חיקה

to-infinitive: לְחַקּוֹת
action noun: חיקוי / חִקּוּי

Hebrew edit

Root
ח־ק־ה (ḥ-q-h)

From the root ח־ק־ה (ḥ-q-_).

חיקה / חִקָּה • (khiká) third-singular masculine past (pi'el construction)

Conjugation of חיקה / חִקָּה (see also Appendix:Hebrew verbs)

finite forms		singular		plural
non-finite forms		to-infinitive: לְחַקּוֹת action noun: חיקוי / חִקּוּי
finite forms		m.	f.	m.	f.
past	first	חיקיתי / חִקִּיתִי		חיקינו / חִקִּינוּ
	second	חיקית / חִקִּיתָ	חיקית / חִקִּית	חיקיתם / חִקִּיתֶם	חיקיתן / חִקִּיתֶן
	third	חיקה / חִקָּה	חיקתה / חִקְּתָה	חיקו / חִקּוּ
present		מְחַקֶּה	מְחַקָּה	מְחַקִּים	מְחַקּוֹת
future	first	אֲחַקֶּה		נְחַקֶּה
	second	תְּחַקֶּה	תְּחַקִּי	תְּחַקּוּ	תְּחַקֶּינָה¹
	third	יְחַקֶּה	תְּחַקֶּה	יְחַקּוּ	תְּחַקֶּינָה¹
imperative		חַקֵּה	חַקִּי	חַקּוּ	חַקֶּינָה¹
notes		Rare in Modern Hebrew.