הסנה הבוער: התגלות תאופנית של אלוהים למשה מתוך סנה בוער

ערך זה עוסק באירוע תנ"כי. אם התכוונתם לאנדרטה בכניסה לכנסת, ראו הסנה הבוער (אנדרטה); אם התכוונתם לפסל של יצחק דנציגר, ראו הסנה הבוער (פסל).

במעמד זה נתמנה משה על ידי אלוהים לשליחו להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים ולהבאתם לארץ ישראל.

תיאור נס הסנה מופיע בפרשת שמות שבספר שמות:

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה. וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר אַל תִּקְרַב הֲלֹם שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים.

— שמות, ג', א'-ו'

 

הסנה נזכר שש פעמים במקרא; חמש פעמים בסיפור התגלות אלוהים למשה במדבר חורב, בעת שזה רעה את צאן יתרו חותנו. האזכור השישי של הסנה הוא בברכת משה לשבט יוסף: "ורצון שכני סנה".

לצמח יש זיהויים רבים בקרב התרגומים השונים, כתבי חז"ל ופרשני ימי הביניים. הבולט שבהם הוא הצמח המכונה בימינו פטל קדוש (Rubus sanguineus). זיהוי זה מקובל גם אצל הנוצרים, והם מטפחים אותו במתחם כנסיית סנטה קתרינה שבדרום סיני.

הצעות זיהוי נוספות גורסות שה'סנה' הוא שם כללי לצמחים קוצניים, או שזהו אינו צמח כלל אלא אבן מאזור הר סיני, עליה ניתן לראות כביכול את דיוקן הסנה. מדובר למעשה בסלע גרניט שבתוכו יש התגבשות של תחמוצת מנגן היוצרת צורה מסתעפת כשל עץ. חלק מהחוקרים הציעו שלל הצעות זיהוי, שברובן מסופקות מאוד. יש שסברו שמדובר בצמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר שיצרו אשליה של צמח בוער. אך קשה לקבל את ההנחה שרועה צאן ותיק שמכיר את צמחי המדבר ישגה בחזיונות שווא.

חז"ל במדרש נתנו הסברים רבים מדוע על פי המקרא אלוהים נגלה למשה דווקא בסנה ולא בצמח אחר. כך למשל רבי יהושע בן קרחה סובר, שרצה הקב"ה ללמד שאין מקום פנוי ללא שכינה, ואפילו סנה שהוא צמח פשוט ולא נחשב. רבי אליעזר סובר כי התגלות אלוהים בעולם היא לפי מצבם של ישראל, ומכיוון שישראל היו שרויים בשעבוד ובמצב קשה, הרי גם הוא נגלה בשיח הקטן והעוקצני הזה.

סיפור הסנה מופיע גם בקוראן, ומפרשי הקוראן העלו הרבה זיהויים לסנה. שני הזיהויים העיקריים הם ה"עוסג" - כינוי בערבית לאשחר או לאטד. "עליק" - הוא הפטל הקדוש. שני זיהויים אלה הולכים כנראה בעקבות זיהויים יהודיים. "ענאב" - שיזף תרבותי, כנראה זיהוי מוסלמי מקורי.

בספר הזוהר ישנה הצעה בנוגע למשמעותו הסמלית של הסנה הבוער. לפיה, זהו רמז לכך שבני ישראל יסבלו במצרים אך לא יכלו (ספר הזוהר חלק ב דף כא, ב), בבחינת עידוד למשה ולשליחותו.

כל זה משתלב במהותה של ההתגלות שבה אלהים נגלה אל משה כ"אהיה אשר אהיה", היינו כהוויה תמידית ושאינה מתכלה.

אשר לקול ששמע משה מתוך הסנה, היו שטענו כי היה זה קול שבקע מגרונו של משה. מנגד, היו שדיברו על תודעתו הגבוהה לנוכח המעמד, שלבשה את צורתה ב"דיבור" המבטא את המאורע, ומשמעויותיו.

האמן הישראלי יצחק דנציגר פיסל פסל בשם "הסנה הבוער", שבו הממד המטאפיזי של נושא העבודה עובד על ידי דנציגר לפסל מופשט, בעל קומפוזיציה דינאמית ומלאת תנועה. הסנה מופיע גם בסמלילים של ארגונים שונים כדוגמת בית המדרש לרבנים באמריקה (מוטו בית המדרש הוא "והסנה איננו אוכל"), הכנסייה של סקוטלנד והסנה, חברה ישראלית לביטוח.

• הר כרכום
• זהר עמר, "זיהוי הצומח המקראי בראי פרשנות הקוראן", בית מקרא, מג, תשנח 67-77. [1]

• מהר"ל מפראג, גבורות ה', פרק כ"ג.
• מטה משה

  מדיה וקבצים בנושא הסנה הבוער בוויקישיתוף

• מעמד הסנה ומעמד הר סיני, ישיבת הר ברכה
• רפאל ישפה, ‏האבן והסנה, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 8-3
• זהר עמר, ‏האבנים המופלאות מהר סיני, קתדרה 52, יולי 1989, עמ' 182-181
•   אילון גלעד, איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2015
• משה בסון, עץ השטן בוער מבפנים: מה ההסבר לתופעה?, באתר ynet, 20 בינואר 2016