ביבליה: כתבי הקודש של היהדות ושל הנצרות

מקור המילה Biblia במובן של כתבי הקודש הוא בלטינית של ימי הביניים והמאוחרת, מתוך הביטוי "biblia sacra", כלומר: "ספרים קדושים". משם המילה השתרבבה לשפות אירופאיות רבות, כגון "Bible" באנגלית.

המילה biblion ביוונית שמשמעותה "דף", "מגילה", או "ספר" – נגזר מ-biblios, פפירוס, שנקרא כך על שם עיר הנמל הפיניקית גבל (ביוונית ביבלוס) שממנה שלחו פפירוס ליוון. מכאן הוא שימש בביטוי היווני "τὰ βιβλία τὰ ἅγια – ta biblia ta hagia", כלומר: "הספרים הקדושים", ומשם ללטינית. סביר להניח שיהודים דוברי-יוונית כינו כך את תרגום השבעים. העדות הראשונה ל-"Ta Biblia" בתור כינוי לכתבי הקודש של הנצרות היא משנת 223 לספירה.

מאז תחילת המאה ה-19 קיבלה המילה משמעות משנית בשפות אירופאיות כגון אנגלית, שבה ניתן לכנות כל ספר בעל סמכות בשם "Bible".

  ערך מורחב – תנ"ך

לקאנון היהודי קוראים בשם "מקרא" או תנ"ך. משמעותו של "מקרא" הוא "דבר הנקרא מתוך הכתב".

תנ"ך הוא קיצור של תורה, נביאים, וכתובים, ומשקף את החלוקה הקדומה של ספרי המקרא לשלוש קבוצות, דבר שיש עליו עדויות קדומות מאז המאה ה-2 לפנה"ס. חלוקה משולשת זו הייתה עובדה חשובה אצל חכמי התלמוד, עם השלכות בהלכה ובהגות.

בתנ"ך יש עשרים וארבעה ספרים על פי המסורה, והביטוי "עשרים וארבעה ספרי הקודש" מוזכר מספר פעמים בספרות חז"ל.

בקאנון הנוצרי יש שני חלקים:

• הברית הישנה
• הברית החדשה

הברית הישנה

  ערך מורחב – הברית הישנה

הברית הישנה של הנוצרים מקבילה בעיקרה לספרי התנ"ך. אולם סדרם של הספרים שונה, וכן מספרם, ובכנסיות מסוימות (חוץ מהפרוטסטנטים) כוללת גם ספרים וחלקי ספרים שאינם בתנ"ך.

גם חלוקת הספרים לשלוש קבוצות (תנ"ך) אינה מקובלת במסורת הנוצרית, ובמקומה ספרי הברית הישנה מחולקים בדרך כלל לארבע או חמש קבוצות:

1. "ספרי חוק": חמשת חומשי התורה שבתנ"ך היהודי: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים.
2. "ספרי היסטוריה": יהושע, שופטים, רות, שמואל א', שמואל ב', מלכים א', מלכים ב', דברי הימים א', דברי הימים ב', עזרא, נחמיה, אסתר (חלוקתם של הספרים שמואל, מלכים, דברי הימים, ועזרא-נחמיה לשניים שונה מהתנ"ך, שבו כל אחד מספרים אלו נחשב לספר אחד).
3. "ספרי חכמה": איוב, תהילים, משלי, קהלת, שיר השירים.
4. "ספרי נבואה": ישעיהו, ירמיהו, איכה, יחזקאל, דניאל, וכל ספרי תרי עשר (שנחשבים לספר אחד בתנ"ך ול-12 ספרים בברית הישנה).
5. ספרים אחרים: ספרים וחלקי ספרים נוספים. בכנסיות מסוימות נחשבים לחלק מהביבליה, ביהדות ובנצרות הפרוטסטנטית נחשבים לספרים חיצוניים. בדר"כ אינם מקובצים לקבוצה אחת אלה הם מפוזרים בין חלקיה האחרים של הביבליה הנוצרית.

הסיבה המרכזית לשינויים האלה – הסדר השונה, החלוקה השונה, והחומר הנוסף – היא העובדה שהמסורת הטקסטואלית בנצרות נובעת מתרגום השבעים במקום מנוסח המסורה. סדרם של ספרי הברית הישנה בכל הכנסיות הנוצריות דומה לזה של תרגום השבעים, וגם הספרים וחלקי הספרים הנוספים – מקורם בו.

הנצרות הפרוטסטנטית הקפידה לכלול בביבליה רק את הספרים הנמצאים בתנ"ך העברי (Veritas Hebraica), ואולם את סדרם של הספרים וחלוקתם השאירה לפי תרגום השבעים.

הברית החדשה

  ערך מורחב – הברית החדשה

הברית החדשה של הנצרות כוללת 27 ספרים שנכתבו ביוונית קוינה בין השנים 45 ל-100 לספירה.

השם "הברית החדשה" מבוסס על האמונה הנוצרית כי הברית האלוהית עם ישראל הוחלפה בברית חדשה שאותה בישר ישו לכל אומות העולם (supersessionism). מקור הביטוי בספר ירמיה (לא, ל-לב): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה' וְכָרַתִּי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה, בְּרִית חֲדָשָׁה לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת-אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם..."

• קאנון ספרותי
• כתבי קודש

  מדיה וקבצים בנושא ביבליה בוויקישיתוף

• ביבליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ביבליה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)