דוד פריטל: פעיל בתנועת הבריחה בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה

ממקימי "המועצה למען יהודי ברית המועצות" ומזכ"ל המועצה בשנים 1971–1984. ייסד וערך את סדרות הספרים: "האינטליגנציה היהודית בברית המועצות", "יהודי ברית המועצות", ו"יהודי ברית המועצות במעבר", שיצאו לאור בהוצאת מאגנס בשנים 1976–1997.

ביוגרפיה

דוד פרינצנטל נולד בעיר לוצק בחבל ווהלין שבמזרח פולין (היום אוקראינה) לגיטל וחיים פרינצנטל. אחיו הבכור, יעקב, עלה לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה והיה בין המייסדים של קבוצת מעלה החמישה. אביו היה מורה לעברית. בשנת 1937 השלים דוד את לימודיו בגימנסיה היהודית על שם גליקליך. היה פעיל מרכזי בתנועת הנוער החלוצית גורדוניה באזורו. ב-1937 נשלח לסמינר העולמי האחרון של החלוץ בוורשה פולין, שם עשה היכרות עם הלוחמים לעתיד בשורות הפרטיזנים ומורדי הגטאות, ביניהם מרדכי טננבאום, מפקד גטו ביאליסטוק, והפעילים במחתרות החלוציות במערב אוקראינה וביילורוסיה - צבי נצר, שיינדלה שוורץ ואנטק צוקרמן.

פריטל השתתף בפעילות מחתרתית במערב אוקראינה, בתנועה המאוחדת של גורדוניה והחלוץ הצעיר, פרייהייט - החלוץ הצעיר דרור. ב-6 ביוני 1941 נעצר בידי הסובייטים ונכלא בבית הסוהר בלוצק. יחד אתו נכלאו אדק גולובנר, מזכיר התנועה, איווה ביברמן, מאק יוז, מיכאל רייזמן, אייזיק שפרד רבקה טננבוים ושיינרלה שוורץ. עם פרוץ המלחמה בין גרמניה וברית המועצות ב-22 ביוני 1941 הצליח לברוח מבית הסוהר.

תקופת השואה, ההישרדות וההצלה

לאחר בריחתו הצטרף דוד לאמו שנשארה לבד בגטו לוצק, לאחר שאביו נלקח לעבודות כפייה ולא חזר. דוד נהג לצאת מהגטו כדי להבריח אליו מזון. ב-11 בדצמבר 1941, כשניסה לחזור לגטו, ראה את הגרמנים מתכוננים לאקציה האחרונה וחיפש לו מקום מקלט.

בשנים 44–1942 הסתתר דוד בבתיהם של מי שהוכרו שנים לאחר מכן כחסידי אומות העולם: משפחת ברון (זיגמונד ואשתו ונדה ובנותיהם אלינה ואירנה) מהכפר מלה-אוסניציה (Mała Ośnica), ולאחר מכן, בביתם של איוון וסרפימה יציוק, נוצרים בפטיסטים מהכפר Podhajce. בזכות עדותו ביד ושם הוכרו איוון וסרפימה יציוק וששת ילדיהם כחסידי אומות העולם.

כשגבר החשש לחיי משפחת מציליו, הוא מצא מסתור בקרב שכניו, סאבא ואשתו אוקסניה מירוניוק, שהוכרו גם הם בזכות עדותו כחסידי אומות העולם. דוד הסתתר בביתו של סאבא לסירוגין לתקופות משתנות לפי יכולתם, עד פברואר 1944, כששוחרר האזור מידי הנאצים על ידי הצבא האדום.

לאחר השחרור פגש דוד את עמה דרטבר, שנולדה בעיר דובנו, ושרדה את השואה ביחד עם אחיה אברהם. עם שחרור העיר בידי הכוחות הסובייטים מיהרו דוד ועמה לברוח מלוצק מחשש שדוד ייעצר בידי אנשי המשטרה הסובייטית הנ.ק.וו.ד, בשל פעילותו הציונית שגרמה למאסרו בבית הכלא הסובייטי לפני המלחמה. בשנת 1945 עברו לפולין, שם השתתף בשיקום התנועה החלוצית ובמאבק לפתיחת השערים לארץ ישראל. בשנת 1947 עלה פריטל לארץ ישראל עם אשתו עמה ובנו התינוק שלמה, שנולד ב-1946, והצטרף לקבוצת מעלה החמישה, שם חיכה לו אחיו הבכור יעקב פריטל, ממייסדי הקבוצה.

פעילות בקיבוץ ובתנועה הקיבוצית

דוד היה חבר פעיל בקיבוץ, עבד בחקלאות, שימש כמזכיר הקיבוץ בשתי קדנציות וייצג את קיבוצו במשך שנים רבות בתנועת האיחוד. ב-1962 נבחר למנהל בית ההארחה של הקיבוץ ויזם התקשרות עם ממשלת גרמניה בדבר מתן חופשות החלמה לניצולי שואה בבית המרגוע, במסגרת השילומים של ממשלת גרמניה. ההסכם תרם לביסוסו של בית המרגוע כענף מוביל של מעלה החמישה.

יזם את הקמתה של אנדרטת זיכרון לאליעזר גלר וחבריו, לזכר חברי תנועת גורדוניה, ממפקדי ולוחמי מרד גטו ורשה. בשנות השישים והשבעים ניהל את טקסי זיכרון לשואה בקיבוצו מעלה החמישה, כאחד מאתרי הנצחה של תנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, גורדוניה ומכבי הצעיר.
בשנים 1967–1970 שימש מנהל בית הספר האזורי הרי יהודה ולימד את מקצוע האזרחות בבית הספר.

פריטל השלים לימודי תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית, בהיסטוריה ומדע המדינה. הוא בוגר מחזור ג' של המכללה לביטחון לאומי.

פעילות ציבורית

בשנת 1970 הוקמה ביוזמת גולדה מאיר ושאול אביגור "המועצה הציבורית למען יהודי ברית-המועצות" בראשות אברהם הרמן ושניאור זלמן אברמוב. דוד פריטל כיהן כמזכ"ל המועצה בשנים 1971–1984. תפקידי המועצה היו הסברה, בפרסום כתב-עת משלה, ותמיכה בפרסום של גופים אחרים; מתן תדרוך במפגשי משלחות למיניהן העוסקות בנושא יהודי ברית המועצות; ארגון הפגנות למען יהודי ברית המועצות, שבשנים מסוימות השתתפו בהן כעשרת אלפים איש; וארגון סמינרים למיניהם והשתתפות בקונגרסים בינלאומיים.

פריטל יזם עם יובל נאמן את הקמת "המרכז לקליטת מדענים עולים במשרד ראש הממשלה" ואת "ועד המדענים שליד המועצה למען יהודי ברית המועצות" בראשותו של פרופ' נאמן.

דוד פריטל נקבר בקיבוצו מעלה החמישה. הותיר את רעייתו עמה פריטל, שנפטרה בשנת 2015, ושלושה בנים: שלמה, נחום (חומי) ורועי.

פרסומים

דוד פריטל הקים ב-1973 ביטאון חדשות, "News Bulletin", בשפה האנגלית. עד 1983 יצאו לאור 238 גיליונות של ביטאון זה, בעריכתה של לייקה כהן, ובהם תיעוד של הפעולות למען יהודי ברית המועצות בשנות המאבק למען יציאתם ועלייתם ארצה.
בשנים 1976–1982 ערך פריטל את ששת קובצי הספרים "האינטליגנציה היהודית בברית המועצות", בהוצאת מאגנס וּועד המדענים למען יהודי ברית המועצות. יועץ מדעי: פרופסור מרדכי אלטשולר.
בשנים 1982–1983 הוציא לאור שתי מהדורות של הקובץ "In Search of Self - The Soviet Jewish Intelligentsia on the Exodus". יועץ מדעי: פרופסור י' פרנקל.
בשנים 1984–1992 ערך את תשעת קובצי "יהודי ברית המועצות - עלייה ומאבק" בהוצאת מאגנס. יועץ מדעי: פרופסור מרדכי אלטשולר.
בשנים 1993–1997 ערך את שלושת קובצי "יהודי ברית המועצות במעבר" בהוצאת מאגנס. יועצים מדעיים: פרופסור מרדכי אלטשולר, פרופסור משה ליסק. בשנים 2000 ו-2002 יצאו לאור שני כרכים נוספים בעריכת לודמילה דימרסקי-ציגלמן, כולל כרך המוקדש לדוד פריטל בהגיעו לגבורות.

לקריאה נוספת

Martin Gilbert, "The Righteous - The Unsung Heroes of the Holocaust", Henry Holt & Company 2002, pp. 34-41.
Ivan Jaciuk - Ukrain - The Jewish Foundation for the Righteous

קישורים חיצוניים

דוד פריטל (1919-2006), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

This article uses material from the Wikipedia עברית article דוד פריטל, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.