דקל נור: זן של תמר

דקל נור גדל בעיקר במזרח אלג'יריה, בלוב ובתוניסיה באזורים חמים ויבשים וכמו כן בארצות הברית באריזונה, קליפורניה ובטקסס, בישראל גדל הפרי בעיקר בדרום הערבה אם כי יש מספר גידולים בשטח שבין יריחו לבין הערבה התיכונה למעט אזור ים המלח.

הפרי פופולרי במדינות המקור ובמרוקו, גרמניה וצרפת.

 

צורתו של הפרי היא מלבני, באורך של ארבעה עד שישה סנטימטרים ובעל חריץ לכל אורכו המזכיר וריד מרקמם הפרי הוא בשרני, רך ומתוק כאשר הטעם והמרקם דומים לדבש. הרכבו התזונתי הוא 295 קלוריות, גרם חלבון, 34 גרם פחמימות, 0.1 גרם שומן ו-320 מ"ג אשלגן וכמו כן הוא מכיל ויטמין C וויטמין A.

בישראל, נכון ל-2016, כ-27,336 עצי דקל נור המהווים כ-4% אחוז מהתמרים במדינה, כמות עצי הדקל נור מתצמצמת מדי שנה בעקבות עקירות על מנת להחליף את מטעי הדקל נור במטעי מג'הול הנחשבים רווחים יותר כאשר הרווח משוק היצוא שלהם גדול יותר, להשואה ב-2014 היה הדקל נור כ-4.7% מן התמרים בישראל.

שיטת הגדיד (קטיף) של הדקל נור שונה מן המג'הול (קטיף בודדים בעזרת שק) אך זהה לברהי (תמר צהוב), את הסנסן (שרביט התמרים) חותכים בעזרת סכין מצ'טה בשלמות ומשליכים אותו מן העץ אל מכל האיסוף שבקרקע או על כלי התמרים, כאשר הפרי נמצא על הקרקע חובטים את הסנסנים על משטח המיון עד האשר הפרי מתפזר ומתנתק מן הסנסן.