אדם

1. בעל חיים מהסוג Homo, והמין Homo sapiens בפרט; פרימט תבוני העומד על שתיים שאינו שעיר במיוחד.

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כו)
   • ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.“ (בראשית ט, פסוק ו)
   • ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.“ (שמואל א׳ טו, פסוק כט)
   • ”וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת-הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת-מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק יד)
   • ”יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב“ (תהלים קד, פסוק כג)

2. האדם (1) הראשון על פי התנ"ך.

   • ”וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת.“ (בראשית ה, פסוק ה)
   • ”אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק א)

3. שם פרטי לזכר

גזרון עריכה

• מילה משותפת ונפוצה בשפות שמיות רבות: אוגריתית 𐎀𐎄𐎎 (אַדם),^[1] כנענית 𐤀𐤃𐤌 (אדם).^[2]
• מקור המילה כנאמר בתנ"ך: ”וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב, פסוק ז). גם בלטינית קיים קישור דומה: Homo – אדם לעומת Humus (הומוס) – אדמה.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

• איש
• בן אדם
• אנוש
• בן תמותה
• ברנש

תרגום עריכה

Homo sapiens

• אנגלית: human‏, man‏‏‏‏
• ספרדית: hombre, humano, persona
• גרמנית: Mensch‏, Mann‏‏‏‏
• ערבית: شَخْص‏, إِنْسَان‏‏‏‏ (תעתיק: אִנְסָאן, שַׁחְ'ס)
• פולנית: człowiek‏‏‏‏
• רוסית: человек‏‏‏‏

שם פרטי

• אנגלית: Adam‏‏‏‏
• ספרדית: Adán
• ערבית: أدم‏‏‏‏

קישורים חיצוניים עריכה

• רוביק רוזנטל‏, אדם, באתר "הזירה הלשונית"

ערך בוויקיפדיה: אדם

ציטוטים בוויקיציטוט: אדם

טקסונומיה בוויקימינים: Homo sapiens

1. היה אדום, נצבע אדום.

   • ”זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם“ (איכה ד, פסוק ז)
   • ”בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.“ (מת אב ומת אלול, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הגברת שושנה היתה שטופה כולה באותה מלחמה: פניה אדמו ועיניה היו סגורות.“ (בִּצָּה, מאת צ'כוב, תרגום: א"נ גנסין, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי/ הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי“ (הַאַתָּה הוּא הַקֵץ?, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גזרון עריכה

• באוגריתית 𐎚𐎀𐎄𐎎 (תאַדם) ו-𐎚𐎛𐎄𐎎 בהוראת תֶאְדַם (בבניין לא ברור לחלוטין).^[3]

תרגום עריכה

• אנגלית: redden‏‏‏‏
• ערבית: إِحْمَرَّ‏‏‏‏
• ספרדית: sonrojar

ראו גם עריכה

• האדים
• התאדם
• הָאֳדַם
• מְאָדַּם

אין לבלבל ערך זה עם הערך אדום, העוסק בממלכה עתיקה.

אדום
אורך גל	630-740 ננומטר
צבעים ראשיים
לָבָן |אָדֹם |צָהֹב |יָרֹק |כָּחֹל |שָׁחֹר
צבעים משניים
אָפֹר |וָרֹד |חוּם |כָּתֹם |סָגֹל |תְּכֵלֶת
צבעים נוספים
אֱגוֹז |אְזמָרַגְדּ |אִינְדִּיגוֹ |אַלּוֹן |אַרְגָּמָן |בּוֹרְדוֹ |בֵּז' |זָהָב |חָקִי |כְּחַלְחַל |טוּרְקִיז |כֶּסֶף |לִילָךְ |מָגֶנְטָה |מְתֻלָּע |סְגַלְגַּל |פוּקְסְיָה |צִיאָן |קְרֶם |שָׁחוּם |תַּרְשִׁישׁ

1. צבע הדם; כל צבע בעל אורך גל של בערך 625–740 ננומטר. אורך הגל הארוך ביותר שעין אנושית יכולה לראות.

   • ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב – הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי; עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם.“ (בראשית כה, פסוק ל)
   • ”וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל־הַמָּיִם; וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד, אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק כב)
   • ”מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ; וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת?“ (ישעיהו סג, פסוק ב)
   • ”רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם; וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה, וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א, פסוק ח)

גזרון עריכה

• באוגריתית:
• כשם עצם, בלשון מצרית קדומה - אידְמי jdmj בהוראת בד פשתן אדום.
• כפועל בשפה האכדית - (אָדָמֻ - ada(m)mu); בשפה אוגריתית d-m-? - אַדְמְ; אתיופית עָדֳמְ -addam? במשמעות להאדים ,(להתאפר בצבע) אדום.
• נגזר כנראה מהמילה דם. קָטׁל הוא משקל רוב הצבעים (יָרֹק, כָּתֹם, שָׁחֹר, צָהֹב וכו'). כנראה שיש לה קשר גם עם המילה "אדמה".ככול הנראה, המילה "אדם" תיארה במקרא הן את הצבע האדום והן את הצבע החום והיא משמשת במשמעות זהה לזו שבעברית המקראית גם במודל השפה הפרוטו־שמית.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

• אדמדם
• אדמומי
• אדמוני

מילים נרדפות עריכה

• מתולע
• סמוק
• שני

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

• חכלילי
• צבע יסוד

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: אדום

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדום

1. לשון המקרא אבן יקרה שצבעה אדום, מהמינרל קורונדום; אחת מאבני החושן.^[4]

   • ”וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן – טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד.“ (שמות לט, פסוק י)

2. צבע לשפתיים, ובפרט כזה בגווני אדום.

   • "וְעַל הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ סִימָן שֶׁל אֹדֶם וָרֹד / זֶה לֹא סוֹד / שֶׁאַתְּ כְּבָר שֶׁלּוֹ." (מְסִבָּה בְּחַיְפָה, מאת גיל ויין)
   • האודם החדש שלי עמיד מאד, הוא נשאר כמה ימים.

גזרון עריכה

1. על פי צבעה האדום.
2. האודם בד"כ בצבע אדום ומוסיף אדמומיות לשפתיים.

מילים נרדפות עריכה

• ליפסטיק (2)
• רובי/רובין (1)
• שפתון (2)

תרגום עריכה

1 עריכה

• אנגלית: ruby‏‏‏‏
• ספרדית: rubí

2 עריכה

• אנגלית: lipstick‏‏‏‏
• ספרדית: pintalabios

קישורים חיצוניים עריכה

ערך בוויקיפדיה: אודם

הערות שוליים עריכה