2022–הווה ההפגנות באיראן

על פי עדות ראייה, היא עונתה והוכתה על ידי סיירת ההדרכה, "משטרת המוסר" האסלאמית במדינה, לאחר שהואשמה בכך שלבשה את החג'אב שלה שלא כראוי, ובכך הפרה את החוק המחייב לבישת חג'אב במדינה. משטרת איראן הכחישה כי אמיני הוכתה בעת המעצר.

הפגנות מהסא אמיני

חלק ממחאת החיג'אב באיראן ופרשת מותה של מהסא אמיני
תאריכי המאבק	16 בספטמבר 2022 – 2023
מקום	איראן איראן, מדינות נוספות ברחבי העולם
עילה	מותה של מהסא אמיני חוק חובת לבישת חג'אב הפועל מאז שנת 1979 דיכוי נגד אנשי הגלים הקודמים של תנועת הדמוקרטיה האיראנית, שעודד רבים להמשיך ולהפגין נגד הממשלה דיכוי ממשלתי של הפגנות הנערה מרחוב אנקלאב, המתקיימות כחלק מהתנועת הדמוקרטיה האיראנית הרחבה יותר הפרות זכויות אדם נגד נשים ונערות, מצד "משטרת המוסר" האיראנית אלימות נגד נשים באיראן רצח עשרות מפגינים, אשר עורר זעם וקריאות נקמה בערים שונות
מטרה	הפלת הרפובליקה האסלאמית של איראן הקמת דמוקרטיה ביטול דרישות חובה שונות בחוק פירוק "משטרת המוסר" עצירת האלימות נגד נשים באיראן העמדה לדין של הורגיה של מהסה אמיני שיקום המשטרה והממשלה
שיטת המאבק	הפגנות, שביתות, אי ציות לחוקי החג'אב, מהומות
סטטוס	מתמשך
הצדדים במאבק
איראן מפגינים איראנים תמיכה מצד מרבית הארגונים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית איראן הרפובליקה האסלאמית של איראן כוח אכיפת החוק של איראן ארטש משמרות המהפכה האסלאמית משמרות המהפכה האסלאמית בסיג' שוטרים סמויים משטרת מהומות מפגיני-נגד איראנים
דמויות בולטות
אין מנהיגות מרוכזת איראן המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי איראן נשיא איראן אבראהים ראיסי איראן שר הפנים של איראן אחמד וחידי איראן מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי עלי שמח'אני איראן נשיא בית המשפט העליון של איראן גולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי (אנ') איראן דובר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף (אנ') איראן מפקד כוח אכיפת החוק של איראן חוסיין אשטרי (אנ') משמרות המהפכה האסלאמית מפקד משמרות המהפכה האסלאמית חוסיין סלאמי משמרות המהפכה האסלאמית מפקד מיליציית הבסיג' של משמרות המהפכה האסלאמית מוחמד רזא נקדי (אנ')
הרוגים: לפחות 488 מפגינים, בהם 64 קטינים (על פי ארגון Iran Human Rights (אנ'); נכון ל-27 בינואר 2023) (ראו פירוט בפסקה "נפגעים") פצועים: 898+ עצורים: 19,262~ (על פי HRA נכון ל-6 בינואר 2023)

ההפגנות החלו מספר שעות לאחר מותה של אמיני בטהראן, בתחילה ליד בית החולים בו היא טופלה, ובהמשך התפשטו במהירות לערים נוספות, תחילה בפרובינציית כורדסתאן שם נולדה וגדלה אמיני, בערים סאקז, סננדג', דיבנדרה (אנ'), באנה (אנ') וביג'אר (אנ'), בין היתר. בתגובה להפגנות אלו, החל מ-19 בספטמבר החלה ממשלת איראן להגביל את הגישה לאינטרנט באזורים שונים. ככל שהמחאות גדלו, הממשלה הטילה השבתת אינטרנט נרחבת באזורים רבים במדינה, וכן הגבילה את הגישה לרשתות חברתיות בכל רחבי המדינה. בתגובה למחאות על מותה של אמיני, אנשים ערכו הפגנות תמיכה בממשלה בערים שונות באיראן, כדי לייצר תגובת-נגד למוחים. ממשלת איראן התייחסה להפגנות הנגד הללו כ"ספונטניות". המפגינים בעד הממשלה קראו להוצאה להורג של המפגינים נגדה, וכינו אותם "חיילים של ישראל", תוך כדי צעקות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשקף את הנרטיב המוכר של שליטי הפקידות באיראן, שכולל הטלת האשמה בנוגע לתסיסה על מדינות זרות עוינות. ב-3 באוקטובר, בהצהרתו הראשונה מאז פרוץ ההפגנות, המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, סירב להתייחס לתסיסה רחבת-ההיקף כ"התפרעויות", וכן ניסה להציג אותן כמזימה זרה.

נכון ל-4 באפריל 2023, לפחות 537 מפגינים, בהם 68 קטינים, נהרגו במהלך ההפגנות כתוצאה מעימותים עם גורמי ממשלה המתערבים בהן (כולל שימוש בגז מדמיע ואש חיה), מה שהופך את הפגנות אלו לקטלניות ביותר מאז ההפגנות באיראן ב-2019–2020, שהסתיימו עם למעלה מכ-1,500 הרוגים. תגובת הממשלה נגד ההפגנות ספגה גינויים רבים, ומחלקת האוצר של ארצות הברית הטילה סנקציות על סיירת ההדרכה ועל מספר גורמים איראניים בכירים.

  ערך מורחב – פרשת מותה של מהסא אמיני

מהסא אמיני הייתה אישה איראנית בת 22, אשר ב-14 בספטמבר 2022 נעצרה על ידי סיירת ההדרכה (אנ') של ממשלת איראן, חוליית משטרה האחראית על יישומן של תקנות החג'אב במדינה. היא סבלה ממוות מוחי בשל פגיעה גולגולתית, לאחר שלכאורה הוכתה. ב-16 בספטמבר, יומיים לאחר מכן, היא מתה. לאחר הלווייתה, פרצו מחאות באזורים שונים באיראן. ב-18 בספטמבר הוכרזה שביתה כלל-ארצית, מפרובינציית כורדסתאן עד טהראן. מפלגות כורדיות-איראניות וכן פעילים חברתיים מכורדיסטן הכריזו על יום שני כיום שביתה כללית.

בהפגנות הראשונות, שלרוב הובלו על ידי נשים, הושמעה הדרישה לשים קץ לחובת עטיית החג'אב בחוק; הפגנות אלו התפתחו למרד לאומי. בהמשך ההפגנות היו לנרחבות יותר מאלו שהתקיימו ב-2009, 2017 ו-2019, והגיעו אף לאזורים הנחשבים לבסיס כוחה של הרפובליקה האסלאמית, כדוגמת הערים הקדושות משהד וקום. עם המשך המחאה על מותה של אמיני והדרישה לבטל את חובת החג'אב, הביעו האיראנים בהפגנותיהם גם רצון לחירויות נרחבות יותר וזכויות נשים, מחו נגד משטרת המוסר, ונגד האייתוללה והמשטר התאוקרטי. המחאות כללו גם פגיעה בסמלים דתיים כמו הפלת הטורבן על ידי עוברי אורח מראשיהם של אנשי דת איראניים, והעלאת תיעוד המעשה לרשתות החברתיות. כמו כן נשים איראניות רבות הסירו את החיג'אב שלהן בהתרסה, וחלקן אף שרפו אותו באש.

בשונה מהפגנות רבות שהתקיימו קודם לכן באיראן, נראה כי בהפגנות אלו המפגינים דורשים שינוי כולל של הממשלה, במקום להגביל את דרישותיהם לרפורמות הדרגתיות בתוכה. על פי תחנת הרדיו "רדיו אירופה החופשית", הקשיים הכלכליים ותנאי החיים הירודים של האיראנים תרמו גם הם לצמיחת ההפגנות, והם נחשבות לכוח מרכזי העומד מאחוריהן. בין מצוקותיהם העיקריות של האיראנים נמנות המחירים המאמירים במדינה, האבטלה הגבוהה, השחיתות והדיכוי הפוליטי; כמו כן, על פי דו"ח איראני מאוגוסט 2021, שליש מהאיראנים חיים בעוני. האנליסט עבדולרזה דאוורי ציטט נתון לפי 95% מהאיראנים "מודאגים לגבי פרנסתם כיום ולגבי עתיד ילדיהם".

  ערך מורחב – ציר הזמן של ההפגנות באיראן (2022)

שעות לאחר מותה של מהסה אמיני, התאספה קבוצת אנשים במחאה נגד רציחתה לכאורה ליד בית החולים קאסר, שם מתה אמיני, וקראו קריאות כמו "מוות לדיקטטור", "סיירת ההדרכה היא רוצחת", "אני אהרוג, אני אהרוג את מי שהרג את אחותי", "אני נשבע בדמה של מהסה, איראן תהיה חופשית", "ח'אמנאי הוא רוצח, ממשלתו פסולה", ו"דיכוי נשים מכורדיסטן ועד טהראן". הפגנות אלו נתקלו בדיכוי ובמעצר של מפגינים. חלק מהנשים הסירו ושרפו את כיסויי הראש שלהן בתגובה להתקפת הכוחות נגד-התקוממות, וקראו "דאעש חסרת בושה". נהגים צפרו ברחובות כאות מחאה. מחאה נוספת נגד חוקי חובת לבישת חג'אב התקיימה באותו ערב בכיכר ארגנטינה בטהראן. המפגינים קראו קריאות נגד ריבונותה של איראן וחוקי החג'אב. בסרטונים שפורסמו מאותו ערב נראים המעצרים האלימים שהופעלו נגד חלק מהמפגינים.

 

במהלך ההפגנות המפגינים השתמשו במגוון סיסמאות וכרזות, המבקרות באופן ישיר את ממשלת הרפובליקה האסלאמית של איראן ואת המנהיג ח'אמנאי. המפגינים הראו התנגדות עזה למקרי אלימות נגד נשים שבוצעו על ידי סיירת ההדרכה של איראן בפרט. אחת הסיסמאות הפופולריות בהפגנות היא "אישה, חיים, חופש" (בפרסית: زن، زندگی، آزادی, נהגה "זָאן, זֶנְדֵגִי, אָזָאדִי").

ב-20 בספטמבר, אסמאעיל זראי קושה, מושל פרובינציית כורדסתאן שבצפון-מערב המדינה, אישר את הדיווח על שלושת ההרוגים הראשונים בהפגנות (מבין אלו שדווחו רשמית על ידי המדינה עצמה), אך ציין כי הם לא נהרגו על ידי כוחות הביטחון. נכון ל-26 בספטמבר, על פי מספר הצהרות רשמיות של השלטונות, נהרגו לפחות 13 בני אדם, בעוד שמתוך דיווחי הטלוויזיה הממלכתית עולה כי לפחות 41 בני אדם נהרגו, ביניהם מפגינים ושוטרים. על פי הדיווחים, חמישה חברי בסיג' נהרגו על ידי מפגינים.

על פי ארגון זכויות האדם "Iran Human Rights", נכון ל-5 בדצמבר 2022, לפחות 448 בני אדם נהרגו, ובהם נשים ולפחות 60 קטינים. בנוסף, מאות נשים נעצרו ועברו התעללות על ידי השלטונות. כפי שעולה מתעודות פטירה שהגיעו לידי הארגון, רבים מתו מפגיעת כדורים חיים. כמו כן, השלטונות נוקטים עינויים ויחס קשה נגד מפגינים שנעצרו, כדי לקבל מהם הודאות שווא. אולם, ארגון זכויות האדם הצהיר כי בשל השבתות האינטרנט הנוכחיות, קשה להשיג נתונים מדויקים ועדכניים.

החל מ-19 בספטמבר 2022, ממשלת איראן התחילה להגביל את הגישה של תושביה לרשת אינטרנט: בתחילה נותקה הגישה לאינטרנט באזורים מסוימים, על מנת למנוע את הפצתם של התמונות והסרטונים מההפגנות ברחבי העולם, וכדי למנוע מהמוחים אפשרות להתארגן בפועל, כאשר גם נחסמה הגישה לרשתות חברתיות כדוגמת אינסטגרם וואטסאפ בערים סאקז וסננדג', במשך מספר ימים. עם התרחבות ההפגנות ללמעלה מ-80 ערים ברחבי איראן, הממשלה החליטה על השבתה כוללת של האינטרנט ועל הגבלה נוקשה של הרשתות הסלולרית. על פי NetBlocks, ארגון המנטר בין היתר את הפיקוח על האינטרנט, אלו הן "הגבלות האינטרנט החמורות ביותר מאז הטבח בנובמבר 2019", כאשר במהלך הפגנות 2019–2020 במדינה, בהן נהרגו כ-1,500 מפגינים על ידי כוחות הממשלה, האינטרנט הושבת לחלוטין במשך שבוע שלם.

עוד לפני ההפגנות, הגישה לרשתות החברתיות באיראן הייתה מוגבלת מאוד. הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים פייסבוק, טלגרם, טיקטוק וטוויטר נחסמו כולם לשימוש כבר בעבר. החל מ-21 בספטמבר 2022, נחסמו גם אינסטגרם וואטסאפ ברחבי המדינה. כלי תקשורת ממלכתיים באיראן ציינו כי ההגבלות שהוטלו נובעות מחששות של "ביטחון לאומי". וואטסאפ הצהירה בציוץ בטוויטר כי היא פועלת על מנת להשאיר את המשתמשים באיראן מחוברים לשירות, ולא תחסום מספרי טלפון איראניים. עם זאת, קבוצות ניטור מרובות תיעדו הפסקות קישוריות אצל משתמשים, המשפיעות על ספקיות הסלולר הגדולות באיראן, עם "דפוס שיבושים בסגנון-עוצר" שנמשך 12 שעות בכל פעם. בנוסף, דווח כי הודעות טקסט עוברות סינון, וכל הודעה בה מוזכר שמה של מהסה אמיני נחסמת למסירה לנמען המיועד.

בתגובה להפסקות האינטרנט של איראן, סיגנל, יישומון המסרים המיידיים המוצפן מקצה לקצה, ביקש מהקהילה הטכנולוגית ומהמתנדבים בעולם לסייע לעקוף את החסימה הדיגיטלית על ידי הפעלת שרתי פרוקסי, כדי שאנשים באיראן יוכלו לתקשר באופן בטוח. בהודעה שפרסמה סיגנל ב-22 בספטמבר, מנכ"ל החברה מסר הוראות שלב-אחר-שלב מפורטות לעקיפת החסימה, וקרא להתחיל קמפיין האשטאג בטוויטר כדי לקדם את המטרה. כמו כן, סיגנל פרסמה מסמכי תמיכה בפרסית, כדי לסייע במיוחד למשתמשים באיראן.

נכון ל-24 בספטמבר, הגישה לסקייפ נחסמה.

 

ב-22 בספטמבר 2022, הייתה אמורה כתבת החוץ הראשית של רשת CNN, כריסטיאן אמנפור, לראיין את נשיא איראן אבראהים ראיסי בעיר ניו יורק, אחרי הופעתו בעצרת הכללית של האו"ם. אמנפור תכננה לשוחח עם הנשיא ראיסי על נושאים בינלאומיים שונים, ובהם מותה של מהסה אמיני והמחאות שהחלו בעקבותיו. ריאיון זה אמור היה להיות הפעם הראשונה שראיסי מדבר עם התקשורת האמריקאית על אדמת ארצות הברית. כ-40 דקות לאחר שעת תחילת הראיון טרם הגעתו של ראיסי, עוזרו של המנהיג האיראני העלה ברגע האחרון בקשה והצהיר כי הפגישה לא תתקיים אלא אם העיתונאית תעטה כיסוי ראש (רעלה), תוך שהוא מתייחס ל"מצב באיראן", ומכנה את הבקשה "עניין של כבוד". אמנפור הגיבה כי היא לא יכולה להסכים ל"תנאי חסר התקדים והלא צפוי הזה", והריאיון בוטל. בהמשך אמנפור אמרה בהתייחס לתקרית כי כאשר ערכה ראיונות מחוץ לאיראן, "מעולם לא התבקשתי מאף נשיא איראני... לעטות כיסוי ראש".

מספר נשים איראניות המתגוררות בהודו הפגינו נגד ממשלת איראן ושרפו את החג'אבים שלהן כאות מחאה.

ב-24 בספטמבר 2022, משרד החוץ של איראן זימן את שגרירי בריטניה ונורווגיה, בשל מה שנחשב בעיניו ל"עמדה מתערבת" שלהם. השלטונות באיראן מחו בפרט על ה"עוינות" שלכאורה נוצרה בקרב כלי התקשורת בשפה הפרסית שבלונדון, וכן על הצהרותיו של נשיא הפרלמנט הנורווגי, יליד איראן, מסעוד גראח'אני (אנ'), שבהן הביע תמיכה בהפגנות.

פוליטיקאים איראנים

• מסעוד פז'קיאן (אנ'), (חבר הפרלמנט האיראני, 2008 – הווה), אמר בריאיון לערוץ IRINN TV: "אחרי 40 שנה של החברה הזו [...] אנחנו גידלנו אותם, לא האמריקאים. הייתה לנו שליטה ברשות השידור, במסגדים, בבתי הספר, באוניברסיטאות. היינו בכל מקום. זו אשמתנו. אנחנו רוצים להטמיע אמונה דתית באמצעות שימוש בכוח. זה לא אפשרי מדעית".
• עלי לאריג'אני (יו"ר הפרלמנט האיראני, 2008 – 2020), טען שעל המשטר להיות יותר סבלני כלפי הצעירים שרוצים חופש מדת, והוסיף כי "ממשלה איסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את החיים שלהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך השקפת עולם חברתית – זה לא פסול ב-100%".

בעולם

• אוסטריה  אוסטריה: משרד החוץ גינה את "השימוש הלא-פרופורציונלי בכוח" של ממשלת איראן, וציינה כי "יש לכבד את המחאות השלוות, שהוקמו על ידי נשים איראניות אמיצות, ואת חופש הביטוי". בנוסף, אוסטריה תמכה בסנקציות האיחוד האירופי נגד הפקידים האיראנים האחראים.
• אוסטרליה  אוסטרליה: שרת החוץ של אוסטרליה, פני וונג (אנ'), גינתה את הדיכוי האיראני וציינה כי "נמשיך לתמוך בעם האיראני ובזכותם לחופש הביטוי ולשוויון עבור נשים וילדות".
• ארצות הברית  ארצות הברית: במהלך נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הביע סולידריות עם המפגינים, והפציר בהם "להגן על זכויותיהם הבסיסיות". מזכיר המדינה אנתוני בלינקן גינה את ממשלת איראן בתגובה למותה של אמיני, בציוץ בטוויטר: "מותה [של אמיני] הוא בלתי נסלח. נמשיך להטיל על אנשי הממשל האיראניים את האחריות להפרות זכויות אדם מסוג זה". מאוחר יותר הודיע בלינקן כי ממשלת ארצות הברית תנפיק רישיון כולל שיאפשר לחברות אמריקאיות להתעלם מסנקציות הטלקומוניקציה של איראן, כדי לסייע למפגינים להשיג גישה לאינטרנט. בתגובה לציוץ של בלינקן בטוויטר, היזם האמריקאי אילון מאסק רמז כי הוא מתכוון להפעיל את Starlink כדי לסייע בשמירה על הגישה לאינטרנט באיראן. חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז כתבה, "מביעה סולידריות עם הנשים האמיצות ובעלות הברית באיראן המוחות על חירותן. מהסה אמיני נרצחה ללא היגיון". הסנאטורית איימי קלובשר צייצה "נשות איראן יוצאות לרחובות, מסכנות את חייהן למען זכויותיהן וחירויותיהן. אני איתכן, אנחנו איתכן". הסנאטור חבר המפלגה הדמוקרטית כריס ואן הולן אמר בריאיון לרשת החדשות הפרסית "Persian Service" של "קול אמריקה", כי "מה שקורה באיראן באופן כללי הוא יחס מזעזע כלפי תושביה. ועכשיו יש את זה, ההתקפות הללו על נשים איראניות [...] אישה שנהרגה משום שלא עמדה [בצו דתי] ביחס לשיער שלה בתוך רעלה".
• בלגיה  בלגיה: שרת החוץ האדג'ה לביב (אנ'), יחד עם הפוליטיקאיות החברות דריה ספאי (אנ') וגואדל לייקנס, גזרה את שערה במהלך עימות בשידור חי, כאות תמיכה במפגינים באיראן, ואמרה כי "נשים יכולות לממש את זכויותיהן למחות, אך התגובה של כוחות הביטחון היא לא-פרופורציונלית".
• גרמניה  גרמניה: שרת החוץ אנאלנה בארבוק (אנ') אמרה בראיון ל"בילד אם זונטאג" ב-9 באוקטובר כי "אלה שמרביצים לנשים ונערות (איראניות) ברחוב, שחוטפים, כולאים ודנים למוות באופן שרירותי אנשים שאינם רוצים דבר מלבד לחיות בחופש – עומדים בצד הלא נכון של ההיסטוריה". בנוסף, בארבוק אמרה כי גרמניה תתמוך באיחוד האירופי בהקפאת נכסים של פקידים איראנים האחראים על פעולות אכיפת החוק.
• טורקיה  טורקיה: דובר נשיא טורקיה, איברהים קאלין, אמר כי הוא מצטער על מותה של מהסה אמיני וכי איראן צריכה למצוא דרך מאוזנת לכבד את רצונו החופשי של האדם ולשמוע על הסדר הציבורי. מחאות התקיימו במספר ערים במדינה, וביניהן מחאה של קבוצת איראנים מול קונסוליית איראן באיסטנבול.
• ישראל  ישראל: ראש ממשלת ישראל לשעבר יאיר לפיד, אמר בנאום בעצרת הכללית של האו"ם: "צעירים איראניים נאנקים ונאבקים תחת כבלי המשטר האיראני, והעולם שותק. הם משגרים קריאות לעזרה ברשתות. הם משלמים על שאיפתם לחיות חיים של חירות – בחייהם. המשטר באיראן שונא יהודים, שונא נשים, שונא להט"בים, שונא את המערב. הם שונאים ורוצחים מוסלמים שחושבים אחרת, כמו סלמאן רושדי ומהסה אמיני".
• ספרד  ספרד: משרד החוץ זימן את שגריר איראן למדריד על מנת להביע "גינוי מוחלט" לפעולות הדיכוי המופרזות של איראן.
• צרפת  צרפת: שרת החוץ קתרין קולונה (אנ') זימנה את שגריר איראן בפריז על מנת לגנות את פעולות ממשלת איראן, ביניהן מעצר של 4 אזרחים צרפתים במדינה וסחיטת הודאה בכוח, והודיעה על תמיכתה של צרפת בסנקציות האיחוד האירופי ובהקפאת נכסים איראניים.
• שווייץ  שווייץ: משרד החוץ גינה את הדיכוי של ממשלת איראן וציין כי שווייץ "מזועזעת ממספר הקורבנות הגבוה, ביחס להפגנות באיראן".
• קנדה  קנדה: ראש הממשלה ג'סטין טרודו הודיע על תמיכת ממשלתו במפגינים, וקרא לממשלת איראן "לשים סוף לדיכוי חופש הביטוי שלה – ולהפסיק את ההטרדות והאפליה המתמשכות נגד נשים". שרת החוץ מלאני ג'ולי (אנ') קראה ל"חקירה מלאה ומקיפה של פעולות המשטר" בעקבות מותה של אמיני.

ארגונים

• האיחוד האירופי  האיחוד האירופי: שירות החוץ האירופי הוציא הצהרה המגנה את מותה של אמיני, וקרא לממשלת איראן "להבטיח שזכויותיהם הבסיסיות של אזרחיה יכובדו".
• האומות המאוחדות  האומות המאוחדות: נאדה אל-נשיף (אנ'), סגנית הנציב העליונה של האו"ם לזכויות האדם, הביעה דאגה ממותה של אמיני ומתגובת השלטונות האיראניים למחאות שהחלו.

ארגוני זכויות אדם

לאחר שהתפרסמו תמונות וסרטונים מתוך ההפגנות, המציגים גם את תגובת כוחות הביטחון במהלכן, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים רבים כדוגמת Iran Human Rights (אנ') ו-Human Rights Watch, וסגנית הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, נאדה אל-נשיף (אנ'), פרסמו הצהרות על דאגתם בנידון. הארגון Human Rights Watch העלה דאגה ספציפית באשר לדיווחים שמצביעים על כך שהרשויות משתמשות בגז מדמיע ובכוח קטלני כדי לפזר מפגינים.

ב-22 בספטמבר 2022, מחלקת האוצר של ארצות הברית הודיעה על סנקציות נגד "משטרת המוסר" וכן נגד שבעה מנהיגים בכירים בארגוני הביטחון השונים של איראן, "בשל אלימות נגד מפגינים ומותה של מהסה אמיני". אלה כוללים את מוחמד רוסטמי חשמה גאצ'י, מפקד משטרת המוסר של איראן, וקיומארס היידארי, מפקד הכוח היבשתי של צבא איראן, בנוסף לשר המודיעין האיראני אסמאעיל ח'טיב, חאג' אחמד מירזאי, ראש חטיבת משטרת המוסר בטהראן. סאלאר אבנוש, סגן מפקד מיליציית הבסיג', ושני המפקדים מנוצ'הר אמנולהי וקאסם רזאי מכוח אכיפת החוק של איראן בפרובינציית צ'הארמחאל ובח'תיארי שבמדינה. הסנקציות יכללו חסימה של כל נכס או אינטרס ברכוש בתחומי השיפוט של ארצות הברית, ודיווח עליהם למחלקת האוצר של ארצות הברית. בנוסף יוטלו עונשים על כל צד שיאפשר ביצוע עסקאות או מתן שירותים לגופים אשר מוטלות עליהם סנקציות.

ב-26 בספטמבר 2022, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו אמר כי ממשלתו תטיל סנקציות על "משטרת המוסר", על הנהגתה, ועל הפקידים האחראים למותה של מהסה אמיני ולדיכוי המוחים.

מוזיקה

ב-25 בספטמבר הוציא שאהין נג'פי את השיר "הָאשְׁטָיְדָה" (בפרסית: هشتادیا; בתרגום חופשי "[ילדי] שנות השמונים"), העוסק בחיים שבאיראן עם התחוללותה של המהפכה האיראנית. המוזיקאי האיראני שרווין האג'יפור, הוציא לאור את השיר "בַּרָאיֶה" ("בשביל" בתרגום חופשי), אשר הפך לוויראלי ברשתות החברתיות ברחבי האינטרנט, והקליפ שלו צבר מעל ל-40 מיליון צפיות באינסטגרם תוך יומיים. הקליפ לשיר מבוסס על ציוצים של תושבים איראנים ברשת החברתית טוויטר, בהם תיארו את הסיבות למחאה. האג'יפור נעצר מספר ימים לאחר מכן, ב-29 בספטמבר, ובהמשך שוחרר בערבות לאחר שמחק את הסרטון המקורי. בכמה כלי תקשורת היו שכינו את השיר "המנון ההפגנות".

ספורט

נבחרת הכדורגל של איראן לבשה ז'קטים שחורים ללא לוגו הקבוצה במהלך משחק הידידות שלה נגד נבחרת סנגל שהתקיים ב-27 בספטמבר במסגרת מונדיאל 2022; המדים עם לוגו הקבוצה שלבשו מתחת היו מוסתרים. בהתחשב בעובדה שכמה מחברי הקבוצה הפגינו סולידריות עם המפגינים בציוצים בטוויטר, לבישת הז'קטים פורשה באופן נרחב כמחווה נוספת של סולידריות עם המפגינים. במשחקם מול אנגליה בשלב הבתים במונדיאל 2022, סגל הנבחרת לא שרו את המנון המדינה לפני המשחק, במחאה נגד המשטר באיראן.

• מחאת החיג'אב באיראן
• ההפגנות באיראן (2019–2020)
• פרשת מותה של נדא אגא-סולטאן

  מדיה וקבצים בנושא ההפגנות באיראן בוויקישיתוף

• גיא אלסטר‏, הזעם באיראן בעבע זמן רב. מותה של הצעירה גרם לו להתפוצץ, באתר וואלה!‏, 23 בספטמבר 2022
•   הניצוץ, ההנהגה והפעילות בשטח: המחאה שמובילות הנשים באיראן לא דועכת, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2022
•   איתי משיח, המחאה באיראן: "חשבנו שזה דור אפאתי. מתברר שהם לוחמים", באתר הארץ, 8 בפברואר 2023
• ניתוח המחאה האיראנית 2022, באתר אבו עלי אקספרס
• Iran: A really simple guide to the protests
• ‘It Was a Massacre’: How Security Forces Cracked Down in Southeastern Iran
• גיא אלסטר‏, האו"ם: איראן ביצעה פשעים נגד האנושות בדיכוי מחאות החיג'אב, באתר וואלה!‏, 8 במרץ 2024