סכר

1. לשון ימי הביניים חומר מתוק וגבישי, המשמש להמתקת מיני מזונות.

   • ”דובשנין ואיסקריטין. כושכוג וכיוצא בהן. שהן מלאין דבש או שכר או קנד ואוגזין ושקוד' ושומ'.“ (תשובות אל מאיר בן יוסף מברצלונה (?), מאת עמרם גאון בר' ששנא, 858, באתר מאגרים)
   • ”גולדה פונה במהירות, דלג וטפף כבריה עליזה ומביאה חתיכת לימון מגולגלת באבקת סוכר [...].“ (נפש רצוצה, מאת ש' בן ציון, 1902, באתר מאגרים)
   • אפשר בבקשה שתי כפות סוכר בקפה שלי?
   • "ולא שישתה קפה עם סוכר וכדומה בלא קבלת עול מלכות שמים תחלה" (קיצור שולחן ערוך ח)

2. עברית חדשה (כימיה) קבוצת תרכובות אורגניות, פחמימה.

   • הסוכרים חיוניים לכל הייצורים החיים, ולא ניתן לדמיין את החיים בלעדיהם.
   • בטבע מייצרים הצמחים את הסוכר הנחוץ להם מפחמן דו חמצני וממים.

3. בהשאלה: [עממי] מוצלח.

   • "יַלְדָּה סֻכָּר, / אַתְּ נוֹסַעַת וַאֲנִי נִשְׁאָר, / בִּלְעָדַיִךְ אֵין לִי שׁוּם דָּבָר." (יַלְדָּה סֻכָּר, מאת מוקי)
   • איך יצא הציור? סוכר!

גיזרון עריכה

• מערבית: سُكَّر‎ (סֻכַּר) במקור מסנסקריט: śárkarā.

צירופים עריכה

• נפילת סוכר
• סוכר חום
• סוכר לבן
• סוכר ענבים
• סוכר פרות
• קנה סוכר
• רב סוכר

נגזרות עריכה

• מסכרת
• סוכרייה
• סוכרת
• מְסֻכָּר

תרגום עריכה

• איטלקית: zucchero‏‏‏‏
• אנגלית: sugar‏‏‏‏
• גרמנית: Zucker‏‏‏‏
• יוונית: ζάχαρη‏‏‏‏
• יידיש: צוקער‏‏‏‏
• לטינית: saccharum‏‏‏‏
• ערבית: سُكّر‏‏‏‏
• צרפתית: sucre‏‏‏‏
• רוסית: сахар‏‏‏‏
• ספרדית: azúcar

ראו גם עריכה

• סכרוזה
• גלוקוזה

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: סוכר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכר

1. לשון המקרא סָתַם, סָגַר.

   • ”וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ-פָּרָס.“ (עזרא ד, פסוק ה)
   • למה סכרת את פיך ולא השמעת את דבריך?

2. עברית חדשה הקים סכר לעצור את זרימת המים וליצור בריכה, מאגר מים.

   • ”שאני נהר בירן דישראל סכרו ליה וישראל כרו ליה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף כד, עמוד ב)
   • ”אזל לעילאי, אמר להו: תתאי שתו מיא ברישא. אזל לתתאי, אמר להו: עילאי שתו מיא ברישא. אדהכי סכר מיסכר ואשקי“ (בבלי, מסכת גיטין – דף ס, עמוד ב)
   • סכרו את הנחל בכדי לאגור את מי השטפונות.

גיזרון עריכה

• צורת פעיל מן נסכר המקראי. קרוב ל- ס־ג־ר, שהוראתו דומה. אכדית: sekēru; ערבית: سَكَرَ (סכר), סגר, סכר.
• ר' יהודה אבן קריש הראה שמתקיימים חילופי הגאים ג'-כ' בין התיבות: 'סכר'-'סגר', ובשל כך תיבות נרדפות הן.

נגזרות עריכה

• נסכר
• סָכוּר

תרגום עריכה

• אנגלית: block‏, close‏, dam‏

ראו גם עריכה

• אגם
• אסכרה

1. לשון ימי הביניים מבנה החוסם או מטה את זרימת המים בנחל או בנהר.

   • ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ“ (ישעיהו יט, פסוק י)
   • "רָאִיתִי אֶת הַסֶּכֶר פָּתוּחַ לִרְוָחָה / וְכָל שִׁפְעַת הַמַּיִם נוֹהֶרֶת בְּשִׂמְחָה" (הַכֹּל פָּתוּחַ, מאת נעמי שמר)
   • רוטנברג הקים את סכר נהריים על הירדן.

2. עברית חדשה בהשאלה: פעולה או דבר המכוונים לעצור תהליך או מעשה.

   • אני מחפש תכנה שתהיה סכר בפני שיטפון דואר הזבל.

גיזרון עריכה

• לשון ימי הביניים מן סָכַר. מקביל לאכדית סִכּרֻ sikru.
• במקרא פעם נוספת ב ”רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת“ (משלי יא, פסוק יח) שֶׂכֶר ויש מפרשים משורש 'שכר, תשלום'.

תרגום עריכה

• אנגלית: dam‏‏‏‏‏ (1, 2), block‏‏‏‏‏ (2)
• ערבית: سدّ‏‏‏‏
• רוסית: плотина‏‏‏‏ (1)

ראו גם עריכה

• תא סכור
• מחסום

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: סכר

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סכרים

1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הסגיר

   • ”וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם“ (ישעיהו יט, פסוק ד)

גיזרון עריכה

המילה מופיעה פעם אחת במקרא

ראו גם עריכה

• סִגֵּר