סרט הארי פוטר ואבן החכמים: סרט פנטזיה משנת 2001

מבוסס על ספר באותו שם מאת ג'יי קיי רולינג. במאי הסרט היה כריס קולומבוס, והסרט הוא הראשון בסדרת הסרטים שזכתה להצלחה רבה.

הארי פוטר ואבן החכמים
Harry Potter and the Philosopher's Stone

מבוסס על	הארי פוטר ואבן החכמים מאת ג'יי קיי רולינג
בימוי	כריס קולומבוס
הופק בידי	דייוויד היימן
תסריט	ג'יי קיי רולינג (ספר) סטיב קלובס
עריכה	ריצ'רד פרנסיס-ברוס
שחקנים ראשיים	דניאל רדקליף רופרט גרינט אמה ווטסון טום פלטון ריצ'רד האריס מגי סמית' רובי קולטריין אלן ריקמן וורוויק דייוויס איאן הארט
מוזיקה	ג'ון ויליאמס
צילום	ג'ון סיל
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	Heyday Films, 1492 Pictures, האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	הורדה דיגיטלית, וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	16 בנובמבר 2001 (בארצות הברית ובריטניה) ישראל29 בנובמבר 2001 (בבתי הקולנוע בישראל) ישראל6 בדצמבר 2001 (בדיבוב לעברית)
משך הקרנה	152 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט פנטזיה, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט הרפתקאות, סרט ילדים
תקציב	125 מיליון דולר
הכנסות	1,006,917,662 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	harrypotter
פרסים	מועמד לשלושה פרסי אוסקר
סרט הבא	הארי פוטר וחדר הסודות (2002)
תרגום לעברית	אולפני אלרום - רות שק יסעור
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb

חברת האחים וורנר רכשה את הזכויות על הספר ב-1999. ההפקה החלה בשנת 2000, כאשר קולומבוס נבחר מתוך רשימה קצרה של במאי קולנוע. רולינג התעקשה על כך שכל צוות השחקנים יהיה בריטי, כיוון שרצתה לשמור על האחידות התרבותית בין הספר לבין הסרט. היא אישרה גם את התסריט, שנכתב על ידי סטיב קולומבוס. הסרט צולם בעיקר באולפני ליבסדן שבהרטפורדשייר, ואילו אחדות מהסצנות צולמו במבנים היסטוריים השוכנים בסמוך לאולפנים.

הסרט יצא לאקרנים בממלכה המאוחדת ובארצות הברית בנובמבר 2001. הוא זכה לביקורות טובות בעיקר, והניב בזמנו הכנסות של 976 מיליון דולר ברחבי העולם במכירות בקופות. בשנת 2020 הוקרן הסרט באיכות 4K בסין וחצה את רף מיליארד הדולר בהכנסות. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, בשמונה מועמדויות לפרס באפט"א וכן מועמדות לפרס הוגו. הסרט זכה בפרס סאטורן בקטגוריית התלבושות מתוך תשע מועמדויות.

  ערך מורחב – הארי פוטר ואבן החכמים

הסרט מתאר את סיפורו של הארי פוטר, ילד יתום בן 10 המתגורר עם קרוביו האכזריים משפחת דרסלי. בליל יום הולדתו ה-11 הגיע לביתם אדם גדול ממדים בשם רובאוס האגריד שסיפר לו כי הוא (הארי) קוסם, וכי הוא מפורסם מאוד בעולם הקוסמים משום ששרד את מתקפתו הרצחנית של קוסם האופל לורד וולדמורט שאת שמו לא אומרים מרוב פחד. וולדמורט רצח את הוריו של הארי, אך הקללה שהטיל עליו הותירה רק צלקת בצורת ברק על מצחו. האגריד אפה עוגה לכבוד יום הולדתו אך דודנו הסתיר את העוגה ואכל אותה. כשגילה על זה האגריד כישף את הדודן כך שבישבנו יהיה זנב חזיר. הארי הוזמן ללמוד בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שם הוא מתיידד עם רון ויזלי טהור דם ובן למשפחת קוסמים, והרמיוני גריינג'ר בת להורים מוגלגים (חסרי קסם) והם נהיים חברים שלו ושותפיו להרפתקאות.

בטקס הפתיחה מכיר את אויבו הראשי (חוץ מלורד וולדמורט) דראקו מאלפוי בן משפחת קוסמים טהורי דם אשר מתעבים בוצדמים. במהלך לימודיו הארי לומד לעוף על מטאטא ולשחק את משחק הקווידיץ' המסורתי ובו נרשם כשחקן הקווידיץ' הצעיר של המאה. בסרט נאמר כי וולדמורט היה על סף מוות מאז שתקף את הארי, אך הוא רקם מזימה שבזכותה ישוב לכוחו ולגופו הגשמי באמצעות גנבתה של אבן החכמים, המעניקה חיי נצח למי שמחזיק בה. הארי וחבריו חשפו את המזימה והצליחו למנוע את גנבת האבן, שהוסתרה בחדר מוגן בהוגוורטס. במהלך פעולתם הם חושדים בפרופסור סנייפ אשר מלמד שיקויים (אוכל מוות לשעבר) הם פוגשים במפלצות, כלבי ענק, סכנות, גורל ורשע בלתי צפוי.

פיתוח

 

בשנת 1997 חיפש המפיק ההוליוודי דייוויד היימן אחר ספר ילדים שניתן יהיה לעבדו לסרט קולנוע מצליח. הוא תכנן ליצור סרט המבוסס על הספר The Ogre Downstairs מאת דיאנה וין ג'ונס, אבל תוכנית זו ננטשה. הצוות שעבד עבורו בחברת Heydey Films הציע את "הארי פוטר ואבן החכמים", והיימן סבר שדובר ב"רעיון מגניב" והחליט להציג את הרעיון בפני האחים וורנר. בשנה שאחרי מכרה רולינג לאחים וורנר את זכויות ההפקה על ארבעת הספרים הראשונים, תמורת סכום של כמיליון לירות שטרלינג. אחת הדרישות העיקריות של רולינג הייתה שצוות השחקנים יהיה על טהרת הבריטים, אם כי הסכימה לליהוקו של ריצ'רד האריס האירי בתפקיד דמבלדור, ושל שחקנים צרפתים ומזרח אירופיים בסרט הרביעי מכיוון שבספרים המקבילים הייתה לכך התייחסות מפורשת. רולינג היססה למכור את הזכויות מכיוון שלא רצתה להעניק לאחים וורנר שליטה מלאה בנושא, שהייתה מאפשרת להם ליצור המשכים שאינם מבוססי קאנון.

בתחילת תהליך ההפקה הוצע לסטיבן ספילברג לביים את הסרט, אך הוא דחה את ההצעה. לפי הדיווחים הוא רצה שהסרט יהיה מונפש, בו השחקן האמריקאי היילי ג'ואל אוסמנט ידבב את דמותו של הארי, או סרט שישלב אלמנטים מהספרים הבאים בסדרה. הוא אף הביע את ביטחונו בכך שהסרט יניב רווחים רבים. באחד המדורים באתר הרשמי שלה אמרה רולינג כי לא היה לה חלק בבחירת הבמאים לסרטים, ואמרה גם כי "כל מי שחושב שיכולתי (או הייתי) להטיל וטו [על ספילברג] צריך לבדוק מחדש את העט-צטט-אותך שלו".

לאחר עזיבתו של ספילברג החל משא ומתן עם מספר במאים אחרים ובהם כריס קולומבוס, טרי גיליאם, אלן פארקר, וולפגנג פיטרסן, רוב ריינר, בראד סילברלינג, טים רובינס ומ. נייט שאמלאן. פיטרסן וריינר ויתרו על התפקיד במרץ 2000, כך שמאגר המתמודדים הצטמצם. ההעדפה האישית של רולינג הייתה שגיליאם יהיה הבמאי, אך האחים וורנר בחרו את קולומבוס והסבירו זאת בכך שעבד בעבר על מספר סרטי משפחה כגון "שכחו אותי בבית" ו"גברת דאוטפייר". קולומבוס שאף ליצור סרט באורך שעתיים, ואמר כי הוא רצה שסצנות המוגלגים יהיו "עצובות וקודרות" ושאלו של עולם הקוסמים יהיו "מלאות בצבע, מצב רוח ופרטים". הוא התבסס על אלמנטים מעיבודיו של דייוויד לין ל"תקוות גדולות" ול"אוליבר טוויסט" מאת צ'ארלס דיקנס. כן הוא אמר שהוא רצה להשתמש ב"אותו סוג של אפלה, אותו סוג של חדות, ואותה איכות לסינמטוגרפיה", בנוסף לברצונו להשתמש בעיצובי הצבע שהיו בשימוש בסרט המבוסס על המחזה "אוליבר!" ובסרט "הסנדק".

סטיב קלובס נבחר לתפקיד התסריטאי. הוא תיאר את עיבוד הספר כמשימה קשה, ואמר גם כי הספר הראשון פחות מתאים לשינויים בהשוואה לספרים השני והשלישי. קלובס קיבל תקצירי תסריטים רבים שאותם כמעט ולא קרא, אך כשקיבל את זה של הספר הראשון בסדרה בחר בו. כשניהל משא ומתן עם האחים וורנר הוא טען כי הסרט חייב להיות בריטי, ועליו לתאר בנאמנות את הדמויות כפי שהן בספרים. לדבריו הוא היה עצבני כשפגש את רולינג לראשונה, ולא רצה לגרום לה לחשוב שהוא הולך "להרוס את התינוק שלה". לרולינג הייתה מידה משמעותית של שליטה יצירתית בתכנים, והתמנתה לתפקיד המפיקה בפועל.

תוכניתה המקורית של האחים וורנר הייתה להתחיל את הקרנת הסרט בשבוע שבו חל 4 ביולי 2001, ובשל חלון הזמנים הקצר שנוצר כתוצאה מכך החליטו מספר מועמדים לתפקיד הבמאי למשוך את מועמדותם. בגלל אילוצי הזמנים הוזז התאריך ל-16 בנובמבר 2001‏.

האחים וורנר החליטו לדבב את הסרט גם לעברית לאור הביקוש הגדול בישראל, והיה זה סרט הלייב אקשן באורך מלא הראשון של החברה שדובב לשפה זו. הדיבוב העברי הופק על ידי שפרירה זכאי.

ליהוק

במהלך המשא ומתן לקראת הפקת הסרט דרשה רולינג כי צוות השחקנים יורכב אך ורק משחקני קולנוע בריטים. סוזי פיגיס התמנתה לאחראית הליהוק, ועבדה ביחד עם קולומבוס ועם רולינג במהלך מבחני הבד לתפקידים הראשיים של הארי, רון והרמיוני. הוחלט כי עבור התפקידים הללו ייערכו מבחני בד פתוחים, שרק ילדים בריטיים יוכלו להתמודד בהם בהתאם לדרישת רולינג. מבחני הבד העיקריים נערכו בשלושה חלקים, כאשר הנבחנים היו צריכים לקרוא עמוד אחד מתוך הספר הראשון, ואם הם העפילו לשלב הבא הם היו צריכים לאלתר סצנה שבה התלמידים הגיעו להוגוורטס. לאחר מכן ניתנו להם מספר דפים מהתסריט, והם היו צריכים לקרוא אותם בפני קולומבוס. במהלך המבחנים נעשה שימוש בחלקים מהתסריט של קולומבוס עבור הסרט "Young Sherlock Holmes" שיצא לאקרנים ב-1985‏.

ב-11 ביולי 2000 עזבה פיגיס את צוות ההפקה, וטענה כי קולומבוס לא חשב על אף אחד מאלפי הילדים שנבחנו כי הוא ראוי. ב-8 באוגוסט נבחרו השחקנים הלא מוכרים דניאל רדקליף, אמה ווטסון ורופרט גרינט לגלם את התפקידים של הארי פוטר, הרמיוני גריינג'ר ורון ויזלי בהתאמה.

קולומבוס היה מעוניין שרדקליף יגלם את תפקידו של הארי פוטר מאז שראה אותו משתתף בהפקה של ה-BBC לסיפורו של דייוויד קופרפילד, שהתקיימה עוד לפני עריכת המבחנים, ואמר לפיגיס כי הוא חושש שהוריו המגוננים של רדקליף לא ירשו לבנם להשתתף בסרט. קולומבוס הסביר כי התעקשותו לתת את התפקיד לרדקליף הייתה הסיבה להתפטרותה של פיגיס. רדקליף התבקש לבצע מבחן בד בשנת 2000, כאשר דייוויד היימן וקלובס פגשו אותו ואת הוריו בהצגה של מחזה בלונדון. הם הצליחו לשכנע את הוריו של רדקליף כי בנם יהיה מוגן מפני תשומת הלב התקשורתית. רולינג אישרה את ליהוקו של רדקליף, ואמרה כי "לאחר שראיתי [את] מבחן הבד אני לא חושבת שכריס קולומבוס היה יכול למצוא הארי יותר טוב". שכרו של רדקליף לא פורסם באופן רשמי, אך לפי דיווחים שונים הוא היה מיליון לירות שטרלינג בקירוב. מלבד רדקליף היה טום פלטון השחקן היחיד מקרב הילדים עם ניסיון משמעותי קודם בתחום המשחק.

רדקליף נאלץ להרכיב עדשות מגע ירוקות כיוון שעיניו בצבע כחול, בניגוד לעיניו הירוקות של הארי המתוארות בספרים. בשל חוסר הנוחות שלו מהשימוש בעדשות נעשה שימוש בעיבוד ממוחשב בחלק מהסצנות.

רופרט גרינט בן ה-13 היה השחקן המבוגר ביותר מבין השלישייה הראשית. הוא החליט כי הוא יתאים לתפקיד "בגלל [שיש לו] שיער ג'ינג'י" ובגלל היותו מעריץ של הספרים. לאחר שראה את הדיווח על מבחני הבד הוא שלח קלטת וידאו שעליה הקליט קטע בו הוא מספר על רצונו לקבל את התפקיד, והצליח להרשים את המפיקים שזימנו אותו לראיון.

המורה לתיאטרון של אמה ווטסון באוקספורד התרשמה מכישורי המשחק שלה, וסיפרה על כך לסוכני ההפקה. ווטסון סיפרה כי היא התייחסה ברצינות למבחני הבד, אך לא האמינה כי היא תזכה בתפקיד. המפיקים התרשמו מהביטחון העצמי שהפגינה, ובחרו בה מתוך אלפי בנות. רולינג הייתה בקשר עם ווטסון החל ממבחן הבד הראשון שביצעה.

כמו כן, השחקן ריצ'רד האריס סירב בהתחלה לקבל את תפקידו של מנהל הוגוורטס אלבוס דמבלדור, אך חזר בו מהחלטתו לאחר שנכדתו הצהירה כי לא תדבר איתו יותר אם לא יגלם את התפקיד.

רובי קולטריין היה הבחירה האישית הראשונה של רולינג לתפקיד. בעת שנבחר הוא נמנה עם קוראי הסדרה, והתכונן לתפקיד באמצעות שיחות עם רולינג שבהן היא סיפרה לו בין השאר פרטי עלילה מהספרים המאוחרים בסדרה שטרם יצאו באותה תקופה. גם דיים מגי סמית', שגילמה את המורה מינרווה מקגונגל, נבחרה על ידי רולינג באופן אישי.

איאן הארט לוהק לתפקיד של המורה להתגוננות מפני כוחות האופל קוויריניוס קווירל, וזאת לאחר שהשחקן דייוויד ת'יוליס נבחן לתפקיד אך לא קיבל אותו. ת'יוליס קיבל את התפקיד של המורה רמוס לופין בסרט השלישי בסדרה. כמו כן, הארט דיבב את דמותו של לורד וולדמורט בסוף הסרט, לאחר שריצ'רד ברמר גילם אותה בסצנת פלשבק בתחילת הסרט.

צילומים

 

 

אחדים מאנשי תעשיית הסרטים הבריטית ביקשו שצילומי הסרט ייערכו בבריטניה, והציעו את עזרתם בהשגת מקומות צילום, השימוש באולפני ליבסדן, ושינוי של החוקים הבריטיים הנוגעים להעסקת ילדים. באוקטובר 2000 החלו הצילומים באולפנים, והסתיימו באפריל 2001 כאשר התיקונים האחרונים נעשו ביולי. צילומים עיקריים נערכו ב-2 באוקטובר 2000 בתחנת הרכבת גות'לנד שבצפון יורקשייר. בין המקומות שהיו מועמדים לשמש את המפיקים עבור סצנות הוגוורטס היו קתדרלת קנטרברי וטירת אינווריילורט הסקוטית, אך האחראים על קתדרלת קנטרברי דחו את בקשת האחים וורנר והביעו את חששותיהם מנושאו ה"פגאני" של הסרט. אתרי הצילומים העיקריים להוגוורטס היו בסופו של דבר טירת אניק וקתדרלת גלוסטר, אך למרות זאת חלק מהסצנות צולמו בבית הספר הארו. סצנות אחרות צולמו בקתדרלת דרהאם בפרק זמן של שבועיים, ובהן צילומי המסדרונות וחלק מהשיעורים בכיתות. בית הספר לתאולוגיה של אוניברסיטת אוקספורד שימש כאתר הצילומים של מרפאת הוגוורטס, והספרייה הבודליינית שימשה כאתר הצילומים של ספריית הוגוורטס.

הצילומים של דרך פריווט (מקום המגורים בסדרה של משפחת דרסלי) נערכו בעיירה ברקנל שבברקשייר. הצילומים בעיירה היו אמורים להימשך יום אחד, אך בשל התארכותם ליום נוסף היה צורך לשלם לתושבי הרחוב סכום כסף נוסף. כתוצאה מכך הוחלט כי כל הסצנות של דרך פריווט בסרטים הבאים יצולמו באתר מלאכותי באולפני ליבסדן, ובכך הצליחו המפיקים לחסוך בעלויות. היכל הכניסה של בית אוסטרליה בסטרנד שימש כאתר הצילומים של בנק הקוסמים גרינגוטס, ואילו המכללה הנוצרית באוקספורד שימשה לצילומי חדר הגביעים של הוגוורטס. גן החיות של לונדון שימש לצילומי הסצנה שבה הארי משלח בבן דודו דאדלי נחש, ואילו תחנת קינגס קרוס שימשה לתפקידים שתוארו בספר.

כיוון שבארצות הברית הופץ הסרט בשם שונה היה צורך לצלם פעמיים את כל הסצנות שבהן הוזכרה אבן החכמים, פעם אחת כשהשחקנים אומרים "philosopher's" ופעם אחת כשהם אומרים "sorcerer's". השחקנים הילדים הקדישו ארבע שעות ביום לצילומים.

עיצוב ואפקטים מיוחדים

התלבושות בסרט עוצבו על ידי ג'ודיאנה מקובסקי. היא עיצבה מחדש את מדי משחק הקווידיץ', לאחר שקודם לכן תכננה להשתמש בעיצוב שהופיע על כריכת המהדורה האמריקנית של הספר. מעצב ההפקה סטיוארט קרייג בנה את התפאורות ואתרי הצילומים באולפני ליבסדן, כולל היכל הכניסה להוגוורטס, אותו ביסס על קתדרלות אנגליות רבות. אף על פי שהתבקש להשתמש ברחוב עתיק כלשהו על מנת לצלם את הסצנות של סמטת דיאגון הוא החליט לבנות רחוב משל עצמו, ושילב בו אלמנטים אדריכליים ממספר תקופות בהיסטוריה של אנגליה.

תוכניתו המקורית של קולומבוס הייתה להשתמש באמצעים מכניים ובהנפשה ממוחשבת על מנת ליצור את דמויות היצורים הקסומים בסרט, כולל זו של הכלב התלת-ראשי פלאפי. ניק דאדמן, שעבד בסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 1: אימת הפנטום", הופקד על יצירת החלקים המכניים עבור הסרט, ואילו האפקטים הכוללים את היצורים נוצרו על ידי חברת "Jim Henson's Creature Shop". בסרט נכללו כמעט 600 צילומים של היצורים הקסומים, כאשר חברות שונות עסקו באלמנטים שונים של נושא זה. הפנים של לורד וולדמורט שהופיעו על פרופסור קוויריניוס קווירל נוצרו על ידי חברת Industrial Light & Magic, נורברט הדרקון על ידי חברת Rhythm & Hues, וסצנות הקווידיץ' הופקו על ידי Sony Pictures Imageworks של חברת סרטי סוני.

קולומבוס ערך שיחות רבות עם רולינג על מנת לוודא שהוא לא פוגע בדקויות של עלילת הספר, וסטיב קלובס טען כי הסרט נאמן במידה רבה לעלילת הספר. הוא הוסיף מספר דיאלוגים באישורה של רולינג אם כי אחת מהשורות הוסרה לאחר שרולינג אמרה לו כי היא תסתור במפורש אירוע מסוים מהספר החמישי, שיצא לאור מספר שנים לאחר מכן.

למרות כל זאת, בדומה לעיבודים אחרים לקולנוע ישנם מספר הבדלים בין עלילת הסרט לעלילת הספר. הפרק הראשון בספר התחיל מנקודת מבטם של ורנון דרסלי ואשתו פטוניה, יום אחד לפני שקיבלו לחזקתם את הארי, ובו תואר גם היחס שלהם לעולם הקסמים. סצנה זו לא נכללה בסרט, שהחל עם אלבוס דמבלדור, מינרווה מקגונגל ורובאוס האגריד שהותירו את הארי על מפתן בית משפחת דרסלי. לאחר מכן הוסרו מספר אירועים מחופשת הקיץ של הארי, בהם חלק מניסיונותיו של ורנון למנוע את הגעת המכתבים מהוגוורטס, כמו כן בספר הארי קיבל את חדר השינה השני של דאדלי בעוד בסדרת הסרטים הוא מקבל אותו רק בסרט הבא והנחש בריח מברזיל שתואר בספר הפך לנחש אנקונדה מבורמה בסרט. בסדרת הסרטים בניגוד לספרים כל ארבעת הבתים לומדים יחדיו ולא שני בתים שמצוותים לשיעור

חלק מהעימות בין הארי לבין דראקו מאלפוי, כולל המפגש הראשון ביניהם בסמטת דיאגון, לא נכלל בתסריט. חלק מתפקידיו של ניקולס פלאמל בעלילה שונו או בוטלו. בסרט שלח דמבלדור את הדרקון נורברט להתגורר בשמורה ברומניה, ואילו בספר היו אלה הארי והרמיוני גריינג'ר שהבריחו אותו באמצע הלילה. כתוצאה מכך נוצר הצורך לשנות את סצנת העונש ביער האסור שליד הוגוורטס. בספר הארי והרמיוני קיבלו את העונש לאחר שנתפסו על ידי שרת בית הספר ארגוס פילץ', ואילו בסרט הם ורון ויזלי נתפסו לאחר שדראקו מאלפוי הלשין עליהם. באתגרים שהובילו לאבן החכמים בסוף הסרט לא נכללו חידת השיקויים של סוורוס סנייפ, והטרול של המורה קוויריניוס קווירל.

במסגרת שינויים חזותיים אחדים הפך צבע השיער של דאדלי ואמו פטוניה לחום, ואילו צבעו של הקנטאור פירנזה הפך ליותר כהה בהשוואה לספר בו תואר כבלונדיני באופן חלקי כמו כן, מגרש הקווידיץ' בסרט צולם כשדה פתוח עם מגדלי צפייה, ואילו בספר הוא תואר כאצטדיון רגיל.

ג'ון ויליאמס, שעבד גם בסרט השני ובסרט השלישי, נבחר לתפקיד המלחין של הקטעים המוזיקליים בסרט. הוא הלחין את המוזיקה בבתים שלו בלוס אנג'לס ובטנגלווד לפני שהקליט אותה בלונדון באוגוסט 2001. הפסקול של הסרט יצא לאור ב-30 באוקטובר 2001. הפסקול היה מועמד לפרס אוסקר בשנת 2002. קטעים רבים שהושמעו לראשונה במסגרת הפסקול שימשו גם בלפחות אחד מהסרטים הבאים. הקטעים הללו כוללים את אלה של וולדמורט, הוגוורטס, סימטת דיאגון, משחקי הקווידיץ', טיסה, ונעימת הנושא הנקראת במקור "Hedwig's Theme", שהייתה בשימוש בכל הסרטים וזכתה לפופולריות רבה. בקנדה נמכר הפסקול ב-50,000 עותקים, ובשל כך זכה למעמד זהב מטעם איגוד תעשיית ההקלטה הקנדי.

 

הטיזר הראשון הוקרן ב-20 בדצמבר 2000, ואילו הטריילר הראשון שודר באמצעות לוויין ב-29 בפברואר 2001 והופיע לראשונה בבתי הקולנוע מספר ימים לאחר מכן. באותה שנה יצרה חברת אלקטרוניק ארטס מספר משחקי מחשב המבוססים על הסרט. בשנת 2003 יצא משחק נוסף המיועד לקונסולות משחק נוספות כגון פלייסטיישן 2. חברת מאטל קיבלה את הזכויות על ייצור צעצועים הקשורים לסרט, ולמכירתם באופן בלעדי בחנויות של האחים וורנר. גם חברת האסברו ייצרה מספר צעצועים, כולל ממתקים המבוססים על אלה שבסדרת הספרים. האחים וורנר חתמה על עסקה בשווי של כ-150 מיליון דולר עם חברת קוקה-קולה על מנת לקדם את הסרט, וחברת לגו ייצרה מספר משחקים המבוססים על מבנים וסצנות שהופיעו בסרט.

ביקורות

הסרט זכה לביקורות חיוביות בדרך כלל. הוא זכה ל-80% תוצאות "Fresh" באתר Rotten Tomatoes‏, וכן לתוצאה של 67 מתוך 100 באתר Metacritic המייצגת "ביקורות אוהדות בדרך כלל". רוג'ר איברט טען שהסרט הוא קלאסיקה, ושיבח את האפקטים החזותיים בסצנות הקווידיץ'. הדיילי טלגרף והמגזין אמפייר הביעו בביקורתם עמדה דומה, כאשר הכתב אלן מוריסון טען כי הייתה זו הסצנה הבולטת של הסרט. גם בריאן לינדר מהאתר IGN כתב ביקורת חיובית על הסרט, ערך השוואה בינו לבין הספר וסיכם בכך ש"זה לא מושלם, אך עבורי זו תוספת נאה לסדרת הספרים שאני אוהב". ג'ין אופמות' מתחה ביקורת שלילית על חצי השעה האחרונה של הסרט, אך מנגד אמרה כי הסרט באופן כללי "יכשף גם את הציניקנים הגדולים ביותר שיראו אותו".

ריצ'רד קורליס מהטיים מגזין טען כי הסרט הוא עיבוד מוצלח של הספר, אך ביקר את הקצב והיעדר הכריזמה של הדמויות המובילות. פול טאטארה מה-CNN טען כי כריס קולומבוס וסטיב קלובס נזהרו מאוד על מנת לא לפגוע באיש בקטעים מהספר שהושמטו, עד כדי כך שנראטיב הסרט דומה לג'מבורי בתוך ראשה של רולינג. אד גונזאלס מהמגזין "סלנט" טען כי הבמאי טים ברטון היה עושה עבודה יותר טובה, ואמר גם כי הסינמטוגרפיה היא "תפלה ולחה", וכי רוב הסרט הוא "רק חגיגה משעממת של ריר נוזל" (solidly dull celebration of dribbling goo)‏.

מכירות בקופות

הקרנת הבכורה של הסרט נערכה ב-4 בנובמבר 2001 בכיכר לסטר שבלונדון, כאשר האולם שבו היא התבצעה עוצב בהתאם למראה של הוגוורטס בסרט. הסרט זכה להצלחה רבה בקופות. בארצות הברית הוא הניב הכנסות של 33.3 מיליון דולר ביום הראשון, ובכך שבר את השיא שקודם לכן נקבע על ידי מלחמת הכוכבים - פרק 1: אימת הפנטום. בשבת, היום השני להקרנה, הניב הסרט הכנסות של 33.5 מיליון דולר ופעם נוספת שבר את השיא. בסך הכל הניב הסרט הכנסות של למעלה מ-90 מיליון דולר במהלך סוף השבוע הראשון להקרנתו, ושבר את השיא לשבוע ההקרנה הראשון שהוחזק על ידי הסרט פארק היורה 2: העולם האבוד. שיא זה היה בתוקף עד מאי שלאחר מכן, כאשר הסרט ספיידרמן הניב הכנסות של 114.8 מיליון דולר בשבוע הראשון להקרנתו.

תוצאות דומות התקבלו גם ברחבי העולם. בממלכה המאוחדת הניב הסרט סכום שיא של הכנסות בשבוע הראשון, ובסך הכל 16.3 מיליון לירות שטרלינג עם ו-9.8 מיליון בלי טריילרים. סך ההכנסות של הסרט בממלכה המאוחדת לבדה היו 66.1 מיליון לירות שטרלינג, והוא היה הסרט המכניס ביותר שם עד שהשיא נשבר על ידי "מאמה מיה!".

בסך הכל בשנת יציאתו לאקרנים הניב הסרט הכנסותם של למעלה מ-974 מיליון דולר במכירות בקופות בתי הקולנוע, מתוכם 317 בארצות הברית, ובכך הפך לסרט הרווחי ביותר השני נכון לאותה תקופה, ולסרט הרווחי ביותר של אותה שנה. עם הקרנתו מחדש בסין בשנת 2020 הוא חצה את רף מיליארד הדולר והגיע לסך הכנסות כולל של $1,006,917,662.

נכון לשנת 2008 מדורג הסרט במקום השישי בכל הזמנים מבחינת הכנסות לאחר האביר האפל, שודדי הקאריביים: תיבה של איש מת, שר הטבעות: שיבת המלך, טיטניק ואווטאר.

פרסים

הסרט היה מועמד לפרס אוסקר בשלוש קטגוריות, וכן זכה למועמדות בשבע קטגוריות לפרס באפט"א, מועמדות לפרס הוגו, שלוש קטגוריות בפרס התאחדות מבקרי הסרטים וזכייה אחת, מועמדות לפרס מפיק השנה בסרטי קולנוע של גילדת המפיקים האמריקנית, חמש קטגוריות של פרס סטלייט וזכייה אחת, ותשע קטגוריות של פרס סאטורן עם זכייה אחת.

  מדיה וקבצים בנושא הארי פוטר ואבן החכמים בוויקישיתוף

•   אתר האינטרנט הרשמי של הארי פוטר ואבן החכמים (באנגלית)
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר נטפליקס
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר AllMovie (באנגלית)
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר אידיבי
• "הארי פוטר ואבן החכמים", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
• "הארי פוטר ואבן החכמים", באתר HBO Max (באנגלית)
•   "הארי פוטר ואבן החכמים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• הארי פוטר ואבן החכמים, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• האתר הרשמי של הסרטים