חמור הבית (שם מדעי: Equus africanus asinus) הוא תת-מין של חמור שבוית לפני כ-7,000 שנה מן הערוד.
חמור הבית | ||
---|---|---|
מצב שימור | ||
| ||
מיון מדעי | ||
ממלכה: | בעלי חיים | |
מערכה: | מיתרניים | |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים | |
מחלקה: | יונקים | |
סדרה: | מפריטי פרסה | |
משפחה: | סוסיים | |
סוג: | סוס | |
תת־סוג: | חמור | |
מין: | ערוד | |
תת־מין: | חמור הבית | |
שם מדעי | ||
Equus africanus asinus | ||
חמור הבית הוא תת-מין ממשפחת הסוסיים. הוא בעל דמיון לסוס, אך ראשו גדול יותר, אוזניו ארוכות וזקופות ולו רעמת שיער דלילה מאשר לסוס, וקול שונה - בעוד הסוס צוהל, החמור נוער. נקבת החמור קרויה אָתון. היריון האתון אורך כשנה ומספר הוולדות הוא אחד. צאצא החמור נקרא עייר. החמור חי בין עשרים לחמישים שנה. מזונו הוא צמחים ועשבים, קש חציר ותבן. אורך גופו 2 מטר, גובה כתפיו 1.25 מטר ומשקלו 300 ק"ג. כאשר מזדווג החמור עם סוסה נולד יצור הכלאיים פרד, בעל חיים עקר.
החמור הוא חיית משק ויש המשתמשים בו כבהמת משא. ביכולתו לשאת משאות מעט כבדים יותר מאשר הסוס, אלא שהוא מגושם ואיטי ממנו בהרבה.
חמור הבית שימש במהלך אלפי השנים בתפקידים שונים, בהם רכיבה והובלת משאות. בדורות האחרונים, עם התפתחות התיעוש, פחתה תפוצתו ברחבי תבל וכיום משמש לצורך ניידות וכבהמת משא, בעיקר בעולם השלישי כמו בכפרים הסמוכים לאזורים הרריים ומרוחקים, שהדרכים בהן אינן עבירות לכלי תחבורה.
חלב חמורים (אתונות) שניתן על ידי אתון, נקבת חמור הבית, שימש מאז ימי-קדם למטרות קוסמטיות, כמו גם כמזון לתינוקות.
הכללים לבחירת השם המדעי של מיני בעלי החיים נקבעים בספר "International Code of Zoological Nomenclature" ("הקוד הבינלאומי של הנומנקלטורה הזואולוגית"), ובהם הכלל כי השם המדעי התקין הקדום ביותר בו כונה בעל חיים יהיה השם הקובע. השם המדעי התקין הראשון של המין אליו משתייך חמור הבית נקבע על ידי קארולוס ליניאוס ב-1758 כ-Equus asinus, ובהתאמה קיבל חמור הבית שהוא תת-מין את השם המדעי Equus asinus asinus. תת-המינים של הערוד, סוג של חמור-בר, כונו משום כך בשם מדעי שהחל ב-Equus asinus, לדוגמה - ערוד נובי כונה Equus asinus africanus. ב-2003 החליטה הוועדה הבינלאומית לנומנקלטורה זואולוגית (International Commission on Zoological Nomenclature) כי לשמות המדעים של מיני חיות הבר יש עדיפות על פני השמות המדעיים של המינים המבויתים, וקבעה את השימוש ב-Equus africanus כשמו של המין במקום Equus asinus. החלטה זו שינתה גם את שמות תת-המינים ושמו המדעי של חמור הבית, השתנה ל-Equus africanus asinus. עם זאת, השם הקודם של חמור הבית (Equus asinus asinus) נפוץ מאוד בספרות, ויש אפילו הנוהגים לתאר את חמור הבית כמין נפרד ולהשתמש בשם המין הקודם בלבד (Equus asinus).
לחמור יוחסו התכונות עיקשות וטיפשות, אף על פי שמחקרים שונים גילו שלסטיגמה זו אין בסיס. החמור מופיע במטבעות לשון רבים.
בעברית קיימים כמה ביטויים בהם "חמור" משמש כביטוי של זלזול, בהם "חמור נושא ספרים" לציין מי שאוגר ידע אבל איננו נבון ואינו יודע לעשות בו שימוש מושכל. "מי שחמור שיאכל קש" כמו "מי שבישל את הדייסה שיאכל אותה", "חמור חמורותיים" לציין מישהו טיפש ואטום במיוחד. ו"קבורת חמור" מציין קבורה לא ראויה, או השלכה ללא כל קבורה, על פי האמור בספר ירמיהו, פרק כ"ב, פסוק י"ט על יהויקים מלך יהודה.
למרות התדמית השלילית, ישנן דוגמאות לתכונות חיוביות וטובות כמו: "איה" של פו הדב אשר שלח ידו בכתיבת שירה, "חמור שכולו תכלת" עלה לגדולה והיה אור לגויים בסיפורו של נחום גוטמן, ו"חמור" של סמי ברדוגו זכה בפרס ספיר לשנת 2020.
החמור מוזכר במקורות, כבעל תכונות של עקשנות וכוח התמדה, וכמובן - מקום חשוב בביאת המשיח.
שמות הגזעים אינם רשמיים אך עם זאת מקובלים בקרב מגדלי החמורים בישראל ובמזרח התיכון כדי להבדיל בין הגזעים השונים:
This article uses material from the Wikipedia עברית article חמור הבית, which is released under the Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 license ("CC BY-SA 3.0"); additional terms may apply (view authors). התוכן זמין לפי תנאי CC BY-SA 4.0 אלא אם כן נאמר אחרת. Images, videos and audio are available under their respective licenses.
®Wikipedia is a registered trademark of the Wiki Foundation, Inc. Wiki עברית (DUHOCTRUNGQUOC.VN) is an independent company and has no affiliation with Wiki Foundation.