מקל

1. לשון המקרא מוט עץ קצר, המשמש להישענות בהליכה, להכאה ועוד.

   • ”וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן“ (בראשית ל, פסוק לז).
   • ”מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם“ (שמות יב, פסוק יא).
   • ”וַיִּחַר אַף בִּלְעָם וַיַּךְ אֶת הָאָתוֹן בַּמַּקֵּל“ (במדבר כב, פסוק כז).
   • "לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו" (משנה ברכות ט ה).
   • "יקח מקל וישב על דרך הראשון" (רש"י על בבא קמא כח,א)
   • ”הוא מחטט ומחטט במקלו ברפידות הקש והגבבא“ (אצל, מאת אורי ניסן גנסין, בפרויקט בן יהודה).

2. עברית חדשה פיסה מאורכת של חומר כלשהו.

   • מקלות קינמון מעולים להשבחת טעמם של תבשילים.

3. לשון ימי הביניים (טעמי המקרא) מין טעם משרת.

   • "ששי הוא המסכן, שהוא לתחתית שכן, בשני מקלות לתכן" (אהרן בן אשר, דקדוקי הטעמים, סי' יז).
   • "והעשרה משרתים הם שופר מפזז ושופר הפוך וצנורית ומקל ודהויה ושוכב ונטויה ומארכה ושלשלת" (הוריית הקורא ג', עניין הטעמים והמשרתים).

4. לשון ימי הביניים מין צמח.

   • "ושמן נרדי ושמן החבושים והרמוניאק והמקל היהודי" (קבוצי גלינוס, ב, כ"י פריס).

גיזרון עריכה

• מקור המילה אינו ברור. יש המדמים למצרית ma-ki-ru (אבן שושן). הצעות נוספות רוכזו בידי מילון בן יהודה ו-BDB, כלהלן:
• ר' יונה אבן ג'נאח ורד"ק קבעו את השורש מקל, אך כתבו שאפשר שהוא נקל (ומכאן הדגש ב-ק') במשקל מַקְטֵל.
• גזניוס, יוליוס פירסט ואחרים הניחו גם הם שהשורש הוא מקל, ודימו ל"בקל" באתיופית ובערבית (بقل) שמשמעו צמח.
• יש שגזרו מ"נקל" (نقل) בערבית במשמעות עבר ממקום למקום.
• יש שגזרו (Schwally ZAW xi. 1891, 170 f.) משורש קלל במשמעות של ניעור, התנועה שעושה המכשף עם המטה ( ”קִלְקַל בַּחִצִּים“ (יחזקאל כא, פסוק ב).
• בארת (ZMG xii. 1887, 616) הציע את השורש קל והשווה לقُلَةٌ (קֻלַתֻן) - מקל שמונע על ידי אחר (ראה BDB, ערך מקל).
• במילון בן יהודה הציע את המקור בשורש וקל (وقل) הערבי, שמשמעו "הלך ועלה על ההר", "ומשקל מַקֵּל כמו מדע, והכוונה בו דבר ישתמשו בו להעליה בהר, כי בודאי ראשית התשמיש במקל היה להשען עליו בעליה בהר" (מילון בן יהודה, ערך מקל, עמ' 3279, הערה 2).

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

• מקלון
• מקלור
• מקלני

מילים נרדפות עריכה

(להוראה 1)

• אלה
• חוטר
• מוט
• מטה
• משענת
• ענף
• עץ
• קנה

תרגום עריכה

התרגומים הם להוראה (1) ומתאימים לעתים להוראה (2). הוראות (3), (4) נדירות ואין להן תרגום מבורר. ראה בערך האנגלי לתרגומים נוספים להוראות שונות.

מידע נוסף עריכה

בהחלטות האקדמיה ללשון העברית מוזכרת המילה אגב אורחא כדוגמה למשקל מַקְטֵל, אך אין זאת אלא שהיא נוטה כמו משקל זה; ב"מאגרים" של המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית מצוין שורש המילה כמקל.

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: מקל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקלות

סימוכין עריכה

הערך מקל במילונים ובאנציקלופדיות הבאים:

• מילון אבן-שושן, מחודש ומעודכן לשנות האלפיים, ישראל 2003
• מילון בן יהודה, כרך ז.
• BDB - Brown-Driver-Briggs Hebrew and English Lexicon, Oxford 1906

כתבי העת המוזכרים לעיל בקיצור, על פי המצוטט ב-BDB, הם:

• ZAW - Zeitschrift für die alttestamentliche Wissenschaft
• ZMG - Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft

1. לשון חז"ל אדם הנוטה להקל, הפוסק באופן שאינו מחמיר.

   • ”הלכה כדברי המקל“ (בבלי, מסכת עירובין – דף מו, עמוד א)
   • בוא נלך לרב הזה, הוא מקל.

2. עברית חדשה בהשאלה: דבר המאפשר הפחתה בעונש.

   • הנאשם שוחרר עקב הנסיבות המקלות.

גיזרון עריכה

• תואר בינוני של הפועל הקל.

ניגודים עריכה

• מחמיר

מידע נוסף עריכה

• בלשון חז"ל (עברית שבתלמוד) נמצאת בלשון נקבה זרק מקל בפניה (בפני עבודה זרה) חייב ונאסרת (המקל נאסרת כתקרובת) [בבלי עבודה זרה נא. רמב"ם הלכות ע"ז פ"ג].

ראו גם עריכה

• קולא.