מחלת נגיף קורונה 2019: מחלה זיהומית

ערך זה עוסק במחלה זיהומית. אם התכוונתם לזן הנגיף מחולל המחלה, ראו SARS-CoV-2; אם התכוונתם להתפרצות העולמית של המחלה, ראו מגפת הקורונה.

ההתפרצות הראשונה דווחה בשנת 2019, בעיר ווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין.

מחלת נגיף קורונה 2019
Coronavirus disease 2019

תסמיני המחלה
שמות נוספים	COVID-19
תחום	מחלות זיהומיות
שכיחות	מדבקת מאוד
סיבות	מגע עם אדם הנושא את הנגיף, טיפות רוק הנישאות באוויר
גורם	SARS-CoV-2
גורמי סיכון	יתר לחץ דם, מחלה אוטואימונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, היפרגליקמיה, מצב קצרתי, עישון טבק, היפרכולסטרולמיה, מחלת לב כלילית, כשל חיסוני, השמנת יתר, סוכרת, אסתמה
תסמינים	שיעול, חום, קוצר נשימה, עייפות
טיפול	טיפול סימפטומטי וטיפול תומך
מניעה	ריחוק חברתי, מסכה רפואית, חיסון, רחצת ידיים
סיבוכים	דלקת ריאות, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), אי-ספיקת כליות, סערת ציטוקינים, אלח דם, נזק מוחי, דלקת המוח, פסיכוזה, דליריום
קישורים ומאגרי מידע
InfoMed	וירוס הקורונה SARS-CoV-2
eMedicine	2500114
MeSH	D000086382
סיווגים
ICD-10	U07.1, U07.2
ICD-11	RA01.0

תסמיני המחלה כוללים: חום גבוה, בעיות בדרכי הנשימה כגון שיעול או קוצר נשימה, וכן אובדן חוש הריח ואובדן חוש הטעם. חלק מהחולים יפתחו רק חלק מהתסמינים וחלק מהנדבקים בנגיף אף יהיו נטולי תסמינים (אסימפטומטיים). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות נגיפית קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי-ספיקה נשימתית, אי-ספיקת כליות ואף למוות.

תסמיני המחלה מופיעים בממוצע מהיום השני של ההידבקות ועד היום השביעי. מחקר שהתפרסם בחודש מרץ 2020 בכתב העת הרפואי "לאנסט" קובע כי הנגיף נשאר בגוף הנדבקים לתקופה של מעל לחודש.

 

  ערך מורחב – SARS-CoV-2

גורם המחלה הוא הנגיף Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (בקיצור SARS-CoV-2) ומשערים שהוא עבר לראשונה לבני אדם מעטלפים, נחשים או אף פנגולינים סיניים, שנמצאו בשוק רטוב בווהאן בו נמכרו באופן לא חוקי בעלי חיים רבים. טרם נשללה גם האפשרות שהנגיף דלף ממעבדה לחקר וירוסים בווהאן.

הנגיף עובר מאדם לאדם כאשר נשא נושם החוצה נתז נשימתי ואירוסולים המרחפים באוויר, אשר מכילים את הווירוס. אדם אחר יכול לנשום פנימה את הנתז הנשימתי והאירוסולים. כמו כן, הם יכולים לנחות על העיניים, האף והפה, במיוחד במקרה של שיעול ועיטוש. הדבקה ממשטחים נגועים וממגע של הידיים בעיניים, אף ופה אינה נחשבת נפוצה.

ישנן עדויות על בעלי חיים ספורים שנדבקו מהנגיף, אולם ככל הנראה אלה אינם מסוגלים להעבירו לבני האדם.

תקופת הדגירה

תקופת הדגירה של הנגיף, במהלכה לא מופיעים תסמינים, היא בין יומיים ל-14 יום (99% מהמקרים), כאשר החציון הוא 5.1 ימים. במהלך תקופה זו הנשא יכול להדביק אחרים. במיעוטם של המקרים, כאחוז אחד, יתגלו תסמינים לאחר 14 יום. חלק לא יפתחו תסמינים גם אחרי 14 הימים. תקופת ההדבקה של חולים במהלך תקופת הדגירה היא כ-48 שעות שלפני הופעת תסמינים אך התסמינים אינם ספציפיים, ומועד הופעתם קשה לקביעה. אחר כך, הם ממשיכים להדביק. הזמן מהידבקות חולים עד ההידרדרות של חלקם למצב בינוני-קשה הוא כ-3 שבועות.

תסמינים במערכות הנשימה והעיכול

תסמיני המחלה מתבטאים בעיקר במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה, קשיי נשימה, הצטננות, וחום) ובמערכת העיכול (שלשולים וכאבי בטן). לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.

פגיעה במערכת ההובלה והמוח

חלק מהתסמינים כוללים פגיעה במערכות הלב וכלי הדם, ירידה תפקודית וקוגניטיבית לאחר אשפוז ממושך והתפתחות חרדה ודיכאון. בנוסף חולים מסוימים עלולים לעבור שבץ מוחי, דלקת קרום המוח ותסמינים מוחיים נוספים. דווח שחלק מהמאושפזים סבלו מהזיות. התופעה, המכונה "מצב בלבולי חריף", עלולה לגרום לדיכאון ולהאריך את תהליך ההחלמה.

בכמה מקרים נמצא שצעירים עלולים לפתח זמן מה לאחר ההידבקות בנגיף תסמונת דלקתית רב-מערכתית דמוית מחלת קווסאקי הכוללת בין השאר תסמיני פריחה, פגיעה בשריר הלב, כאבי ראש וקרישי דם. כן דווח על אובדן זמני של תחושת טעם וריח. בנוסף, תיתכן תחושת עקצוץ בגוף.

תסמינים נוספים

בחלק מהחולים דווח על הופעת אודם בגלגל העין עקב דלקת הלחמית. סיבוך נוסף שנמצא הוא אי-ספיקת כליות.

דווח שחלק מהמחלימים המשיכו לחוות תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבי שרירים ושינויים בחוש הטעם.בקרב גברים עלולה להיות פגיעה בפוריות.

כל חולה שני בממוצע, מאבד את חוש הריח במידה יותר או פחות חמורה, כאשר מתוכם לאחד מתוך חמישה בממוצע, הוא אינו חוזר במלואו.

בקרב נשים הרות קיים סיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפגיעה בעובר.

בנוסף, נצפו פצעונים בבהונות הרגליים.

לפי מחקר משוודיה, הסיכון לאוטם שריר הלב (התקף לב) ולשבץ גדול פי 8.4 ופי 6.2 (בהתאמה) בשבוע הראשון לאחר אבחנה של המחלה.

חלק מהמחלימים התמודדו עם תסמינים ותופעות לוואי גם אחרי ההבראה (מה שכונה בשם Long COVID). זמן קיום הנגיף הוא פרק זמן בלתי מספק כדי לזהות ולאפיין השפעות ארוכות טווח. נכון לאוקטובר 2020, המחקר בתחלואת ההמשך של הקורונה נמצא בצעדיו הראשונים.

אלו היו תסמינים פיזיים כמו חולשה, כאבים ושינויים בחוש הטעם, כמו גם השלכות נפשיות. עייפות זוהתה בקרב כ-10% מהחולים שעברו מחלה בינונית עד קשה, כאשר יש התאמה בין חומרת המחלה לחומרת התסמין. כ-10% מהמחלימים שחוו מחלה בינונית עד קשה חוו סימנים של מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב). לפי ה-CDC, בעוד שרוב חולי הקורונה מחלימים וחוזרים לבריאות תקינה, ישנם חולים שעלולים לסבול מסימפטומים שיכולים להימשך שבועות ואף חודשים לאחר ההחלמה, כולל אנשים שאינם מאושפזים ובעלי מחלה קלה שעלולים לחוות קורונה ממושכת.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבריטית בדקה ודיווחה על 13 ילדים מתוך כל 100 שחלו מתחת לגיל 11, שדיוחו על תסמינים שנותרו חמישה שבועות ויותר אחרי שחלו. בקרב נערות ונערים עד גיל 16, מדובר על 16% שמדווחים על כך. לפי הערכות מארצות הברית, 11%-15% מהילדים שהחלימו מהמחלה סבלו השפעות ארוכות טווח של הקורונה.

תועדה עליה בשיעור תחלואת הסוכרת אצל מי שחלו בקורונה, כולל ילדים. אצל האוכלוסייה המבוגרת, נמצא שהמחלה פוגעת בלבלב, מה שגורם לסוכרת. כמו כן, רמות סוכר לא מאוזנות טרם הופעת המחלה נמצאו קשורות עם מחלה קשה יותר .

  ערך מורחב – מגפת הקורונה

המחלה התפרצה לראשונה בסוף שנת 2019 בווהאן, בירת מחוז חוביי שבסין, ומשם נפוצה לעשרות מדינות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 לי וונליאנג חשף את התפרצות הנגיף אך השלטונות הסיניים הכחישו זאת. התכחשות הממשל והתמהמהות במיגור הנגיף הניחה לו להתפשט בסין וממנה לעולם.

נתוני ארגון הבריאות העולמי, נכון ל־27 בפברואר 2023, בכל העולם במצטבר:

• מקרי הדבקה מאומתים: אובחנו כ־770,875,433
• תמותה: דווחו כ־6,959,316

 

  ערך מורחב – בדיקת קורונה

יש חולים עם תסמינים מורגשים וחולים עם תסמינים לא מורגשים. זאת בנוסף לאסימפטומטיים, אנשים מסוימים שנדבקו בנגיף, ככל הנראה לא פיתחו אפילו תסמינים קלים, והחלימו. השימוש היומיומי במונח אסימפטומטיים כולל בתוכו את כל המודבקים שאין להם תסמינים בולטים, או שעוד לא פיתחו כאלה.עם פרוץ המגפה אובחנו החולים במחלה בעיקר באחד משני אופנים:

• בדיקת PCR - מאתרת את נוכחות הנגיף בגוף
• בדיקה סרולוגית - מאתרת נוכחות נוגדנים המיוצרים בתגובה לזיהום

אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות ניתוח רדיולוגי של בדיקת דימות.

בנובמבר 2020 אישר ה-FDA בדיקה ביתית מהימנה וזולה יחסית של חברה לוסירה.

בדיקת PCR

הבדיקה מתבצעת באמצעות לקיחת דגימה מהנבדק. הדגימה יכולה להיות נוזלי גוף שנלקחו מרקמות מערכת הנשימה כמו ליחה או כיח, או לחלופין מאזורים בדרכי הנשימה העליונות כמו ריריות האף והגרון. הדגימות נאספות באמצעות מָטוֹש סטרילי.

מדגימות אלו מפיקים את החומר הגנטי. לווירוס הקורונה יש מטען גנטי הנשמר בצורת RNA. צורה זו אינה יציבה ונוטה להתפרק, לכן בשלב ראשוני יש להשתמש באנזים על מנת לבצע שעתוק הפוך, תהליך שהופך מולקולות RNA ל-DNA. לאחר מכן מתבצע שימוש בשיטת rRT-PCR. בשיטה זו מתבצעת הגברה של ה-DNA על פי מקטע DNA קטן הנקרא תחל שנוצר על פי הגנום של הנגיף. אם אכן יש DNA המכיל את הרצפים המתאימים לתחל הוא יוגבר כאשר תוכנס הדגימה למכשיר ה-PCR. בנוסף להגברה בשיטה זו נפלט אור כאשר נוצרות מולקולות DNA דו-גדיליות חדשות דבר המשפר את הדיוק שבספירת מספר מולקולות ה-DNA. שיטת אבחון זו סובלת מסטייה של 3%, כלומר 3% מהנבדקים שנושאים את הנגיף יימצאו שליליים, או בניסוח אחר – תתקבל תוצאת "False Negative".

בדיקה סרולוגית

חלק מתגובת מערכת החיסון לזיהום הוא ייצור נוגדנים הכוללים IgM ו-IgG. על פי ה-FDA, נוגדנים מסוג IgM ל-SARS-CoV-2 ניתנים בדרך כלל לזיהוי מספר ימים לאחר ההדבקה הראשונית (אך עדיין אין מידע ברור על רמת הנוגדנים). נוגדני IgG לנגיף ניתנים לזיהוי בדרך כלל בין 10–14 יום לאחר ההדבקה (ייתכן זיהוי מוקדם יותר) ולרוב מגיעים לשיא כ-28 יום לאחר הופעת הזיהום.

אבחון באמצעות דימות

בנוסף לשיטה זו ישנה שיטה המתבססת על CT שהיא ככל הנראה בעלת דיוק רב יותר. עם זאת שיטת ה-CT יקרה לאין ערוך ומצריכה שימוש ברדיולוגים מומחים על מנת לנתח את תוצאות הבדיקה.

הבדיקה הביתית של חברת לוסירה

הבדיקה של חברת לוסירה אושרה על ידי ה-FDA בנובמבר 2020, ויצרה בכך עניין רב, מכיוון שהיא מסוגלת לספק אחוז מהימנות שאינו רחוק מזה של ה-PCR - למעלה מ-90%, ומסוגלת לעשות זאת בעלות זולה באופן משמעותי, ולספק את התשובה בתוך כחצי שעה. לאחר האישור החלה הבדיקה בתהליך שיווק פנימי בתוך ארצות הברית, שקיבלה עדיפות על פני יתר המדינות.

למניעה מהדבקה בנגיף ה-SARS-CoV-2, ארגון הבריאות העולמי המליץ על:

• חיסון
• רחצת ידיים נכונה עם מים וסבון
• היגיינה בשיעול והתעטשות לשקע המרפק כחלק מהיגיינת הפה
• עטיית מסכת פה-אף במרחבים ציבוריים, בעת מתן שירות ועוד
• שמירה ככל האפשר על מרחק של מטר לפחות והימנעות מהתקהלויות
• אוורור חללים סגורים
• הישמרות מתחלואה נשימתית כגון הצטננות ושיעול על ידי הימנעות ממגע וחשיפה לאנשים בעלי תחלואה נשימתית.

בנוסף ארגון הבריאות העולמי פרסם מספר דברים: אין חשש להידבקות בנגיף באמצעות קבלת חבילה מסין או מאזור נגוע, אין עדויות להידבקות של חיות מחמד בנגיף (אך מומלץ לרחוץ ידיים לאחר מגע איתם), חיסון נגד דלקת ריאות לא מתאים למניעת SARS-CoV-2, שטיפת האף או שימוש בשטיפת פה אינם יעילים למניעת הדבקה בנגיף, שימוש בשום או בשמן שומשום אינם מועילים למניעת המחלה.

קיימים חילוקי דעות האם טיפול במשככי כאבים המכילים איבופרופן מחמיר את תסמיני הזיהום. רשויות הבריאות באירופה ממליצות על טיפול בפארצטמול כקו הטיפול הראשון.

מחקר שנערך בקופת חולים לאומית בשיתוף האוניברסיטאות בר-אילן ותל אביב הראה קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לבין סיכון מוגבר להידבק ולחלות בנגיף הקורונה. עם זאת יש המפקפקים במסקנה זו.

בשנת 2023 מחקר חדש פרסם כי רק 10% מהנדבקים בזן האומיקרון של הקורונה יסבלו מ"לונג קוביד".

פיתוח חיסונים

  ערכים מורחבים – חיסון נגד קורונה, פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19

חברות פרמצבטיקה וגופי מחקר נרתמו למאמץ למציאת חיסון לקורונה.

בינואר 2020 פורסם שהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) מקווים להתחיל ניסויים קליניים לחיסון פוטנציאלי בחודש אפריל.

בשבוע האחרון של פברואר 2020 פורסם שחיסון מבוסס mRNA של חברת מודרנה נשלח לשלב הניסויים הקליניים הראשון.

עד אמצע אפריל 2020, כ-70 חיסונים פותחו וממתינים להתחיל בניסויים בבני אדם.

בסוף 2020 אושרו החיסונים אישור חרום. במהלך 2021 ניתן אישור קבוע ראשון.

תרופות וטיפולים נוספים

בניסוי קליני לטיפול בחולים משמשות תרופות אחדות:

• לופינאביר/ריטונאביר (Lopinavir/ritonavir), המוכרת בשם המסחרי קלטרה: תרופה אנטי-ויראלית שאושרה לטיפול בנגיף ה־HIV. בעקבות המגפה, יצרנית התרופה, חברת אבווי (AbbVie) התירה ייצור חופשי של התרופה, אף שזכויותיה בתרופה טרם פגו.
• ארבידול (Arbidol): תרופה לטיפול בשפעת שנמצאת בשימוש ברוסיה ובסין בלבד.
• כלורוקווין: תרופה ותיקה לטיפול במלריה.
• רמדסיביר: תרופה אנטי-ויראלית שמפותחת על ידי חברת גיליאד סיאנסז, פותחה במקור כדי לטפל בנגיף אבולה ונגיף מרבורג ועברה ניסויים פְּרה־קליניים גם נגד קדחת לסה וכנגד נגיפי קורונה אחרים כ-MERS-CoV ו–SARS-CoV וטרם אושרה לשימוש. התרופה משמשת גם בישראל לטיפול חמלה בחולה קורונה.
• פביפירביר (ידועה בשם המסחרי "אביגן" (אנ')): בפברואר 2020 נחקר פביפירביר בסין לטיפול ניסיוני במחלת נגיף קורונה. ב־17 במרץ, גורמים רשמיים בסין הציעו כי התרופה אפקטיבית בטיפול ב-COVID בווהאן ובשנג'ן. ב-6 באפריל פורסם שמדינת ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה ב-80 חולים בבתי החולים הדסה ואיכילוב.
• טיפול באמצעות עירוי פלזמה: ב-24 במרץ 2020 אישר ה-FDA (בכפוף לקבלת אישור פרטני) לבצע עירוי פלזמה, שנאספה מתורמים שהחלימו מהמחלה, לחולים קשים.
  ב-29 במרץ 2020 מגן דוד אדום החל לאסוף מנות פלזמה מתורמים שהחלימו מהמחלה במטרה לערותם לחולים.
• לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד נמצא כי התרופה דקסמתזון מפחיתה את סיכון התמותה מהנגיף.
• מתוצאות ניסוי קליני ראשוני של חברת התרופות Synairgen עולה כי התרופה אינטרפרון בטא 1a בשאיפה באינהלציה עשויה להפחית ב-79% את הסיכון של החולים להפוך לחולים קשים או להזדקק להנשמה, מקצרת את משך ההחלמה, ומקצרת בשליש את זמן האשפוז. המחקר לא עבר ביקורת עמיתים.
• מחקרים שונים הראו שתוספת ויטמין D עשויה לשמש ככלי נוסף בהתמודדות עם המחלה.

בין התרופות שעברו ניסוי קליני היו:

• רמדסיביר
• רגנ'קוב (שם גנרי: רג'נרון)
• מולנופיראוויר
• אבושילד
• פקסלוביד, תרופה זו היא גם תרופה שניתן ליטול בבית
• וקלורי

ניתן היתר FDA לתרופות אלה עד סוף 2021. במרץ 2022 ניתן אישור לבריציטיניב.

חלק מחולי הקורונה הקשים נדרשו להנשמה. חלקם נדרשו לשיקום.

• סארס
• MERS
• מגפת הקורונה
• העברה של COVID-19
• התפרצות נגיף הקורונה בישראל
• ההיסטוריה של פיתוח החיסון נגד נגיף הקורונה
• מידע שגוי בנוגע למגפת הקורונה
• כיף מרפק
• מסכות בתקופת מגפת הקורונה

  מדיה וקבצים בנושא מחלת נגיף קורונה 2019 בוויקישיתוף

• נגיף הקורונה, באתר משרד הבריאות
• הערך "נגיף קורונה החדש - 2019 - Novel Coronavirus", באתר ויקירפואה
• דו"ח מקרה של חולה ב-COVID-19 שהחלימה, מיפוי התגובה החיסונית (באנגלית) 16 במרץ 2020, באתר של כתב העת הרפואי nature
• ערכי ה-ICD הנהוגים, באתר ארגון הבריאות העולמי
• אתר המדע The Conversation, ‏מה הכוונה המעשית במונח 'החלים' מנגיף הקורונה, באתר "הידען", 13 באפריל 2020
• The emerging long-term complications of Covid-19, explained, יוני 2020
• Clinical and immunological assessment of asymptomatic SARS-CoV-2 infections, יוני 2020, באתר של כתב העת הרפואי nature
• גלי וינרב, ‏מה הצעירים לא מבינים בנוגע לקורונה ומתי יהיה כבר חיסון?, באתר גלובס, 30 ביוני 2020
• אמיר אלון, ‏"אנחנו תמיד ביחד ועכשיו אני מרגישה שלקחו לי אותו", באתר ‏מאקו‏, 8 באוגוסט 2020
•   נדבקתי בקורונה. אולי אם תקראו מה עבר עלי תשנו את הגישה, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2021
• יאיר קראוס, "אף אחד לא יכול לדמיין את הסבל, את הזעקות לחמצן"', באתר מקור ראשון, 5 בפברואר 2021
• ד"ר איתי גל, קורונה, מהדורת 2023: מה עושים אם הבדיקה חיובית, צריך בידוד?, באתר ynet, 6 בספטמבר 2023