הפלה תרופתית

טיפול תרופתי להפסקת הריון אושר בישראל על ידי משרד הבריאות בספטמבר 1999, וניתן לקבל אותו רק בבית חולים, אחרי אישור של הוועדה להפסקת הריון. ההפלה התרופתית מתבצעת באשפוז יום, ללא צורך בהרדמה מלאה, אלא באמצעות מתן תרופות בלבד. בניגוד לגרידה (הפלה כירורגית) - מדובר בתהליך שאיננו ניתוחי, אלא כזה שמנגנון הפעולה שלו מדמה תהליך של הפלה טבעית.

לעיתים נעשה שימוש בהפלה תרופתית כהפלה לא בטוחה, ללא השגחה רפואית. במקרים אלו נעשה שימוש בתרופות ללא מרשם הגורמות להפלה, או תרופות מרשם שהושגו באופן בלתי-חוקי.

הטיפול כרוך בתשלום, אך קופות החולים בישראל מממנות את התרופה במקרים הבאים:

• אישה עד גיל 33
• עובר בעל מום גופני
• המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה לנזק גופני או נפשי.

הפלה תרופתית מתבצעת בכמה שלבים:

1. תחילה האישה נוטלת טבליה בשם מיפג'ין (Mifegyne) בבית החולים. הטבליה חוסמת את פעולת ההורמון פרוגסטרון, שתפקידו לתמוך ולקיים את ההיריון. היא משוחררת לביתה בתום השגחה של שעתיים. יש נשים שכדור זה לבדו מספיק בשביל פליטת ההריון.
2. לאחר 36-48 שעות, האישה שבה לבית החולים כדי ליטול שתי גלולות מסוג ציטוטק (Misoprostol) . גלולות אלו גורמות לפתיחת צוואר הרחם, לכיווץ שריר הרחם ולפליטת תוכנו. היא משוחררת לביתה בתום השגחה של שלוש שעות.
3. לאחר 14-21 יום מהשלב הראשון, חוזרת האישה לבית החולים לשם ביצוע ביקורת ובדיקת אולטרה סאונד, על מנת לוודא שכל תוכן ההיריון נפלט.

הצלחת ההפלה התרופתית עומדת על 95% מהמקרים. הפלה כושלת מתבטאת בדימום מוגבר שלא נפסק או נחלש לאחר 12 ימים, או במקרים בודדים, בהימצאות שק הריון או המשך הריון בבדיקת הביקורת. במקרים המעטים שבהם השיטה התרופתית לא נחלה הצלחה, יש צורך בהליך כירורגי להשלמת התהליך.

בשיטה התרופתית האישה אקטיבית בתהליך ולא פאסיבית, וזאת מכיוון שהטיפול אינו מצריך הרדמה מלאה או הליכים טראומתיים ופולשניים כדוגמת ניתוח או החדרת מכשירים לנרתיק ולרחם. התהליך אינו חודרני ולכן לא קיים חשש לזיהום (סיכון של 1% בלבד), או לגרימת ניקוב דופן הרחם.

יחד עם זאת, בטווח הקצר קיים סיכוי לתופעות לוואי כדוגמת דימום, בחילות או כאבי בטן, כדוגמת אלו המלווים וסת חזקה במיוחד; ניתן לסייע בהפחתת הכאבים באמצעות תרופות לשיכוך כאבים.

על פי ארגון הבריאות העולמי קיימות התוויות נגד מוחלטות מעטות בלבד להפלה תרופתית:

• תגובה אלרגית קודמת לאחת מן התרופות
• פורפיריה
• תת פעילות בלוטת יותרת הכליה
• הריון חוץ רחמי

בנסיבות הבאות נדרשת זהירות מוגברת בביצוע הפלה תרופתית:

• במידה והאשה נמצאת בטיפול בקורטיקו-סטרואידים לאורך זמן
• אם האשה סובלת מהפרעות בקרישת דם
• אם האשה סובלת מאנמיה קשה
• אם לאשה מחלת לב ידועה או גורמי סיכון למחלת לב (למשל, יתר-לחץ דם ועישון)

ניתן להשתמש בתרופה, גם במקרים של הפלה נדחית. הפלה נדחית היא סוג של הפלה טבעית, בה העובר מפסיק להתפתח, כגון מקרה של ביצית שדופה, אך תוכן שק ההריון לא יוצא באופן טבעי. במקרים כאלה ניתן לעשות הפלה תרופתית. במקרים כאלה, אין צורך באשפוז ובאישור ועדה. האשה מקבלת רק את התרופה שפותחת את צוואר הרחם, וגורמת לפליטה של שק ההריון. גם במקרה זה יש צורך בבדיקות לודא כי כל שק ההריון יצא בשלמותו.

• מניעת הריון
• הפלה מלאכותית
• גלולת חירום למניעת היריון

• גיא גוטמן, כל מה שחשוב לדעת על הפלות: מילון מונחים, באתר ynet, 21 באוקטובר 2012
• הפסקת הריון תקופתית, Zap doctors
• הפסקת הריון (הפלה) תרופתית עם מפיגין, efind