אבא לפין: פעיל ציוני

לפין נולד בטאווריג למשפחה חסידית. בנם של נח, סוחר, קבלן, שומר מסורת ומשכיל, ומינה לבית פרלמן. התחנך בגימנסיה הרוסית בקובנה. ובהשפעת תנועת ההשכלה סיים ב-1893 בהצטיינות לימודי רפואה באוניברסיטת טרטו באסטוניה ובאוניברסיטת ורשה, והתמחה ברפואת עור. ב-1896 נישא לפאני לבית פרנס מווילנה. לפין פרסם ספרים רבים בתחום הרפואה בשפה הגרמנית, והוא פתח קליניקה פרטית בעיר קובנה, שם חי ופעל בתום לימודיו.

לפין התגייס לצבא הליטאי ושירת כקצין רפואה בדרגת אלוף-משנה במלחמת העולם הראשונה. לאחר שחרורו היה לראשון בליטא להחזיק במכשיר רנטגן. עם הזמן הפך לפין לאיש אמיד, כשברשותו נכסים רבים בקובנה ובסביבתה. בין נכסיו, שאת חלקם ירש ואחרים רכש, היו בית ראש ממשלת ליטא ומגורי בכירים, בניין הפרקליטות המחוזית בקובנה, תחנת משטרה, בית מעצר ובניין משרד התחבורה בקובנה. נכסיו אלה הולאמו על ידי השלטונות.

פעילות ציבורית וציונית

במקביל לעיסוקיו בתחום הרפואה, עמד לפין בראש הקהילה היהודית בקובנה, והיה פעיל בארגונים יהודיים וציוניים, כשהוא רואה בפעילותו בתנועה הציונית את שליחות חייו. לפין השתתף בכל האסיפות והוועדות סביב הרעיון הציוני שהתקיימו בקובנה.

כאחד המנהיגים המשפיעים ביותר בקהילה היהודית, הפך ביתו למועדון לראשי התנועה הציונית ולאנשי רוח שונים שביקרו בקובנה, בהם זלמן שזר, זאב ז'בוטינסקי, חיים נחמן ביאליק ושמעון דובנוב, שאף הקדיש את המהדורה הרוסית של סדרת ספריו, "דברי ימי עם עולם", ללפין.

לפין נחשב למקורב לבנימין זאב הרצל, והמפגש הראשון בין השניים התקיים ב-1903 בקובנה. השתתף במשלחת שקיבלה פניו של ד"ר הרצל בווילנה. הם נפגשו בהמשך בקונגרסים הציוניים, וחלק מחלופת מכתבים שהתקיימה בין השניים מוצגת במוזיאון הרצל בירושלים.

במסגרת פעילותו הציונית סייר לפין עם קבוצת רופאים ליטאים בארץ ישראל ב-1932. במהלך מסעו נערכה לכבודו ולכבוד ד"ר צמח שאבאד מווילנה קבלת פנים על ידי ועדת הבריאות של כנסת ישראל והסתדרות הרופאים בירושלים. והיה אורחם של ד"ר אברהם קצנלסון וד"ר רוקח. לפין ניצל את הביקור לרכישת מגרש בשכונת רחביה בירושלים עבור בנו, ד"ר עמנואל לפין. במסגרת מסעו זה, היה לפין בין אורחי הכבוד במשחקי המכבייה הראשונה.

רווחה

לפין ייסד את בית היתומים היהודי בקובנה על שם רב העיר, רבי יצחק אלחנן ספקטור, והיה מעורב בניהולו. ב-1913 היה לפין ממקימי הזרוע המבצעת של יק"א בליטא - "ארגון לריפוי מהגרים - החברה הקולינארית היהודית", ארגון שסייע ליהודים החולים במחלות שמנעו מהם כניסה לארצות ההגירה (בעיקר לארצות הברית). לפין יזם וייסד מספר ארגונים ומוסדות נוספים דוגמת החברה "פלשתינא", תלמוד תורה בקובנה, בית תמחוי לענייה היהודים של קובנה, ובתקופה בין המלחמות, בשנת 1921, היה חבר בעיריית קובנה ואף הקים את הבלוק היהודי ליטאי בבחירות לדומה. כן היה גם חבר "ועד הקהילה" בקובנה, ונמנה עם מייסדי הארגונים "עזרה" ו"טרוד" בעיר ו"הליגה למלחמה נגד השחפת" בליטא.

תרבות

ב-1885, בהיותו סטודנט באוניברסיטת דוֹרפַּאט (טַרטוּ), ייסד יחד עם ד"ר כהן ברנשטיין את "האגודה לתולדות היהדות והספרות היהודית", שהייתה פעילה עד לפלישת הבולשביקים לאסטוניה. ב-1908 אסף למעלה מעשרת אלפים כתבים מהקהילה היהודית בנושאי "בראיקה" ו"יודייקה", והקים יחד עם אבא בלושר ודר ד.מ. שוורץ את הספרייה היהודית על שם אברהם מאפו בקובנה. ספריית מאפו הייתה מרכז לתרבות יהודית, למידה ומועדון ציוני, עד שהיא הועלתה באש על ידי פשיסטים ליטאים ערב הפלישה הגרמנית לקובנה. בנוסף, לפין ייסד וכיהן כיושב ראש הראשון של החברה ההיסטורית אתנוגרפית יהודית בליטא (בקובנה). לפין גם פעל יחד עם ד"ר ד.מ. שוורץ להצלת ספרייתו המפורסמת של ד"ר פיינברג מקובנה, דרך ברלין, לירושלים (על ידי פרופ' הנקיך לווה). לפין היה תומך נלהב בהחייאת השפה העברית והשימוש שלה בתרבות היהודית

ציונות

לפין היה ממייסדי החוג הציוני הראשון בדורפט וממייסדי "מכבי" העולמי. לפין שימש גזבר קרן היסוד, תרם רבות מהונו עבור קרן היסוד והקרן הקיימת, ואף התרים נדבנים אחרים עבור קרנות אלו. לפין גם כיהן כציר בהקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897, בקונגרס הציוני התשיעי שהתכנס ב-1909 בהמבורג, בקונגרס העשירי ב-1911 בבזל ובקונגרס ה-11 ב-1913 בווינה. לאחר לכתו התקיימה אזכרה בבית קונסול ליטא בארץ ישראל נ. רמחמילביץ, בו הועלה פועלו הציוני על נס כלוחם למען הרעיון הציוני בגולה, בנוסף שימש נציג קהילת קובנה בכנסים סביב הרעיון הציוני באירופה כולה.

אבא לפין נפטר בקובנה, ליטא ב-26 בפברואר 1940. על מצבתו נחקק בעברית ”ד"ר לרפואה תארו - אך כל ימיו עליי אדמות שאף להגיע לתור המעלה - תואר אדם”. לאחר לכתו התקיים אירוע לזכרו בתל אביב, בהשתתפות אישי ציבור רבים שאורגן על ידי אחי חתנו, קונסול ליטא בארץ ישראל, הד"ר נחמן רחמילביץ.

לפין היה אב לשלושה. בנו, ד"ר עמנואל לפין, עלה לארץ ישראל ב-1932, הקים משפחה והתגורר בתל אביב.

• Abel Lapin, Zur Pharmakologie Der Camphergruppe Und Der Ätherischen Oele, C. Mattiesen, 1893 (בגרמנית)
• B. Sereiskis, Lietuviškai-rusiškas žodynas [Lithuanian-Russian dictionary], Kaunas: A. Lapino ir G. Volfo leidinys, 1933 (מילון ליטאי-רוסי שלפין הוציא לאור ביחד עם וולף)
• 1940, 35 יאר טעטיקייט פון דעם - בית היתומים - אויפן נאמען פון דעם - רבי יצחק אלחנן ספעקטאר זצ"ל, אבא לאפין (ביידיש)

• 'לפין אבא מרדכי', בתוך יהדות ליטא, בהוצאת איגוד יוצאי ליטא בישראל, תשכ"ו 1967, הוצאת רשפים, כרך ג', עמוד 188.
• 'משפחת לפין', בתוך ועוד ראיתי תחת השמש, מאת אליהו רחמילביץ, אוטוביוגרפיה. ישראל, תשס"ב 2002 עמודים 11–25. הוצאה עצמית.

• אבא לפין, באתר מושב עזריה
• 'לפין, אבא-מרדכי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 188 טור 1 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1386)