמה יבמים לעומת יכולת פיתוח אירובי שזנבה הוא 5 שבועות.
הפתרון שהגה בעקבות המסקנות הנ״ל היא להרכיב את השנה, במקום ממחזור אחד ארוך, ממחזורי אימון קצרים יותר כאשר כל מחזור מורכב משלושה בלוקים (ולכן השם Block Periodization): בסיס, המרה ומימוש. לכל סוג בלוק אופי העבודה המסוים שלו וגם את אורך ״זנב הכושר״ שלו. כך, על ידי תזמון נכון ועבודה לפי השלבים, כאשר מפתחים קודם את בלוק הבסיס בעל ״זנב הכושר״ הארוך יותר ולאחריו את בלוק ההמרה בעל ״זנב הכושר״ הקצר יותר יוכל האתלט להגיע בעת התחרות (בלוק המימוש) לכושר שיא הן ביכולת הבסיס והן ביכולת ההמרה.
בעשורים האחרונים, עם העלייה בנגישות למידע ברשת האינטרנט, הפכה תורתו של איסורין למאוד פופולרית. חוקרים רבים ביצעו מחקרים יישומיים עליה והיא פרשה כנפיים ומשמשת מאמנים מעשרות ענפים, מטריאתלון ועד כדורגל ולא רק בענפי הקיאקים והשחייה, שאותם חקר איסורין.
עם פרישתו מהספורט ההישגי במקביל לעלייה בפופולריות של תאוריית הבלוק, שקד פרופסור איסורין על פרסום מאמרים ומספר ספרים בראשם Block periodization: Breakthrough in sports training.
This article uses material from the Wikipedia עברית article ולדימיר איסורין, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.