באזוורד: מטבע לשון אופנתי

התפתחות הטכנולוגיה, מדעי החברה ומדעי הניהול מביאה ליצירה שוטפת של מילים חדשות בתחומים אלה, ואחדות מהן נקלטות גם באמצעי התקשורת ובציבור הרחב, זוכות לשימוש נרחב והופכות לבאזוורדס. גם בשיח הכללי נוצרים לעיתים באזוורדס.

דוגמאות של מילים בתחומים שונים:

• בשיח הכללי: "פרץ לתודעה", "ספין תקשורתי", "פייק ניוז"
• מתחום הטכנולוגיה: "וב", "דור 3", "מחשוב ענן", "סייבר", "רשת סמנטית", "ביג דאטה", "למידת מכונה"
• מתחום הניהול: "חזון ארגוני", "סינרגיה"
• מתחום השיווק: look and feel, magic moment

ב־2023 חידשה האקדמיה ללשון העברית תחליף עברי למילה buzzword – "מִלַּת רַחַשׁ". שני כותבי עברית ניסו להציע תחליפים משלהם:

• ד"ר אמנון כספי מהמחלקה לכלכלה ולמנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן הציע בגיליון אפריל 1988 של הירחון "ניהול", את התחליף "זמזומילה" - הלחם של המילים "זמזום" ו"מילה", ובעצם תרגום מילולי של ההלחם האנגלי buzzword.
• פרופ' שיזף רפאלי מהמרכז לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה השתמש במילה "זמלול" כתרגום ל"באזז-וורד".

גם בשפות נוספות, ובהן צרפתית, הולנדית ופולנית, משמשת המילה buzzword לתיאור מושג זה.

באזוורדס הם בדרך כלל ביטויים חדשים ואופנתיים, הנקלטים בשפה במהירות, אך לעיתים גם נעלמים ממנה במהירות. תחומים שבהם הבאזוורדס נפוצים הם: ניהול, טכנולוגיה, מנהל, פוליטיקה ושיווק.

בין הבאזוורדס יש גם כאלה שמשמעותם מעורפלת, והמשתמשים בהם עושים זאת משום שהם אופנתיים, כדי להרשים את השומעים באמצעות מראית עין של הפגנת ידע, או משום שמלכתחילה המשתמשים בהם מעוניינים לעמעם את דבריהם.

באזוורדס משמשים לרוב כז'רגון הבא לתאר תפיסות עולם ומונחים טכניים חדשניים ביותר, תוך הימנעות מהפשטת יתר של המושגים, הפשטה שעלולה לגרום לטשטוש ההבדלים בין מונחים אלו לבין מושגים מיושנים.

בין הבאזוורדס יש כאלה שפרצו כבאזוורדס ונותרו בשימוש למשך שנים רבות, כגון "הדור הבא", "הוליזם", "מינוף" ו"סינרגיה". באזוורדס חדשים יחסית (בשנת 2006) הם "מפת דרכים", "וב 2.0" ו"ספין". בתחום המחשוב נפוצים באזוורדס רבים בראשי תיבות, כגון "ERP" ו-"CRM".

• סקוט אדמס, חוק דילברט, הוצאת מטר, 1997 (תרגום: ברוך קורות)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: באזוורד

• חגית גינזבורג, להיות בפרונט, באתר ynet, 16 בפברואר 2007