אלבטרוס עשון: ניו זילנד [ משפ אלבטרוסיים]

הוא נפוץ בדרום האוקיינוסים ההודי והאטלנטי, ומוצא את מזונו דרומית לקו הרוחב 30 מעלות דרום, בין דרום ניו סאות' ויילס לארגנטינה. הוא ניזון מדיונונים, מדגים, מסרטנים ומפגרי פינגווינים. משקלו כשני קילוגרמים וחצי.

אלבטרוס עשון
מצב שימור
סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	יסעוראים
משפחה:	אלבטרוסיים
סוג:	אלבטרוס עשון
מין:	אלבטרוס עשון
שם מדעי
Phoebetria fusca ‏הילזנברג, 1822
תחום תפוצה

צבע גופם חום - שחור. הגב מעט יותר בהיר מן הבטן. אלבטרוסים מבוגרים יותר עשויים להיות בעלי גב, צוואר ועורף בהירים יותר. הראש כהה מיתר הגוף. טבעות לבנות קטנות מקיפות את העיניים. כמו כן, בסיסי הכנפיים (אזור החיבור שלהן לגוף) לבנים גם כן. כנפיהם דקות ומחודדות בקצותיהן. הזנב הוא דמוי טריז. הפרטים פוגשים לראשונה בבן-זוג בגיל שלוש עד ארבע שנים, ומתרבים לראשונה בגיל תשע עד חמש-עשרה שנים. הבוגרים מקננים במושבות רופפות בנות 60 קנים בממוצע, או בקבוצות קטנות. במקרים נדירים יקננו האלבטרוסים ביחידות. ההזדווגות והקינון שאחריה מתרחשים אחת לשנתיים. הנקבה מטילה ביצה יחידה בסוף חודש ספטמבר, וזו נדגרת על ידי שני ההורים במשך 65 עד 75 ימים. הגוזל מואכל במשך חמישה חודשים לערך, ולאחר מכן הוא מתחיל לעוף.

אוכלוסיית האלבטרוסים העשונים כוללת כ-12,500 עד 19,000 זוגות המקננים מדי שנה (כלומר, סך של כ-30,000 זוגות מקננים, שכן האלבטרוס מקנן אחת לשנתיים). מגמת האוכלוסייה שלילית, וההערכה היא שהאוכלוסיות קטנו בכ-75 אחוזים במהלך 90 השנים האחרונות של המאה ה-20. כך למשל, אוכלוסיית האלבטרוסים הללו באי קרוזה הצטמצמה ב-58% בין 1980 ל-1995. האיומים העיקריים על המין הם לכידה כשלל לוואי של דייגים המשתמשים במערך חכות, בליעת קרסים ושקיות פלסטיק, והגעת מינים פולשים.

  מדיה וקבצים בנושא אלבטרוס עשון בוויקישיתוף

• אלבטרוס עשון, באתר ITIS (באנגלית)
• אלבטרוס עשון, באתר NCBI (באנגלית)
• אלבטרוס עשון, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
• אלבטרוס עשון, באתר GBIF (באנגלית)
• אלבטרוס עשון באתר BirdLife International
• האלבטרוס העשון
• סרטון (אורכב 23.02.2008 בארכיון Wayback Machine) באתר Internet Bird Collection