יפית גרינברג (מוכרת בשמה המסחרי: ג.
יפית; 9 באוגוסט 1951 – 30 בנובמבר 2021) הייתה פרסומאית ואשת עסקים ישראלית. הייתה הבעלים של קבוצת הפרסום: "ג. יפית תקשורת", המאגדת תחתיה את החברות: "ג. יפית בע"מ", "Gkids&young", "גלעד תדמית", "TRM" ,"Gimalaya", Big Big light" ,"G Conversation" (העוסקת בקידום מכירות) ושליש ממשרד הפרסום ענבר מרחב ג'י. יו"ר קבוצת G תקשורת ומבעלי סטימצקי לשעבר.
לידה | 9 באוגוסט 1951 בני ברק, ישראל |
---|---|
פטירה | 30 בנובמבר 2021 (בגיל 70) פתח תקווה, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול |
השכלה | אוניברסיטת בר-אילן |
תקופת הפעילות | 1972–2021 (כ־49 שנים) |
עיסוק | פרסומאית ואשת עסקים |
בן זוג | בנימין ארד |
צאצאים | אייל גרינברג |
מספר צאצאים | 1 |
גרינברג זכתה לפרסום במיוחד בזכות כתבות וקמפיינים פרסומיים בהם המליצה לרכוש מוצרים, בהתבסס על מחקרים ובדיקות שערכה. היא נחשבה למותג חזק בתחום הצרכנות והתמחתה בניהולם של מהלכי שיווק אתגריים: מינוף מותגים, שינויים בהרגלי הצריכה, שינוי ההתנהגות הצרכנית ומיצוב מחדש.
גרינברג נולדה בשם יפה מימון בבני ברק כאחת מחמשת ילדיהם של נגר ומטפלת, יוצאי טריפולי. היא גדלה במשפחה מסורתית, למדה בבית ספר תיכון עירוני דתי בני ברק ושימשה מדריכה בתנועת "בני עקיבא". גרינברג הייתה בעלת תואר ראשון בחינוך וגאוגרפיה מאוניברסיטת בר-אילן.
בגיל 21 עברה לתל אביב ועבדה במדור הפרסום של עיתון העבר "להיטון" ולאחר מכן כתקציבאית במשרד פרס. עד 1977 עבדה כתקציבאית במשרד הפרסום פלד. החל מ־1980 עד לעליית ערוצי הטלוויזיה המסחרית בישראל, הייתה ידועה במדורים הפרסומיים שכתבה בעיתונות, בין היתר בעיתוני לאשה, ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ וחדשות תחת הכותרת "כדאי" ובחתימתה "ג. יפית", בהם פרסמה מוצרים ושירותים בכתבות תחקיר אינפורמטיביות, שהוסיפו לקורא ערך מוסף על הנושא אותו סקרה, ונכתבו ממשרדה בכיכר המדינה, שנקרא "יפית ג. - כתבות אינפורמטיביות בסגנון עיתונאי".
עם תחילת השידור המסחרי בטלוויזיה, זיהתה גרינברג נישה בתחום הפרסום ושכפלה את אותו קונספט פרסומי שיצרה לטלוויזיה. נטען על ידה בפרסום מוצרים שונים, כי בדומה לעיתונות, גם בפורמט הטלוויזיוני היא בודקת, משווה ורק אז ממליצה על המוצר. הקמפיינים שלה זכו להצלחה מסחרית, וכן הופיעו במדדי האפקטיביות של גלובס ודה-מרקר[דרוש מקור]. עם השנים, צירפה גרינברג לעסקיה הפרסומיים את כלתה, מאיה ישעיהו, והן הופיעו יחד בפרסומות.
עם לקוחותיה נמנו מן החברות הגדולות בישראל: סנו, הוט, תנובה, שטראוס עלית, ישראכרט, שירותי בריאות כללית, סופר פארם, טרה ועוד.
במהלך השנים פנתה ג. יפית גם לעסקי נדל"ן ועסקי השקעות. חברות בבעלותה בנו את פרויקט "אנטוקולסקי" בסגנון ה"באוהאוס", אחד הפרויקטים היוקרתיים בתל אביב.
בשנת 2013 ניהלה ג. יפית מגעים עם רון לאודר כדי לרכוש את חלקו בערוץ 10 (30%). ביוני 2014 עמדה בראש קבוצת משקיעים שרכשה את רשת חנויות הספרים סטימצקי.
בשנת 2017 השיקה ג. יפית את גרופיס. הום בשיתוף דנית ציון-דואן, בעלת משרד עו"ד בתחום הנדל"ן,ויוסי שניידר, מומחה במיסוי ונדל"ן. מטרת המיזם היא להקל על התאגדות של קבוצות רכישה.
בשנת 2010 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב את אתר "GetIT", השייך לקבוצת ג. יפית, בעבירה של הטעיית צרכנים לפי חוק הגנת הצרכן. על פי כתב האישום, אשר הוגש על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הנאשמים "לא סיפקו את המוצרים כפי שהתחייבו, עיכבו ביטול עסקאות ולא החזירו כסף במועד הקבוע בחוק לגבי מכר מרחוק".
גרינברג הייתה נשואה בשנית לד"ר בנימין ארד, מנהל רפואי בבתי זיקוק ואם לבן אחד מבעלה הראשון.
נפטרה ב-30 בנובמבר 2021, בגיל 70, ממחלת הסרטן, והובאה למנוחות באותו יום בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
באמצע שנות ה-90 זכתה גרינברג לחיקוי בתוכנית "הקומדי סטור", שם גילם אסף אשתר את בת-דמותה שנקראה "מ. כוערת", שהופיעה לאחר מכן בפרסומת של גרינברג לבורגראנץ'. בשנות ה-2000 חיקה אותה אלי פיניש בתוכנית "ארץ נהדרת", יחד עם חיקוי של כלתה, מאיה ישעיהו שאותה חיקתה עלמה זק.
This article uses material from the Wikipedia עברית article ג. יפית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.